אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כישלון המו"מ: ההפסד הפלסטיני

כישלון המו"מ: ההפסד הפלסטיני

הכותרות מדברות על ההשלכות של כישלון המו"מ עם הרשות הפלסטינית על כלכלת ישראל. במציאות, הפגיעה בכלכלת הרשות תהיה הרבה יותר קשה וודאית.

11.02.2014, 15:11 | אלכס זבז'ינסקי
הדיון על השלכות הכלכליות של המו"מ ישראל לפלשתינאים תופס לאחרונה כותרות ראשיות. תשומת הלב מוקדשת, בין השאר, לאפשרות של הטלת חרם על ישראל במידה שתיתפס כמי שאחראית לכישלון השגת הסכם שלום.

מוקדם לדעת אם אכן חרם שכזה יצא לפועל, במקרה של כישלון המו"מ. שאלה נפרדת היא היקף ההשפעה של חרם כזה על ישראל – שאלה שאם חלילה נידרש לה, יעבור זמן עד שנוכל לתת לה מענה מלא.

בשנים האחרונות למדנו שלמלחמות ולאירועים גיאופוליטיים לא הייתה באמת השפעה כלכלית משמעותית על המשק הישראלי, ואף לא השפעה פיננסית מתמשכת. עם זאת, יכול להיות שהפעם, במקרה של כישלון המו"מ, הסיכון גדול יותר מבעבר. יותר מדי איומים נשמעים מכל כיוון ובעיקר מהמדינות הגדולות והעיקריות באירופה. אפילו ארה"ב מתחילה להזהיר מפני תוצאות הכלכליות והביטחוניות של כישלון המגעים.

אולם, הסיכונים נמצאים לא רק בצד הישראלי. השלכות תוצאות כישלון המו"מ על הרשות הפלשתינאית, גדולים משמעותית מאשר על ישראל, וברמה ודאות גדולה בהרבה.

הכלכלה הפלסטינית מקרטעת. קרן המטבע הבינלאומית מעריכה שבשנת 2013 צמחה הכלכלה הפלסטינית בשיעור של 1.5% בלבד, כאשר האבטלה טיפסה לרמה של 25% - רמה שמתחרה "בהצלחה" עם ספרד.

הממשלה הפלסטינית ממשיכה לצבור חובות ופיגורים בתשלומים והגירעון הממשלתי הסתכם בשנת 2013 בכמעט 14%. הלחצים על הממשלה מצד הציבור מתגברים, ובמסגרת זו עובדי הרשות תובעים להעלות את שכרם - מה שירוקן אפילו עוד יותר את הקופה הציבורית המתדלדלת.

הנקודה המהותית יותר הכרוכה בהצלחת ההסכם עם ישראל, נובעת מעצם התלות של הפלסטינים בסיוע חיצוני. הגורמים הבינלאומיים השונים, ובראשם ארה"ב והאיחוד האירופי, מזרימים מדי שנה קרוב למיליארד דולר אל קופת האוצר של הרשות. ברצועת עזה הסיוע החיצוני קריטי אף יותר" הישרדותם של 4 מתוך 5 תושבי עזה תלוייה בסיוע בינלאומי.

אבו מאזן וג אבו מאזן וג'ון קרי | צילום: איי אף פי אבו מאזן וג

התלות בסיוע כל כך גבוהה שכאשר בשנת 2012 קיבלה הרשות רק 80% מהסיוע המובטח, הכלכלה נכנסה באופן מיידי למיתון, בפעם הראשונה בעשור האחרון.

רצונם של ארגוני הסיוע והמדינות להזרים כספים אל הרשות צפוי להישען במידה רבה על תוצאות המו"מ להסכם עם ישראל. אילו ההסכם יכשל, ובמיוחד אם הפלשתינאים יתפסו כגורם שטרפד את ההסכם, גובה הסיוע עלול לרדת וליצור איום של קריסה כלכלית של הרשות. לעומת זאת, במידה שהצדדים יצליחו לגשר על הפערים ולהגיע להסכם, הפלשתינאים צפויים לקבל הגדלה מאסיבית של משאבים ותרומות להשקעות חדשות.

קשה לצפות שהסכם ישפיע על הכלכלה באופן דומה להסכם אוסלו – הסכם אוסלו הביא להגדלת ההשקעות זרות, לגידול ביצוא, לפתיחת סניפים של חברות בינלאומיות גדולות ולהאצת הצמיחה. יותר מדי ניסיון רע וספקנות מכל הצדדים הצטברו בשני העשורים שעברו מכדי לצפות לצמיחה כלכלית מיידית דומה.

ולמרות זאת, ההשפעה של הסכם על הרשות הפלסטינית תהיה מרחיקת לכת. על פי הערכת קרן המטבע, השגת הסכם צפויה להקפיץ את הצמיחה ברשות לקצב ממוצע של כ-6.5% בשנים 2014-2019. הבנק העולמי מעריך שהעברת שטח C - המהווה 61% משטח הגדה - לשליטת הרשות והרחבת פיתוח בו יוסיפו כ-35% לתוצר הפלשתיני. התפתחות הצפויה של הכלכלה הפלשתינית והאצת הצמיחה הכלכלית כתוצאה מההסכם תקטין את תלותה במקורות סיוע חיצוניים, תוריד את האבטלה ותצמצם שיעור העוני.

השלטים שמקשטים את רחובות ישראל לאחרונה ומבטיחים שההסכם יפתור בעיות כלכליות רבות רלוונטיים לא פחות לפלסטינאים. עבורם, הצלחת המהלך המדיני עשויה להיות גורלית הרבה יותר מאשר לישראל.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות