משרד האוצר ימנה חשב שיפקח על יישום תוכנית ההבראה של הדסה

משרד האוצר ימנה חשב שיפקח על יישום תוכנית ההבראה של בית החולים הדסה, כך נודע ל"כלכליסט". החשב יבדוק את ספרי החשבונות של בית החולים ויפקח על בית החולים בכל תקופת התוכנית שאמורה להמשך כשלוש שנים. לפי התוכנית בית החולים צפוי להחזיר עד אז חלק גדול מחובותיו ולהגיע לאיזון תקציבי.

כבר היום מלווה יאיר טל, סגן בכיר בחשכ"ל, את תהליך ההבראה שהחל הדסה בפן של ביקורת החשבונאית על נכסי בית החולים. אולם עם כניסתה של הדסה לתוכנית ההבראה מול המדינה תפקיד החשב מטעם האוצר יהיה לעבור על ספרי החשבונות השוטפים באופן הדוק יותר ולדווח למשרדי האוצר והבריאות במקרה של התנהלות כספית שלא עומדת בקריטריונים של תוכנית ההבראה או במקרה חמור יותר בו בית החולים יעמוד שוב בפני קריסה.

מנכ"ל קופת חולים מאוחדת, זאב וורמברנד | צילום: נמרוד גליקמן

החשב גם יהיה חשוף למידע בכל הנוגע לשכר הרופאים דרך שירותי הבריאות הפרטיים (השר"פ), ויוכל ליידע את משרדי הממשלה הרלבנטים במקרה הצורך, אך למדינה לא תהיה אפשרות במסגרת תוכנית ההבראה לנקוט בצעדים כלשהם על מנת לרסן את ההכנסות ואת עליות השכר.

תוכנית ההבראה של הדסה תעלה למשלם המסים כ־500 מיליון שקל. עד כה גם עזרה המדינה לבית החולים לשלם את מלוא משכורות 5,500 עובדיו בעזרת הקדמת תשלומים מטעם המדינה על טיפולים רפואיים שונים (לחיילי צה"ל לדוגמה).

במשרדי האוצר והבריאות לא מתכוונים לשנות באופן מהותי את הפיקוח על הדסה, כך לדוגמה, אין כוונה להכניס נציג מטעם המדינה לדירקטוריון ואין כוונה להטיל פיקוח של הממונה על השכר באוצר על שכר העובדים. הסיבה הרשמית לכך היא כי על פי חוק לא ניתן לדרוש מהדסה להיות תחת פיקוח כל עוד בית החולים הוא במעמד של עמותה תחת בעלות ארגון נשות הדסה וכל עוד הוא אינו מקבל סיוע תקציבי קבוע מהמדינה, כמו שירותי בריאות כללית, לדוגמה. לא מן הנמנע שבנוסף לנימוק זה למדינה אין רצון להיכנס בנהלי ההנהלה ולפקח בצורה הדוקה יותר על בית החולים, מתוך תפיסה כי אין בכך צורך להבטחת הבראתה של הדסה.

"השב את הרופאים לעבודה"

אתמול גם פנה מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' רוני גמזו במכתב דחוף למנכ"ל בית החולים הדסה אביגדור קפלן, בדרישה שהנהלת הדסה תפנה לבית הדין לעבודה בבקשה להוציא צווי מניעה לרופאים השובתים אם השביתה תתארך. זאת בעקבות ההכרזה מאתמול של רופאי בית החולים על תחילת עיצומים ומעבר לעבודה במתכונת שבת. ההכרזה באה בצל פיצוץ במשא ומתן בין הרופאים לבין הנהלת בית החולים על תוכנית ההבראה לבית החולים - שתכלול פיטורים נרחבים וכן קיצוצי שכר והקפאת שכר - שהביא את הנהלת הדסה לשקול פנייה לבית המשפט בבקשה להקפאת הליכים.

מנכ"ל בית חולים הדסה, אביגדור קפלן | צילום: עמית שעל

"אנו דורשים כי ככל שיש צפי להתארכות השביתה מעבר ל־48 שעות ממועד תחילתה, תפנה הנהלת בית החולים מיידית לבית הדין לעבודה לשם הוצאת צווי מניעה, אשר יבטיחו חזרה של העובדים לעבודה מלאה לא יאוחר מיום חמישי בשעה 10:00 בבוקר, או לפחות הפעלה של בית החולים במתכונת שאינה מתכונת שבת", כתב גמזו.

גמזו מזכיר במכתבו כי "אנו מצויים בתקופת החורף. אחוזי התפוסה בהדסה עומדים על 108% ועוברים גם את ה־100% בבתי חולים אחרים", והוסיף כי "נוכח העומסים הכבדים בבית חולים שערי צדק (בית החולים השני בגודלו בירושלים - ש"א), לא ניתן להסיט חולים לשם מבלי לפגוע פגיעה קשה באיכות השירות ואף לסכן חיים במקרים מסוימים".

"הדסה חייבת ליישר קו"

בתוך כך תוקף מנכ"ל קופת חולים מאוחדת זאב וורמברנד את התנהלות משרדי הבריאות והאוצר, כמו גם את הנהלת הדסה סביב ההתפתחויות האחרונות במשבר שבו שרוי בית החולים.

"אם ההנהלה תחליט ללכת להקפאת הליכים, מדובר יהיה בטעות ובמהלך שמבטא חולשה. זה צעד שאתה לא יכול לחזור ממנו ואתה לא יודע איך הוא ייגמר, כי הוא כל כולו נשלט בידי בית המשפט", אמר אתמול וורמברנד בשיחה עם "כלכליסט".

"אם הדסה אכן תלך לבית המשפט, בכוונתי להגיש הצעה מטעם מאוחדת לרכישת חלק מהדסה, כפי שהצעתי כבר לפני ארבעה חודשים", אמר וורמברנד אתמול. כוונתו היא לרכישת קמפוס הר הצופים של הדסה, שמכיל 350 מיטות. מהלך כזה יהווה צעד אסטרטגי עבור מאוחדת, שהיא הקופה הגדולה בירושלים, עם נתח שוק של 40% מהציבור, בעיקר במגזר החרדי.

99 אלף שקל בחודש למנכ"ל

לדברי וורמברנד, מה שנכון היה לעשות בהדסה במקום הקפאת הליכים הוא ליישר קו מבחינה רפואית ופיננסית עם בתי החולים הגדולים האחרים. "הואיל ובסופו של דבר המדינה תצטרך להזרים לשם כסף ציבורי, חייבים לעשות תהליך של יישור קו והשוואה לבתי החולים הציבוריים האחרים, כמו איכילוב ובילינסון. התהליך הזה גם חייב להתנהל בשקיפות, כי בסופו של דבר מדובר כאן בכסף ציבורי".

וורמברנד טוען כי נדרשת בדיקה של המדינה את הנושא, "מן הראוי שהמדינה תבדוק את התפוקות של הרפואה הציבורית בהדסה, כלומר בשעות הבוקר. יש לי תחושה שתפוקות הבוקר של הדסה ברפואה הציבורית הן נמוכות משמעותית ביחס ליתר בתי החולים, דבר שיכול להעיד על בזבוז משאבים", הוא טוען.

לדברי וורמברנד, יישור הקו לא צריך להיגמר רק ברמה הרפואית. "צריך להיות יישור קו לבתי חולים הציבוריים גם בתחום השכר, מרמת המנכ"ל ועד לאחרון העובדים", תקף וורמברנד. כוונתו היא לשכר הגבוה יחסית הנהוג בהדסה, שאינו מפוקח על ידי המדינה כביתר בתי החולים. כפי שהצהיר מנכ"ל הדסה אביגדור קפלן בעצמו, הוא משתכר כ־99 אלף שקל ברוטו בחודש. זאת אמנם לאחר שוויתר על שכר של 120 אלף שקל בחודש ברוטו, אך גם לעומת שכר של 80-70 אלף שקל בחודש ברוטו שמשתכרים מנהלי בתי החולים הממשלתיים. "אם הדוגמה האישית היתה מתחילה מלמעלה בעניין השכר, אני בטוח שאפשר היה להגיע להסכם מול ההסתדרות והוועדים", מסכם וורמברנד.

מהדסה לא נמסרה תגובה.