אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
באי.די.בי מתקשים למצוא שפה משותפת צילום: אוראל כהן, אניה בוכמן

בלעדי לכלכליסט

באי.די.בי מתקשים למצוא שפה משותפת

תא שקוף הוצב בחדר הישיבות של אי.די.בי במגדלי עזריאלי. הסיבה: בין הרוכשים בן־משה ואלשטיין צצה מחלוקת לגבי השפה שבה יתנהלו הישיבות. בתוך כך דנקנר דורש את זכויותיו בגין סיום העסקתו

11.02.2014, 08:18 | גולן חזני

חדר הישיבות הגדול של משרדי אי.די.בי שבמגדלי עזריאלי זכה באחרונה לתוספת מיוחדת: תא שקוף המזכיר, לדברי גורמים שחזו בו, תא של נאשם בבית משפט. התא נועד לשימוש המתורגמנית שנשכרה לישיבות הדירקטוריון של החברה.

קראו עוד בכלכליסט

הצורך במתורגמנית עלה עקב שאלה מהותית שבה דנו רוכשי אי.די.בי אדוארדו אלשטיין ומוטי בן־משה - באיזו שפה יתנהלו ישיבות הדירקטוריון. לדברי גורמים בחברה, בן־משה גורס כי כחברה ישראלית, מן הראוי שישיבותיה של אי.די.בי יתנהלו בעברית. לעומתו אלשטיין מעוניין לנהל את הישיבות באנגלית, וכבר בפתיחת ישיבת הדירקטוריון הראשונה הוא העלה את הנושא לדיון והשיחה עברה מיד לאנגלית. בן־משה לא הביע הסתייגות כלשהי באותה ישיבה, כמו גם בפגישות אחרות. דוברו מסר כי כל עסקיו מתנהלים מחוץ לישראל ואין לו בעיה עם ניהול הישיבות באנגלית.

אם הישיבות מתנהלות באנגלית, מהו תפקיד התא והמתורגמנית? ככל הנראה המתורגמנית תתרגם את הישיבות מאנגלית לעברית עבור חברי הדירקטוריון הזמני שדורשים זאת, ובשלב זה יוותר התא באולם הישיבות ולא יפורק.

בן־משה: "לנוחי יש רגשי נקם"

בתוך כך הנאמנים חגי אולמן ואיל גבאי ממשיכים בהעברת השליטה באי.די.בי מידיו של הבעלים לשעבר נוחי דנקנר. דנקנר ביקש לערער על ההחלטה להעביר את השליטה בחברה לאלשטיין ולבן־משה. האחרון לא נשאר חייב והגיש לבית המשפט תגובה אגרסיבית להאשמות החריפות של דנקנר, שלפיהן עולים חשדות רבים סביב מקור ההון של בן־משה וחברת אקסטרה שבשליטתו. "הטענות שמעלה דנקנר לא רק מופרכות במיוחד, אלא מהוות עלילה של ממש, אשר המעורבים בה והמתכננים שלה מודעים היטב לכך שהם עוסקים באחיזת־עיניים פסולה וחמורה", טען בן משה בהודעת אקסטרה לבית המשפט. "קשה לדמיין דוגמה קיצונית יותר לשימוש לרעה בהליך המשפטי: המהלך של דנקנר נועד רק לגרום נזק, בבחינת 'תמות נפשי עם פלישתים'. נראה כי רגשי נקם אלה משולבים אצל דנקנר עם מצב בלתי נתפס של אובדן הכוח הרב שהיה בידיו", נכתב.

אקסטרה צירפה לכתב התגובה מסמכים ממשרד רואי החשבון שלה, שלפיהם הרגולטור של שוק האנרגיה בגרמניה טען כי אין ולא התנהלה חקירה כלשהי נגד אקסטרה, ואין כל חקירה או מידע שיצדיקו את חקירת איתנותה הכלכלית. כמו כן צורפו מסמכים חתומים על־ידי פירמת רואי החשבון BDO, המבקרת את פעילות אקסטרה, וחשבוניות של חברות בינלאומיות לגז, דוגמת גזפרום הרוסית, עמה עבדה אקסטרה.

מוטי בן-משה, מבעלי השליטה באי.די.בי, צילום: אוראל כהן מוטי בן-משה, מבעלי השליטה באי.די.בי | צילום: אוראל כהן מוטי בן-משה, מבעלי השליטה באי.די.בי, צילום: אוראל כהן

בן־משה מציין כי שלטונות המס הגרמניות ערכו בדיקה בחברה שלו לגבי תשלומי המע"מ רק לאחרונה ולא מצאו ממצא כלשהו. עוד הוא טוען כי ביטול פסק הדין משמעותו ביטול הסדר אי.די.בי ואבדן ההחזר לנושים עוד הוא טוען כי לדנקנר אין כלל זכות להגיש בקשה לדיון חוזר. על פי אקסטרה, רואה החשבון יהודה בר־לב פנה מטעמו של דנקנר לרשויות במדינות שונות, לאינטרפול, לרשויות בישראל ולגורמים עסקיים שונים ברחבי אירופה והציג בפניהם "כזבים וטענות מחפירות", שנדחו על הסף.

מכתב התגובה של בן משה עולה כי הרווח הנקי של הפעילות הקמעונאית באקסטרה בשלושת הרבעונים הראשונים של 2013 עמד על 50 מיליון יורו, וכי הרווח ל־2013 צפוי לעמוד על 70 מיליון יורו (כ־340 מיליון שקל). אלה אמורים לכסות יותר ממחצית מסכום הפיקדון שהעמיד לטובת רכישת אי.די.בי.

עו"ד שמוליק קסוטו, בא כוחו של נוחי דנקנר, מסר בתגובה: "כפי שצפינו, אקסטרה אינה נותנת מענה ענייני לכל אחת מהעובדות הבעייתיות שהוצגו לבית המשפט. על פי הבדיקה שביצעה חברת החקירות black cube, הרגולטור הגרמני ורשויות המס בגרמניה בודקים וחוקרים את פעילותה בגרמניה עקב חששות כבדים שיש להם ביחס לעסקיה. הדברים יתבררו במהרה בבית המשפט.

גם לדנקנר מגיעות זכויות סוציאליות

אתמול בבוקר הגישו הנאמנים אולמן וגבאי דו"ח לבית המשפט, שממנו עולה כי דנקנר דורש כי ישולמו לו 850 אלף שקל - התשלומים המגיעים לו בגין סיום העסקתו כיו"ר החברה. זאת, בשל החלטת ביהמ"ש על העברת השליטה בחברה לידי אלשטיין ובן־משה, ולרבות הודעה מוקדמת של 3 חודשים. הנאמנים ציינו כי על פי חוזה העסקתו של דנקנר, עלויות שכר העבודה שלו והזכויות הסוציאליות המגיעות לו נאמדות בכ־247 אלף שקל לחודש. בנוסף זכאי דנקנר לפדיון ימי חופש והבראה בשווי 300 אלף שקל. הנאמנים הוסיפו כי בכוונתם לשלם לדנקנר את שכר עבודותו הנ"ל ואת זכויותיו הסוציאליות השונות, בהתאם לתנאי חוזה העסקתו.

עלות שכרו של דנקנר הסתכמה ב־2.74 מיליון שקל ב־2012. על רקע המגעים להסדר החוב בחברה, החליט דנקנר בספטמבר 2012 לקצץ את שכרו ב־50% למשך שנה.

הנאמנים ציינו כי בישיבת הדירקטוריון האחרונה סוכם כי אלשטיין ובן משה יקדמו את הזרמת כספי הלוואת הביניים שאליה התחייבו בעת הסדר החוב. ההלוואה עומדת על כ־100 מיליון שקל והרוכשים התחייבו אז להעבירה עד 15 במרץ.

תגיות