הקרנות הזרות יילחמו בכנסת על תנאי שיווקן

היום צפוי להתקיים דיון סוער נוסף בוועדת הכספים הנוגע לכניסת קרנות הנאמנות הזרות לשיווק בישראל. נציגי הבנקים הזרים צפויים להפגין נוכחות, וגם המפקח על הבנקים דודו זקן, שעורר את זעמם של מנהלי קרנות הנאמנות המקומיים משום שתמך בעמלת המרות המט"ח, אמור להגיע לדיון. 

כן עמלה — לא עמלה

לפני כחודש התקיים דיון ראשון בטיוטת החקיקה שמקדמת רשות ני"ע במטרה לאפשר שיווק קרנות נאמנות מחו"ל (דוגמת פימקו ופידליטי) דרך מערך הייעוץ הבנקאי בישראל לציבור הרחב. עד מהרה הפך הדיון לזירת התגוששות בין איגוד מנהלי קרנות הנאמנות המקומיים לרשות. מנהלי קרנות הנאמנות המקומיים טענו כי לא ייתכן שהבנקים יוכלו לגבות עמלות המרת מטבע חוץ גבוהות מהלקוחות הרוכשים קרן זרה. עלות זו תביא לטענתם להעדפת הבנקים לשווק קרנות זרות על פני קרנות נאמנות מקומיות, כולל כאלה המשקיעות בחו"ל. לטענת איגוד הקרנות, הלקוח עצמו לא יבין את העלות העודפת וישתכנע על ידי מערך הייעוץ להעדיף את הקרן הזרה, זאת אף על פי שבעלות הכוללת (דמי ניהול ועמלות נלוות) הקרן הישראלית תהיה זולה יותר.

לפני כחודש קבע יו"ר רשות ני"ע פרופ' שמואל האוזר, בטיוטת החקיקה בנושא כי ייאסר על הבנקים לגבות כל עמלה מהלקוח אלא אך ורק עמלת הפצה ממנהל הקרן. אלא שאז התברר כי המפקח על הבנקים דודו זקן הודיע להאוזר כי יוזמה זו לא מקובלת וכי הבנקים יוכלו לגבות עמלות המרת מט"ח. מנהלי הקרנות הבהירו בדיון כי מדובר במכת מוות לקרנות המקומיות.

שמואל האוזר | צילום: עמית שעל

הזרים מביעים עניין

בתוך כך, מתברר כי גם מנהלי קרנות הנאמנות הזרות מעורבים היטב במתרחש בישראל ומעוניינים לקדם את החקיקה המדוברת, אם כי גם להם יש השגות.

לדיון צפוי להגיע בועז שוורץ, מנכ"ל דויטשה בנק ישראל, שמשמש בכובעו השני גם כיו"ר עמותת הבנקים הזרים הפועלים בארץ. מתברר כי גופים זרים עם קרנות נאמנות משלהם ואחרים המתווכים לחברות קרנות בחו"ל, מעוניינים בחקיקה ומזהים פוטנציאל בשוק הקרנות המקומי. ל"כלכליסט" נודע כי גם כי טיירי קלארק, הנציג למזרח התיכון ובכלל זה לישראל מטעם שרודרס האנגלית, חברת ניהול נכסים המנהלת 410 מיליארד דולר, הגיע לארץ במיוחד כדי להשתתף בדיון. כלומר, יש כאן עניין של גופים זרים בשוק המקומי.

ממידע שהגיע לידי "כלכליסט" חלק מההשגות של הגופים הזרים נוגעות לדרישות הקבועות בטיוטת החקיקה המתייחסות לערבויות והון עצמי. כך, למשל, מתנגדים הגופים הזרים לדרישה מהגוף הזר להפקיד ערבות בנקאית בבנק ישראלי בהיקף של מיליון שקל לטובת רשות ני"ע הישראלית. ולדרישה מהגוף הזר להפקיד סכום נוסף של 3 מיליון שקל בבנק ישראלי כדי להבטיח את זכויות המשקיעים בקרן. לטענתם, לדרישות אלו אין אח ורע בעולם. הגופים הזרים גם מתנגדים לזכות של המשקיעים בקרנות הזרות לתבוע את הגופים הזרים על נזקים שנגרמו להם כתוצאה מהפרת חוק קרנות הנאמנות הישראלי.

טווח עלויות ללקוח

הדיון היום צפוי להיות מעניין עם נוכחותו של זקן. ל"כלכליסט" נודע כי על רקע מסכת הלחצים שמפעילות קרנות הנאמנות על האוזר, שעד כה עבד איתן בשיתוף פעולה יחסי, שוקלים ברשות למצוא פתרון שינטרל את פוטנציאל ניגוד העניינים של מערך הייעוץ הבנקאי ולחייב את היועץ בבנק לגלם ללקוח את דמי הניהול האפקטיביים שישלם בעת רכישת קרן זרה, שישקללו את דמי הניהול שגובה הקרן וכן עלויות נוספות דוגמת עמלת המרת המט"ח. כן יחויב היועץ בבנק להשוות את דמי הניהול האפקטיביים הללו לדמי הניהול של הקרנות המקומיות.

יוזמה זו היא חלק ממגמה של רשות ני"ע להנגיש ללקוחות את כל טווח העלויות שלהם. אלא שבמקרה של הקרנות הזרות, הצגת דמי ניהול אפקטיביים היא בעייתית כיוון שהיא תלויה גם במשך האחזקה הצפוי של המשקיע בקרן הזרה, לכן יהיה קשה למערכות הדירוג של הבנק לבצע השוואה של העלות האפקטיבית.