בגדי המגזין החדשים

את החנות של Monocle בהונג קונג מצאתי לאחר שעה תמימה של חיפושים. כשהבחנתי לבסוף בשלט, הרגשתי כאילו איתרתי את פרח לב הזהב בכבודו ובעצמו. החנות, אחת מתוך חמש בלבד ברחבי העולם, ממוקמת ברובע לא מתויר, וחוסר הנגישות שלה מייצג את הגישה המרוחקת של המותג.

המקרה הבודד הזה משקף את המעמד הפולחני השמור ל־Monocle ואת עדת המכורים שנוהה אחריו. מה שהחל ב־2007 כמגזין הפך כיום לאימפריה שכוללת חברת מדיה, ערוץ טלוויזיה, תחנת רדיו, חנויות, שני בתי קפה והחל מהחודש גם קולקציית בגדי גברים.

בבסיס Monocle עומד המגזין, שעניינו עסקים, תרבות, עיצוב ואופנה בראייה גלובלית ותוך סלידה מובהקת מתרבות הסלבריטאים. בתוך הררי המגזינים נבדל Monocle בעומס התכנים והמלל, בדפים שאינם דפי כרומו כמקובל ובארשת "החיים הטובים והיהירים" המלווה אותו.

קהל היעד של המותג הוא קהל אורבני שחי חיים גלובליים ומהווה סוג של אליטה חדשה. בכתבה שהתפרסמה לפני כמה שנים ב"ניו יורק טיימס" נכתב כי המגזין "מנסה לצייר את העולם כבוטיק ענק, מלא בתערובות קפה ייחודיות, באופניים שהורכבו ביד וביעדים פוטוגניים עמוסים באנשים יפים המנסים לצמצם את טביעת הרגל הפחמנית שלהם, אם לא מביאים בחשבון את הזמן שהם מבלים במטוסים".

את אימפריית Monocle הקים טיילר ברולה בן ה־45, יליד קנדה שפועל כיום מלונדון. הוא קנה לו מוניטין של קובע טרנדים ושל מי שכותב "מהפרספקטיבה של מושב A1 במטוס". כשנשאל בראיון ל"גרדיאן" מהו הסוד של Monocle, ענה: "לשים לב לפרטים, בלי ז'קטים על גב הכיסא".

לאורך השנים נמכרו באתר ובחנויות המותג מוצרים שונים, בעיקר פרי שיתופי פעולה עם מותגים מצודדים כגון קום דה גרסון, אך החודש הושקה לראשונה קולקציית בגדי גברים עצמאית, בת חמישה פריטים בלבד, הנושאת את השם Voyage ומיועדת ל"ג'נטלמן שבדרכים".

הפריט הבסיסי ביותר בקולקציה הוא טי־שירט בלבן, כחול נייבי או אפור, שמחירו 80 ליש"ט. הפריט היקר ביותר הוא ז'קט נסיעות שמיוצר מכותנה שפותחה עבור רשת מלונות היוקרה פור סיזנז, ומחירו 400 ליש"ט. עוד בקולקציה: סווטשירט עשוי כותנה יפנית שמאפשר נוחות מרבית בטיסות, חולצת אוקספורד שנתפרה מבד איטלקי ומכנסיים. את הפריטים ניתן לרכוש בחנויות או ב־voyage.monocle.com, והמשלוח לכל העולם הוא בחינם.