פינוי־בינוי: קולקציה חדשה של קום איל פו

יותר מ־20 שנה מלווים בקום איל פו כמעט כל השקה בכותרת מסדר היום הפוליטי, החברתי או המגדרי, ולעתים מאפילים הכותרת והפולמוס שנוצר בעקבותיה על היכולת לבחון את הקולקציה בעין אובייקטיבית. אבל האופנה תמיד שם.

בימים אלה משיק המותג קולקציה מצומצמת שכותרתה "מטמורפוזה", שאמורה להיות סנונית ראשונה בדרך להצעדת המותג לעבר אופק אקולוגי יותר. באמצעות הקולקציה, שהורכבה משאריות טקסטיל וחלקים מקולקציות קודמות באופן שמטשטש את צורתם המקורית, מוחות נשות קום איל פו על תעשיית האופנה הבזבזנית, שהופכת את הבגדים לחד־פעמיים כמעט.

ז'קט מקולקציית "מטמורפוזה". 1,990 שקל | צילום: שני סקרלט קגן

הפריטים - שמלות, עליוניות וז'קטים - נוצרו מפירוק, תפירה מחדש, לעתים צביעה ותוספת ידנית של פרטים, ואף על פי שמדובר בסדרות, כל פריט שונה ממשנהו: "זו קולקציה למי שמחפשת מראה עם אמירה אישית", אומרת ליאורה זק, סמנכ"לית סחר ושיווק של המותג כ־15 שנה. עם זאת, לא נעשה ניסיון להציע מראה שלם המורכב מהפריטים, שכן כפי שאומרת זק "לא הייתי רוצה שמישהי תלבש Total-Look של זה, מאחר שהמראה שיתקבל יהיה מעוצב מדי".

זק מסבירה כי הקולקציה היא ברוח מגמת ה־Slow Fashion, שהמותג משייך את עצמו אליה: "כבר ב־2008 יצאנו בקמפיין 'קני מעט', שנשא מסר של קנייה קטנה אך איכותית של פריטים שיחזיקו מעמד שנים, כדי לעודד הפחתה בייצור. גם פרויקט 'מעבירות' שלנו מעודד מיחזור".

לפני חודשים אחדים השיקה המעצבת חיה ניר קולקציית סריגים משאריות פסי ייצור, שנמכרת, בין היתר, בקום איל פו בנמל תל אביב. לפניה היתה זו נעמי מערבי, שמיחזור ושימוש מחדש הם סימני היכר שלה, וגם עיצוביה נמכרים בקום איל פו. ואולם, בניגוד לפריטי ה־One-off של ניר ומערבי, ההרכבה מחדש של פריטי קום איל פו הפכה לפס ייצור זעיר, שמעורבת בו גם עבודה ידנית. "את הצעד הזה עשינו בעיקר כדי להחזיר למעגל הייצור פריטים שנותרו ללא תכלית, אבל כעסק שמחזיק גם ברשת חנויות אין באפשרותנו להשקיע את העבודה היחידנית הזו בכל פריט", אומרת זק.

על מלאכת עיצוב הקולקציה הופקדה אורית שטיין, סטודנטית בשנקר, שעבדה בחברה כסטאז'רית. לדברי זק, גם בעתיד יעוצבו הקולקציות האלה במסגרת שיתופי פעולה עם מעצבים שאינם מבית. בתחום התמחור נראה שגם הפעם לא יחמוק המותג מחצי ביקורת, עם מחירים שנעים בין 990 ל־1,990 שקל.