חברות שהמדען הראשי השקיע בהן יחזירו כסף ביחס לרווחים שלהן

ההחזר למדען הראשי עבור השקעתו במחקר בפרויקט יהיה ביחס לאחוז הרווחים, ולא כהחזר הלוואה כמו שהיה קודם לכן. כך נקבע לאחרונה בהנחיות מנכ"ל משרד הכלכלה.

השינוי, שבוצע במסגרת תוכנית קמין של המדען הראשי, שמעודדת קשר בין מכוני מחקר לגופים מסחריים, עשוי להגביר התעניינות של חברות בינלאומיות בידע ישראלי.

המדען הראשי, אבי חסון. הקלה בייצוא | צילום: עמית שעל

בימים אלה נחתמת בעקבות השינוי עסקה ראשונה מול חברה בינלאומית בתחום הביוטק. חברת יישומים מוכרת נמצאת במגעים מתקדמים מול חברת פארמה מחו"ל.

עו"ד יעל ברץ ממשרד פרל כהן צדק לצר ברץ, המתמחה בין השאר בקניין רוחני, אמרה כי ללא השינוי במדיניות התשלומים חברות זרות היו נכנסות פחות למסחר בידע המקומי.

"מצד אחד משוועים לכסף של המדען", אמרה, "מצד שני זה הופך לנטל בשלב המסחור. בתחום הביוטכנולוגיה השקעות המדען הרבה יותר אקוטיות כי ההשקעות הנחוצות הן מאוד גדולות, ובהתחלה אין כסף גדול".

עד היום, אומרים במשרד המדען הראשי, לקחו חלק בתוכנית קמין כ־240 מחקרים בעלות של 400 אלף שקל לשנה. רוב המחקרים אורכים כשנתיים, כאשר משרד המדען משתתף במימון 85%-90% מהמחקר, ומכון המחקר ביתרה.

בעתיד, לפי ההצעה החדשה, אם ימוסחרו הטכנולוגיות, יחזיר מוסד המחקר את ההשתתפות במימון במכפלה של עד שש פעמים אחוז הידע שמדינת ישראל חתומה עליו. אחוז הידע ישתנה בין מחקר למחקר.

לפני שלושה חודשים בלבד הסתיימו המחקרים הראשונים שתוכנית קמין, שנפתחה ב־2011, תמכה בהם, והם נמצאים בהליכים ראשונים של מסחור.

ב־1984 חוקק החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה. במסגרת החוק אסור היה לייצא טכנולוגיה לחו"ל, זאת מתוך מטרה שמרכזי פיתוח וייצור ימשיכו להתקיים בארץ וייצרו מקומות עבודה. ב־2005 תוקן החוק ואיפשר ייצוא טכנולוגיה. חמש שנים מאוחר יותר, ב־2010, התקבלה במשרד הכלכלה תוכנית קמין, שעיקרה עידוד של מכוני מחקר אקדמיים לחבור לגופים מסחריים.

התוכנית יצאה לפועל ב־2011 והיא מיועדת לכל קבוצות מחקר מכל מוסד הפועל בישראל, כגון אוניברסיטאות, מכללות, מכונים ומרכזים רפואיים שאת הישגי המחקר יכולים להפוך לטכנולוגיה עם פוטנציאל מסחרי.