אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"בלי השקעה מבית, גרמניה תתקשה לשרוד את המשבר הבא"

"בלי השקעה מבית, גרמניה תתקשה לשרוד את המשבר הבא"

נתוני המס והצריכה של גרמניה ל־2013 חושפים תמונה מדאיגה: אזרחי הכלכלה הרביעית בגודלה בעולם סוגרים את הארנקים. כלכלן בבנק WGZ לכלכליסט: "כשהיצוא הגרמני, הגביע הקדוש, ייפגע בשל היחלשות גלובלית, אין לנו מנוע צריכה כדי לאזן זאת"

13.02.2014, 12:51 | איתי להט, ברלין

הכלכלה הרביעית בגודלה עולם, כלכלת גרמניה, היא לכאורה גם אחת היציבות, אבל סיכום השנה החולפת ומבט עמוק אל תמונת המס והצריכה במדינה, מגלים את מה שהגרמנים מצליחים להסתיר היטב משאר העולם. בעוד מחוץ גרמניה היא מעצמת יצוא עולמית, מבית מזדחלת לה האטה כלכלית ומחנק צריכה שנובעים מאותן בעיות שרוב העולם המערבי מתמודד איתן. אלא שאצל הגרמנים היצוא החזק מחפה על התהליכים מבית. 

קראו עוד בכלכליסט

המחשה לבעייתיות קיבלו הגרמנים בצורת נתוני הצריכה של חודש דצמבר האחרון, תקופת הקניות המסורתית במדינה. באופן מבהיל, נתוני הצריכה של דצמבר היו אפילו נמוכים יותר מאלה של נובמבר, חודש שנחשב לחלש משמעותית. הירידה של 2.5% במכירות ביחס לחודש הקודם היא חלק ממגמה במדינה. על פי משרד הסטטיסטיקה הממשלתי, במשך 12 החודשים של שנת 2013 עלתה הצריכה הפרטית במדינה ב־0.1% מזעריים. המגמה הזו גם הוכיחה כיצד אינדיקטורים כלכליים יכולים להצביע על כיוונים מנוגדים. לצד הירידה בצריכה נרשמה עלייה בסקר אמון הצרכנים בדצמבר. אחד בפה ואחד בארנק.

גם המגמה השנתית היא לא עניין חדש עבור אחת המדינות העשירות בעולם. מאז 1995 נפלה הצריכה הגרמנית ב־3.5%, וזאת בכלכלה האמורה להיות מהאיתנות בעולם. בעולם כלכלי שבו צרכנות היא הכל ואומות צומחות קונות עד שהן צונחות, גרמניה חוותה בשני העשורים האחרונים גמגום קמעונאי עצל - שהולך וצונח בעיקשות.

שיא בהכנסות ממסים

 

אבל מדוע זה מתרחש? תמונת המס של 2013, שאותה פרסם משרד האוצר הגרמני החודש, יכולה להסביר דבר או שניים. על פניו, תמונת הראי הגרמנית נוצצת - הכנסות המדינה ממסים הגיעו לשיא חדש של 570.2 מיליארד יורו, או 3.3% יותר מאשר ב־2012. כ־200 מיליארד יורו מהמס מקורם בהכנסות ממס ערך מוסף, שכאמור מגלגל את עצמו על הצרכנים ומסביר במעט את מחנק הצריכה. אבל עיון בנתוני מס הכנסה (158 מיליארד יורו) מגלה מי באמת משלם מסים בגרמניה. בהשוואה למסים ששילמו האזרחים, התאגידים הבינלאומיים והחברות שהן גאוות הכלכלה הגרמנית שילמו 19.5 מיליארד יורו, שהם 3.4% עלובים מכלל המסים שנאספו במהלך השנה. גם הגרמנים, כמו בחלקים אחרים של העולם, ביצעו בשני העשורים האחרונים רפורמות מס מרחיקות לכת לטובתם של תאגידים. וגם הגרמנים סובלים מהטעות הזו. מס הערך המוסף שמוטל על הצרכן הגרמני לצד מס ההכנסה שאותו שילמו עובדי גרמניה, מראים כי העובדים במדינה אחראים ל־62% מהכנסותיה. לזה יש להוסיף את מס הסולידריות, שהוטל על אזרחי גרמניה בעת האיחוד ועלה למשלם המסים בשנה החולפת 14.4 מיליארד יורו. לא פלא שהגרמנים מתקשים מדי שנה להתניע את הכלכלה שלהם מבית על ידי צריכה קמעונאית, כשהם נחנקים תחת נטל מס.

"אני לא בטוח שמה שמשחק פה תפקיד הוא כמה מס משלמים התאגידים הגדולים בגרמניה", מסביר בשיחת טלפון אנדראס מולר, כלכלן בכיר בבנק WGZ, שמנהל כ־230 גופים פיננסיים בחגורת הייצור הגרמנית במרכז המדינה ובדיסלדורף, שעובדים בצמוד לתעשייה הגרמנית. "נדמה לי שמה שיותר חשוב פה לצריכה מבית הנשחקת הם הנתונים על מס הכנסה. העובד הגרמני משלם הרבה מסים וזה כמובן פוגע ביכולתו לצרוך. אבל גם התהליך הזה הוא משני לתהליך גדול עוד יותר שנמשך זה שני עשורים - הגביע הקדוש של היצוא הגרמני".

מולר מתאר את היצוא הגרמני כראי. התמונה בראי של היצוא, שמרכיבו כיום בתוצר הגרמני עולה על 50%, היא מרהיבה. "היצוא שלנו מצוין כי הוא תחרותי. הוא מסוגל להתחרות לא רק באיכות אלא גם מבחינת עלויות ייצור, בעיקר כשזה נוגע לכוח אדם.

הרפורמות הפוליטיות־כלכליות של העשורים האחרונים אפשרו למעסיקים לשלם לעובדים שכר נמוך יותר מזה שנהוג לשלם להם בכלכלות התעשייתיות האחרות. העובד הגרמני מרוויח פחות מעמיתו האירופי או האמריקאי, וזה כמובן פקטור משמעותי בתרומה לתחרותיות של היצוא הגרמני. אבל תמונת הראי שהתנאים האלה יוצרים היא שאין צמיחה במשכורות של משקי הבית הגרמניים. ומשקי בית שהשכר שלהם קפא פשוט מוצאים פחות".

אנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה, צילום: בלומברג אנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה | צילום: בלומברג אנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה, צילום: בלומברג

אין רצון פוליטי לשנות

רבים חושבים שאנחנו עומדים על סיפו של משבר גלובלי חדש. האם הסיטואציה הייחודית של הכלכלה הגרמנית לא הופכת אותה לפגיעה יותר?

"בהחלט. משברים סיסטמיים הם איום ממשי על מודל הצמיחה הגרמני. כשהיצוא הגרמני ייפגע בשל היחלשות בביקושים הגלובליים, אין לנו מנוע צריכה מבית כדי לאזן את הפגיעה הזו. ראינו את זה מתרחש בעוצמה בעת המשבר של 2008, ובעיקר ב־2009 כשאכן היתה נפילה חדה ביצוא הגרמני. הבעיה היא שאין רצון פוליטי לשנות את הסיטואציה הזו. גרמניה זה שנים נסמכת על היצוא שלה, שההיקף שלו ביחס לתוצר הוא יוצא דופן בעולם המתועש. אנחנו צריכים לשקול מחדש את המדיניות הכלכלית שלנו, בעיקר לטווח ארוך. אחד האלמנטים שמסכנים את עתידנו בעת משבר הוא תמונת ההשקעות מבית. בלי השקעות בציוד ובתשתיות נתקשה אף יותר לשרוד את המשבר הבא".

האטה בקצב המשרות

 

הנתונים שפרסמה סוכנות הסטטיסטיקה הגרמנית מלמדים שמולר צודק. ההשקעה בנכסים קבועים בגרמניה נפלה בשנה החולפת. עסקים גרמניים הפכו למשקיעים עצומים מעבר לים, בעיקר בסין, אבל בגרמניה הם משקיעים פחות ופחות. השקעות בציוד ובמכונות נפלו ב־2013 ב־2.2% ואפילו במשק של אבטלה מינימלית, קצב המשרות החדשות חווה האטה של 0.6%. נתונים דומים חווה המשק הגרמני בשנים 2002–2005, כשדבק בו הכינוי "האיש החולה של אירופה". בתקופה ההיא, אז יוון, אירלנד, ספרד ופורטוגל צמחו בפראות, המשק הגרמני הציג צמיחה שנתית של פחות מ־1%, או אפילו שלילית.

בשנה החולפת הצמיחה עמדה על 0.4% מזעריים, ובשנה שקדמה לה זה לא היה טוב בהרבה - 0.7%. האם האיש החולה של אירופה חוזר?

"אני מקווה שלא", אומר מולר, "בכל זאת מדובר בכלכלה יציבה וחזקה. הצפי לצמיחה בשנתיים הקרובות עומד על 2% ו־1.9% בהתאמה. אנחנו גם רואים עלייה קטנה בשכר הגרמני. וכמובן, מכירות התאגידים הבינלאומיים של גרמניה נמצאות בשיא של כל הזמנים. אירופה עדיין מנקה אחרי הפיאסקו של המשבר האחרון, וגרמניה משחקת תפקיד מרכזי בחזרה לצמיחה בגוש היורו. אין ספק שאם הצריכה הפרטית תקבל תנאים טובים יותר במדינה, כמו בעזרת עליות בשכר, היא תשחק תפקיד מרכזי בצמיחה הגרמנית".

מדהימה היא אולי העובדה, שלמרות הנטל הכבד שנופל על משקי הבית הגרמניים, הם מוכנים אפילו לשלם יותר מס מהרמות הגבוהות הנהוגות במדינה. סקר של קרן העזרה לילדים הגרמנית, שפורסם בינואר, מלמד כי 66% מהגרמנים מוכנים לשלם יותר מס כדי להילחם בתופעת העוני בקרב ילדים. וכאן אולי מסתתר חוסנה של החברה הגרמנית, לא בנתוני יצוא, צמיחה או צריכה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות