אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חברות הביטוח לא מוכנות לבטח חולי נפש ואוטיסטים צילום: שלומי מזרחי

חברות הביטוח לא מוכנות לבטח חולי נפש ואוטיסטים

הורים לילדים כאלה יגלו שגם אם הם רוצים לשלם, חברות הביטוח לא מוכנות לבטח. מנגד, המדינה לא נותנת להם שום כיסוי ביטוחי מיוחד

12.02.2014, 08:41 | שאול אמסטרדמסקי

אם המספרים בכתבה נשמעים לכם מוגזמים, כדאי שתכירו את יוסי (שם בדוי). הבן שלו, אריה, סיפר לי השבוע את סיפורו. יוסי בן 83. אחרי עשרות שנות עבודה קשה כפועל כפיים, הוא פרש לפנסיה, ומקבל 1,400 שקל בחודש מקרן הפנסיה הוותיקה שבה חסך.

לפני כמה שנים, כשכבר היה פנסיונר, פנו אליו מאיגוד הגמלאים שלו ושכנעו אותו להצטרף לביטוח סיעודי קבוצתי של חברת הביטוח הכשרת היישוב. ההצעה היתה משתלמת וכללה תשלום של 60 שקל בחודש בלבד, ופיצוי של 2,500 שקל בחודש במידה שיהפוך לסיעודי. יוסי הסכים, קנה, וקנה ביטוח סיעודי גם לאשתו.

הדיל הזה היה כל כך מוצלח שיוסי ביטל את הביטוח הסיעודי של קופת החולים שהיה יקר יותר. בכל זאת, פנסיונר עם פנסיה זעומה. אבל אז משהו התקלקל. אחרי כמה שנים הביטוח התחדש, וחברת הביטוח הקפיצה את המחיר במאות אחוזים. למה? כי היא יכולה. 

אילוסטרציה, צילום: שאטרסטוק אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק אילוסטרציה, צילום: שאטרסטוק

מה עושים? מה עושים כשאתם נמצאים כבר בערוב ימיכם, ומבינים ששילמתם כל החיים, והנה דווקא עכשיו, כשיש סיכון גבוה שתצטרכו את הביטוח הזה, הוא נהיה נורא יקר ואתם לא יודעים איך לרבע את המעגל הזה?

יוסי החליט שהוא ממשיך לשלם, כי הברירה מבחינתו הייתה להיות חשוף לסיכון עם עלות אדירה. כיום, החזיקו חזק, הוא משלם כל חודש 1,104 שקל (!) כל חודש בשביל להיות זכאי לפיצוי של 2,800 שקל בחודש במידה שיהפוך לסיעודי (וגם אז, רק אחרי שלושה חודשים, למקרה שפתאום יפסיק להיות סיעודי). הסכום הזה צפוי להתייקר בקרוב ב־10%, באישור האוצר. הסכום הזה מהווה 80% מהפנסיה החודשית שלו.

כמו יוסי יש עוד בערך 200 אלף אנשים במצבו. כולם מצאו את עצמם יום אחד בדילמה: האם לשלם מאות ואלפי שקלים בחודש, אחרי ששילמו כל החיים, או להפסיק לשלם ולהיות בלי ביטוח, דווקא כשהסיכון גדל. משרד האוצר פתר את הבעיה על ידי העלמת הבעיה: אי אפשר יותר למכור ביטוחים כאלה החל מסוף השנה. ומה אמורים לעשות אלה שכבר נדפקו? האוצר היה אמור לתת להם פיתרון חלקי, שהיה אמור להתחיל כבר השנה, אבל המפקחת החדשה על הביטוח דורית סלינגר, דחתה את הטיפול עד סוף השנה.

מלבד המבוגרים, יש אוכלוסיות שלמות שחברות הביטוח כלל לא מוכנות לבטח (או לבטח באופן חלקי בלבד, שלא באמת מכסה משהו). אלה הם החולים במחלות נפש או האוטיסטים, למשל. הורים לילדים כאלה יגלו שגם אם הם רוצים לשלם, חברות הביטוח לא מוכנות לבטח. מנגד, המדינה לא נותנת להם שום כיסוי ביטוחי מיוחד. מה בדיוק הם אמורים לעשות?

תגיות