מלחמת הירקות
שלושה ספרי בישול חדשים נאבקים ראש בראש על מטבחיהם של מי שרוצים לאכול בריא, מטבעוניים ותיקים ואדוקים ועד כאלו שרק אתמול נגמלו מחלב
"אוכל טבעוני טעים ומהיר"/בני סיידא
כמו סופר־פארם או שופרסל, כשבני סיידא נכנס לקטגוריה זה אומר שהיא קיימת. המתכונאי הבכיר ביותר בארץ, שמאחוריו יותר מ־30 ספרי בישול, עושה את זה כמו תמיד - באוסף גדול של מתכונים המחולקים לפי קטגוריות מסורתיות (סלטים, מרקים, מאפים, נודלס, פסטה וכו') וביעילות מרשימה. בשביל המתכונים של סיידא לא תצטרכו ללמוד זן או אפילו לקפוץ לחנות טבע. רובם מורכבים מחומרי גלם שאפשר למצוא בכל מרכול, ונעים בין סגנונות בישול מגוונים. הוא לא מתעקש שנעבוד קשה.
במתכון סמוסה במילוי תפוחי אדמה ואפונה הוא ממליץ לקנות את הצ'אטני מנגו ב"חנויות מוצרים מהמזרח", וכך עשינו. הסמוסות יצאו נהדר. במתכון האגרול עם רוטב צ'ילי מתוק הופיעה ההמלצה להשתמש ברוטב צ'ילי קנוי (לא שיא הבריאות) ובעלי סיגרים קפואים ומופשרים, אבל גם טבעונים לפעמים אוכלים ג'אנק. אנחנו ויתרנו. סנייה כרובית ופטריות בטחינה, צנוברים וסומק היתה מצוינת וקלה להכנה, אבל פטריות פורטבלו ממולאות קוסקוס פיקנטי התגלו בדיוק כמו שהן נשמעות: מנה שנראית כאילו נשלפה הרגע מתפריט קייטרינג מיושן. ייתכן שהטעות היתה שלנו, שכן בתיאורה צוין שמדובר במנה "חגיגית".
שורה תחתונה: טבעונות למתחילים שעוד לא הגיעו לשלב הדוחן.
"השיטה הסודית - המתכונים"/רחל טלשיר
ההמשך לספר "השיטה הסודית - 100 כללים פשוטים לאכילה בריאה" אמור לספק לאוהדיה של טלשיר, בעלת טור בענייני תזונה ובריאות, את הכלים המעשיים לאכילה בריאה שרובה, אך לא כולה, טבעונית. מדובר בספר מוצלח מסיבה אחת מרכזית - טלשיר הצליחה לרכז אסופת מתכונים, חלקם של שפים ידועים ואחרים של בשלנים ומומחי תזונה, שמספקים מגוון רחב של סגנונות בישול תוך שימוש בחומרי גלם בריאים.
בין המתכונים שזורים הסברים קצרים שאינם מטיפניים על רכיבי תזונה וחומרי גלם (מ"כמה מילים על פסיליום", למשל, למדנו שמדובר בממצק צמחי המופק מקליפת עץ טחונה, ומ"כמה מילים על כרובית" הבנו שמי שבטוח שהוא לא אוהב כרובית הוא "פשוט הואבס ביותר מדי כרוביות מטוגנות מדי, מוחמצות מדי, מבושלות מדי").
הגרסה הביתית לקרפצ'ו הדלעת של מסעדת הבסטה התבררה כפשוטה מאוד להכנה (שישה מרכיבים כולל המלח) והתוצאה היתה מרהיבת עין. יש כאן גם מתכונים שישתלבו היטב בחיי היומיום של השואפים לתזונה איכותית, כמו מרק עדשים כתומות ועגבניות בחלב קוקוס (של גל ברזילי) שיצא טעים בדיוק במידה שתאפשר גם לילדים לאכול אותו - כלומר מוצלח אבל לא מעניין או מסעיר, חלילה. הרסק הירוק המהולל של טלשיר (חסה, אגסים וחופן שקדים) היה צעד אחד רחוק מדי עבורנו, אבל המלבי קוקוס בניחוח למון גראס (שוב של גל ברזילי, שמסתמן כמתכונאי מוכשר) וארטיק מקל הקינמון (דורית אוחנה) היו בדיוק במקום.
שורה תחתונה: ספר שמהווה בסיס מוצלח למי שמחפש רעיונות בריאים ולרוב גם טעימים.
"חמש עונות במטבח, בישול טבעוני ברוח הזן"/ אביטל סבג
כותרת הספר גרמה לי לצפות לספר מינימליסטי וצנוע, אבל הוא הכל חוץ מפשוט ומינימליסטי. הגרפיקה שלו עמוסה, המתכונים מורכבים, והתמונות - לא ברוח צנועה במיוחד - מציגות פעמים רבות את המחברת בדומה לג'יימי אוליבר או שף־סלב אחר.
ובכל זאת הוא עשוי להביא תועלת, בעיקר למי שמחפש מתכונים טבעוניים בגזרת הרושם. הוא מחולק לפרקים על פי עונות השנה (הקיץ מחולק כאן לקיץ ולקיץ מאוחר, למי שתמה על העונה הנוספת), מתוך ההבנה שהאוכל צריך להתאים לאקלים. אף שמדובר במתכון אביבי, הכנו אורז בסמטי מלא עם אצות היזיקי. המתכון היה קל להכנה, חוסר ההתאמה לעונות השנה עבר בשלום, ורק הילדים התעקשו להוציא את "הדברים הירוקים האלה" מהאורז.
גלידוניות אגוזים מרעננות (העשויות אגוזי מקדמיה, ברזיל, מלך, פקאן ושקדים, תמרים וחלב קוקוס) התבררו כהברקה של ממש, אך שייק כתום לוהט מגזרת הקיץ המאוחר (כי החורף לא באמת התחיל) הצריך חיפושים נואשים אחר מנגו טרי. לבסוף השתמשנו בקפוא, והוא בכל זאת היה טעים.
כריך בריאות חורפי (לחם מחמצת, אבוקדו, פסטו, נבטי ברוקולי, מלפפון חמוץ, ארוגולה, פטריות, גזר, טחינה ושמיר) העלה את השאלה מי לעזאזל צריך ספר מתכונים בשביל להכין כריך.
שורה תחתונה: ספר טבעונות למתקדמים (חוץ מהכריך).
6 תגובות לכתיבת תגובה