אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המשבר בהדסה: רק איום בפירוק יגרום למדינה לחשוב ברצינות על הלאמה צילום: חיים צח

המשבר בהדסה: רק איום בפירוק יגרום למדינה לחשוב ברצינות על הלאמה

הלאמה, בעלות של קופת חולים, פיקוח או פירוק? ניתוח ארבעת התרחישים העיקריים של עתיד הדסה מעלה כי דיון אמיתי בהלאמה או בהעברת הבעלות יתרחש רק במקרה של כישלון הניסיון הנוכחי להגיע להסדר עם הנושים והעובדים בשלושת החודשים הקרובים

11.02.2014, 07:02 | מיקי פלד

אמנם נראה כי המשבר בהדסה רחוק מפתרון וכי רוב הנוגעים בדבר עסוקים בכיבוי השריפה הנוכחית. אלא שבמקביל להתמודדות עם המצב, ישנם מי שכבר מתכננים את היום שאחרי ומנסים להציע דרכים להבטיח את עתידו של בית החולים. "כלכליסט" מנתח את ארבעת התרחישים העיקריים לעתיד הדסה: מהלאמה, דרך העברת הבעלות לאחת מקופות החולים או הטלת פיקוח ממשלתי ועד פירוק בית החולים. מי דוחף לאן, מה היתרונות והחסרונות של כל אחת מהאפשרויות, מה הבעיות שעומדות בדרך ומה סיכויי ההיתכנות של כל אחד מהתרחישים.

ניתוח של ארבע האפשרויות מעלה כי דיון אמיתי באפשרות של הלאמה או העברת הבעלות לקופות החולים יקרה רק במקרה שהאפשרות של פירוק תעלה. פירוק בית החולים הוא צעד דרסטי אשר עשוי לעלות רק במקרה של כישלון ניסיון ההגעה להסדר עם הנושים והעובדים במהלך הקפאת ההליכים בשלושת החודשים הקרובים.

יעל גרמן, שרת הבריאות. גם תומכת בהלאמה?, צילום: חיים צח יעל גרמן, שרת הבריאות. גם תומכת בהלאמה? | צילום: חיים צח יעל גרמן, שרת הבריאות. גם תומכת בהלאמה?, צילום: חיים צח

הלאמה: משרד הבריאות נגד נשות הדסה

היתרון: פיקוח ובקרה ממשלתיים

החיסרון: יעיל פחות מהנהלה פרטית, עלויות עתק ותהליך ארוך

 

כמה גורמים במשרד הבריאות מעוניינים בהעברת בית החולים הדסה לבעלות ממשלתית, ובהם גם המנכ"ל פרופ' רוני גמזו. יש מי שמוכן לשקול מהלך כזה גם בקרב הנהלת משרד האוצר. עם זאת, מנכ"לית המשרד יעל אנדורן, ומשה בר־סימן־טוב, סגן הממונה על התקציבים האחראי על תקציב הבריאות, מתנגדים לכך. הסיבה היא ששניהם סבורים שעדיף למדינה להיות הרגולטור, ובמקרים מסוימים גם המממנת, אך לא הבעלים, שכן הנהלה פרטית יודעת לבצע טוב מהמדינה, בין השאר בשל יחסי העבודה הקשיחים של המנגנון הממשלתי. מעבר לתפיסת העולם הזו, המשמעות התקציבית של הלאמת בית החולים היא של מיליארדי שקלים רבים. כלל הנכסים של בית החולים על פי הדו"חות הכספיים של 2012 עולים על 2.5 מיליארד שקל. אלה יצטרכו להיות משולמים לארגון נשות הדסה, בקיזוז זה או אחר של החוב המצטבר של בית החולים, שעומד על כ־1.3 מיליארד שקל.

באוצר מסבירים כי גם אם המדינה היתה בוחרת להלאים את בית החולים, וגם אם היו מחוקקים בזריזות חוק שיאפשר לעשות זאת לפני שבית החולים קורס פיננסית, רק הדיונים בבג"ץ אל מול ארגון נשות הדסה שמתנגד למהלך היו אורכים חודשים ארוכים.

מרסי נתן, נשיאת ארגון נשות הדסה מרסי נתן, נשיאת ארגון נשות הדסה מרסי נתן, נשיאת ארגון נשות הדסה

העברת בעלות לקופ"ח: התרחיש היה על הפרק ונפל

היתרון: בין הלאמה לבעלות פרטית

החיסרון: הקופות גירעוניות גם הן ונדרש קודם איזון כספי בהדסה

 

כמה פעמים בשלוש השנים האחרונות עלה הרעיון של מכירת השליטה המלאה או החלקית בהדסה לידי אחת מקופות החולים. למעשה, רק שתי קופות חולים היו רלבנטיות: מכבי ומאוחדת. הכללית כבר בעלת כמה בתי חולים ואין רצון להגדיל את כוחה, וקופת חולים לאומית קטנה מדי.

הן מאוחדת והן מכבי שקלו ברצינות את האפשרות בשנים האחרונות, אלא שנשות הדסה התנגדו והקופות הגירעוניות התקפלו. מאוחדת היא הקופה הגדולה ביותר באזור ירושלים (40% מתושבי העיר חברים בה), ורכישה שכזו תאפשר לה למנף את יתרון הגודל שלה להקטנת הוצאות משמעותית. מצד שני, זה היה הופך את מאוחדת לכמעט מונופול של אספקת שירותי בריאות בעיר.

למעשה, כל שדובר עליו בשנה האחרונה הוא יצירת שיתוף פעולה הדוק יותר בין מכבי לבית החולים, לטובת ניצול יתרון לגודל ברכישת ציוד רפואי, אפשרות לרופאי בית החולים לעבוד במכבי ועוד. כבר כיום יש הסכם מיוחד בין מכבי להדסה, שמרפאות החוץ שלו משמשות כמרפאות הרפואה המקצועית של הקופה.

אם הרעיון של העברת הבעלות יעלה שוב על הפרק, יהיה זה רק לאחר שהדסה יגיע לאיזון כספי. אולם בכל מקרה, התנגדות ארגון נשות הדסה תבטיח שדיון של ממש בתרחיש כזה יתרחש רק במקרה של דרמה גדולה עוד יותר מזו המתחוללת כרגע בהדסה.

רן סער, מנכ"ל מכבי, צילום: עמית שעל רן סער, מנכ"ל מכבי | צילום: עמית שעל רן סער, מנכ"ל מכבי, צילום: עמית שעל

רגולציה חלקית: המדינה לא רוצה להתערב

היתרון: סיכוי למנוע את המשבר הבא

החיסרון: אין אפשרות חוקית להטיל פיקוח על גוף שלא מתוקצב ממשלתית

בדיון בנושא בית החולים שנערך אתמול בוועדת העבודה של הכנסת הביע מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' רוני גמזו כעס גדול שהופנה גם אל מנכ"ל הדסה אביגדור קפלן, בדיוק בהקשר הזה. גמזו אמר בדיון כי "כשאני באתי לקבל דיווחים שוטפים מהדסה, כולל על השר"פ, עשו לי בטונדה כדי שלא אקבל נתונים. בתי חולים רוצים את הרגולטור רק כשהם בצרה. כשהם נותנים הנחות של 40% לקופת חולים הם לא מבקשים את האישור שלי. אני, המנכ"ל של משרד הבריאות, ניזונתי מכותרות בעיתונים. אף פעם לא קיבלנו דו"חות כספיים של הדסה". גמזו הוסיף שהוא היה רוצה לראות את הדסה תחת פיקוח הדוק יותר של המדינה, כמו בתי החולים של שירותי בריאות כללית: "בסופו של דבר הפתרון של הדסה הוא מעורבות גדולה יותר של המדינה".

גמזו יודע היטב כי בסופו של תהליך לא יהיה שום פיקוח חדש על הדסה. מלבד חשב שיפקח מטעם משרד האוצר על יישום הסכם ההבראה, לא יהיה פיקוח ממשלתי על תלושי השכר של הדסה, על השר"פ בו וכדומה. הסיבה הרשמית היא שאין אפשרות חוקית לפקח על גוף שאינו מתוקצב על ידי המדינה באופן שוטף. עם זאת, ברור שכשמדינה רוצה משהו מספיק היא תמצא את הדרך, ונראה שהמדינה פשוט לא רוצה מספיק לפקח בצורה הדוקה יותר על הנעשה בבית החולים החשוב ביותר בבירה שלה.

רוני גמזו, מנכ"ל משרד הבריאות, צילום: נמרוד גליקמן רוני גמזו, מנכ"ל משרד הבריאות | צילום: נמרוד גליקמן רוני גמזו, מנכ"ל משרד הבריאות, צילום: נמרוד גליקמן

פירוק: אם ניסיון גיבוש ההסדר ייכשל

היתרון: תשלום החובות לנושים

החיסרון: הפסקת פעילות בית החולים הגדול בירושלים

האפשרות של פירוק בית החולים לא עלתה על הפרק מתוך הנחה של ארגון נשות הדסה ומשרדי האוצר והבריאות שניתן להגיע להסדר שיאפשר את המשך פעילות באמצעות הקפאת הליכים בלבד. מהלך כזה יוצר מעין קו פרשת מים חשבונאי: כל החובות של בית החולים עד רגע ההקפאה ייכנסו להסדר בתיווכו של בית המשפט, כאשר בית החולים ימשיך לעבוד במקביל ולשלם לספקים ולעובדים במזומן בלבד. נוכח המצב הזה נדרשה התחייבות הן של המדינה והן של ארגון נשות הדסה להעמיד לבית החולים מימון של 50 מיליון שקל לשלושת חודשי ההקפאה כדי לכסות על הפער הצפוי בין ההכנסות להוצאות. רק אם בסופה של הקפאת ההליכים יתברר שהדסה לא מסוגל לשלם את החובות השונים לעובדים ולספקים, לקבל אשראי מהבנקים וכדומה, עשוי בית החולים או אחד מנושיו - ובהם גם הבנקים אגוד, לאומי, מזרחי והפועלים - להגיש בקשה לפירוק. אולם, בשל חשיבותו של בית החולים לציבור בירושלים קשה להאמין שהמדינה תאפשר לו ליפול בצורה כזו. למעשה, אם יש איזשהו סיכוי שהאפשרויות הקודמות - אלו של ההלאמה או העברת בעלות לקופות החולים בתמיכת המדינה - יתממשו, אז הן עוברות דרך כישלון של הסדר הקפאת ההליכים ועליית ההסתברות של בקשת פירוק.

חיים פרייליכמן, מנכ"ל בנק אגוד, צילום: אוראל כהן חיים פרייליכמן, מנכ"ל בנק אגוד | צילום: אוראל כהן חיים פרייליכמן, מנכ"ל בנק אגוד, צילום: אוראל כהן

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות