אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המדינה לוטשת עיניים לנדל"ן של הדסה: מעוניינת להשיב 550 דונם בי-ם צילום: מיקי נועם אלון

המדינה לוטשת עיניים לנדל"ן של הדסה: מעוניינת להשיב 550 דונם בי-ם

בית החולים חוכר מהמדינה קרקעות בשווי של יותר מחצי מיליארד שקל שעליהן ניתן יהיה להקים 2,750 דירות ומבני תעסוקה; כעת המדינה מעוניינת לקבלן בחזרה מבית החולים הנתון בקשיים חמורים, וזאת במטרה לשווקן

14.02.2014, 07:47 | עינת פז-פרנקל
המדינה לוטשת עיניים לקרקעות החבויות של בית החולים הדסה בירושלים, הנתון לקשיים כלכליים חמורים: שר השיכון אורי אריאל הציג בסוף השבוע לראש הממשלה בנימין נתניהו את תוכניתו להשיב למדינה 550 דונם שחוכר הדסה מהמדינה בבירה. המדובר בקרקעות בשווי של למעלה מחצי מיליארד שקל, המיועדים לבניית כ-2,750 דירות ושטחי תעסוקה נרחבים.

קראו עוד בכלכליסט

"בהמשך לדיון בישיבת הממשלה ב-9 בפברואר בנושא חובות בתי החולים הדסה והסיוע הממשלתי, הצעתי להחזיר אדמות פנויות לרשות מקרקעי ישראל במתחם בתי החולים הדסה, לאפשר שיווקים לפתרון בעיות הדיור בירושלים, ולהחזיר לקופה הציבורית-ממשלתית את כספי המדינה", כתב אריאל, המכהן גם כיו"ר מועצת מקרקעי ישראל, במכתב לנתניהו שהגיע לידי "כלכליסט", "אבקש הנחייתך שבהסכם ההבראה עם בית החולים הדסה יוחזרו כל ההרשאות לרשות מקרקעי ישראל לצורך שיווקם ליזמים".

המדינה מבקשת למעשה, לפדות את הקרקעות מהדסה, ולמכור אותן אחר כך במכרזים ליזמים, שיבנו עליהן דירות מגורים. המדובר בכמה מתחמים, כאשר מרבית יחידות הדיור מתוכננות באזור עין כרם היוקרתי: קרקע ל-2,250 יחידות דיור סביב בית החולים הדסה עין כרם - 550 דירות מדרום, ועוד 1,700 דירות ממערב; ועוד קרקע לבניית שטחי תעסוקה של 150 אלף מ"ר ממערב לבית החולם. שטחם הכולל של המגרשים של בתי החולים הדסה בעין כרם: 450 דונם.

במהלך השביתה בהדסה, צילום: אוהד צויגנברג במהלך השביתה בהדסה | צילום: אוהד צויגנברג במהלך השביתה בהדסה, צילום: אוהד צויגנברג

נוסף לכך, בצמוד למבנה בית החולים הדסה הר הצופים, הוחכרו להדסה 74 דונם, עליהם ניתן לבנות 300 יחידות דיור או מעונות סטודנטים; ועוד מגרש בשטח של 27 דונם, לבניית 200 יחידות דיור, ברחוב טהון שבשכונת קרית יובל - כך על פי נתונים שהציג אריאל בפני נתניהו, וכן על פי חוות דעת של אגף תכנון ופרויקטים ברשות מקרקעי ישראל, שהגיעה לידי "כלכליסט".

חשוב להדגיש, כי מרבית המתחמים נמצאים בשלבי תכנון ראשוניים, וכי ניתן להניח שרק בעוד כמה שנים ניתן יהיה לבנות בהם. כמו כן, בשטחים הצמודים לבתי החולים, התוכניות מותנות בביצוע תסקיר השפעה על הסביבה.

מו"מ קשוח

מדובר בקרקעות שעל המדינה לפדות מבתי החולים הדסה בעבור תמורה כספית, שכן הדסה שילמה למדינה כדי לחכור אותן. השאלה היא האם המדינה תנהל כעת מו"מ קשוח יותר, לאור העובדה שבתי החולים הדסה נכנסו בשבוע שעבר להקפאת הליכים וצריכים למכור בלחץ חלק מהנכסים שלהם.

מחוות הדעת של רשות מקרקעי ישראל, עולה כי לגבי חלק מהמתחמים המדינה כבר ניסתה לפדות את הקרקע מהדסה, אבל הצדדים לא הגיעו להסכמה על התמורה הכספית. "התוכנית לא קודמה בין היתר בשל העובדה שהמינהל ובית החולים הדסה לא הגיעו להסכמות כספיות בנושא פדיון הקרקע", נכתב בחוות הדעת של רשות מקרקעי ישראל על המתחם בעין כרם, המיועד ל-550 יח"ד. נראה שכעת, במצב שנוצר - לבתי החולים הדסה גירעון של 1.3 מיליארד שקל - המדינה יכולה להפעיל לחץ כבד יותר על ארגון נשות הדסה, בעל השליטה בבתי החולים, להשיב לה את הקרקעות, ובכך לסייע להדסה לצמצם את הגרעון של בתי החולים.

גורמים במשרדי הממשלה מעריכים כי שוויין הכולל של הקרקעות הללו עולה על חצי מיליארד שקל. לדברי עו"ד חיים מסילתי, שמאי מקרקעין, ומ"מ יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, שווי קרקע ליחידת דיור בבנייה רוויה בעין כרם (4-5 חדרים) נע בין 950 אלף שקל למיליון שקל; מגרשים לבתים צמודי-קרקע בעין כרם, בשטח 300-400 מ"ר, עולים 2-3 מיליון שקל. בהר הצופים, ערכי הקרקע נעים על 400-500 אלף שקל לדירות 3-5 חדרים; ואילו בקרית יובל המחירים נעים על 400-600 אלף שקל ליחידת קרקע בבנייה רוויה (לבניית דירות 3-5 חדרים). עם זאת, חשוב לזכור, שהמגרשים במצב הנוכחי עדיין אינם זמינים לבנייה, ולכן, לא סביר שהמדינה תצטרך לפדות אותם בסכומים הללו, אלא בפחות מכך.

לגבי המתחם לתעסוקה בשטח בנוי של 150 אלף מ"ר, מסילתי מציין כי באזורי תעסוקה בצמוד לביה"ח בעין כרם דמי השכירות ינועו בין 50 ל-60 שקל למ"ר לחודש (90 מיליון שקל בשנה לקומפלקס משרדים בשטח 150 אלף מ"ר).

הנכסים המניבים של הדסה

יצוין כי, בבעלות (לא בחכירה) של בתי החולים הדסה יש גם מבנים בשווי עשרות מיליוני שקלים, שנחשפו בבקשה שהגיש ארגון נשות הדסה להקפאת ההליכים של בתי החולים הדסה. שני הנכסים היקרים ביותר הם בניין מרפאות ברחוב שטראוס 24 בירושלים, ששוויו נאמד ב-39 מיליון שקל; ובניין מגורים ברחוב גואטמלה בבירה, ששוויו כ-30 מיליון שקל.

מגדל האשפוז בהדסה, צילום: מיקי נועם אלון מגדל האשפוז בהדסה | צילום: מיקי נועם אלון מגדל האשפוז בהדסה, צילום: מיקי נועם אלון

כמו כן, לבתי החולים הדסה למעלה מ-20 נכסים מניבים, רובם בירושלים. הבניינים ברחוב אצ"ל 13 ו-17 בירושלים מניבים את שכר הדירה השנתי הגבוה ביותר – סכום כולל של כ-1.9 מיליון שקל בשנה; הבניין ברחוב גוטאמלה מניב שכר דירה שנתי בסך 861 אלף שקל.

ברחוב פינס ביפו, הדסה מחזיקה כמה נכסים המניבים לה למעלה מחצי מיליון שקל בשנה; ברחוב יפו בירושלים לחברה נכס למגורים, מסחר ומשרדים המניב כמיליון שקל בשנה; ברחוב הנביאים בבירה משכירה הדסה נכס למסחר ולמשרדים בתמורה ל-283 אלף שקל בשנה; וברחוב ריינס בתל אביב הדסה משכירה מרפאה ב-218 אלף שקל בשנה. כמו כן, יחד עם 15 בעלים פרטיים אחרים, מחזיקה הדסה בשתי חלקות של קרקע חקלאית באזור חדרה. 
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות