אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המשבר שאחרי הדסה: האוניברסיטה העברית ביקשה סיוע בתוכנית קיצוצים צילום: cc by Amitay Katz

בלעדי לכלכליסט

המשבר שאחרי הדסה: האוניברסיטה העברית ביקשה סיוע בתוכנית קיצוצים

התמיכה של עובדי העברית בהדסה היא איתות להנהלה, שמעוניינת לגבש תוכנית התייעלות רחבת היקף. בשבועות האחרונים פנתה הנהלת העברית למל"ג כדי שיסייע לה להתמודד עם הגירעון ולתכנן קיצוצי שכר ופנסיה

16.02.2014, 06:51 | שאול אמסטרדמסקי

בשבוע שעבר, על רקע המשבר בבית החולים הדסה, פרסמו עובדי האוניברסיטה העברית בירושלים מודעות ענק המביעות תמיכה בעובדי הדסה. "אנו סבורים כי בשום מצב ובשום מקרה עובדים (גם אלה המשתכרים שכר הוגן) שעושים את עבודתם נאמנה אינם צריכים לשלם על מחדלי המוסד, ההנהלה או מערכות אחרות", כתבו עובדי האוניברסיטה העברית כאות תמיכה בעובדי הדסה. 

קראו עוד בכלכליסט

בבדיקת "כלכליסט" התברר כי דברי התמיכה של עובדי האוניברסיטה עשויים לשמש מעין רמז להנהלת האוניברסיטה העברית, שמתכוונת להתחיל בזמן הקרוב מגעים עם העובדים על תוכנית התייעלות מקיפה.

הוצאות שכר גבוהות יותר מבמוסדות אחרים

ל"כלכליסט" נודע כי בחודשיים האחרונים פנתה הנהלת האוניברסיטה העברית לוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) בבקשה לסייע בגיבוש תוכנית התייעלות רחבת היקף, שצפויה לכלול קיצוצי שכר ופנסיה לעובדים וכן מכירת נדל"ן שבבעלות האוניברסיטה בשווי משמעותי (ואולי אפילו צמצום קמפוסים). הצורך בתוכנית התייעלות הוא תוצאה של גירעון מבני של האוניברסיטה: בתחילת שנת 2013 נודע לחברי הות"ת כי האוניברסיטה מצויה בגירעון תזרימי של 220 מיליון שקל והאוניברסיטה התבקשה להציג תוכנית איזון.

בילי שפירא מנכ"לית האוניברסיטה העברית, צילום: ששון תירם בילי שפירא מנכ"לית האוניברסיטה העברית | צילום: ששון תירם בילי שפירא מנכ"לית האוניברסיטה העברית, צילום: ששון תירם

הגירעון נובע מהוצאות שכר גבוהות ונדיבות יותר מאשר באוניברסיטאות אחרות, אבל גם ממבנה תפעולי יקר. לאוניברסיטה העברית יש הרבה קמפוסים - הר הצופים, גבעת רם, רחובות (הפקולטה לחקלאות), עין כרם (הפקולטה לרפואה) וגם שלוחה באילת. המבנה הזה יוצר כפילויות של תשתיות (למשל, כפל מעבדות) ולעתים גם של עובדים (למשל, מנהלי מעבדות) ומגדיל את ההוצאות של האוניברסיטה.

מלבד שני אלה, הוצאה גדולה ומרכזית של האוניברסיטה העברית היא תשלומי פנסיה תקציבית לגמלאים שלה. מ־1982 משלמת האוניברסיטה פנסיות תקציביות לעובדים שהיו בעלי מעמד קבע ופרשו מהסגל האקדמי והמינהלי. כך למשל, בשנים 2010–2011 הגיעו הוצאות הפנסיה שלה ל־509.5 מיליון שקל, והן שולמו מתקציבה השנתי, כהוצאה רגילה.

מדובר ב־20.2% מהוצאות האוניברסיטה, שהגיעו באותה השנה ל־2.5 מיליארד שקל. בשנה זו היא הכניסה 2.4 מיליארד שקל; 1.5 מיליארד שקל מהם הועברו מתקציב המדינה ו־256 מיליון שקל הם הכנסות מסטודנטים. בכל שנה מוציאה האוניברסיטה העברית יותר מ־500 מיליון שקל (שהם, כאמור, כ־20% ויותר מהתקציב השוטף שלה) על תשלומי פנסיה תקציבית לגמלאים של האוניברסיטה. הסכום הזה צפוי לגדול ולהגיע לשיא בשנת 2019 בערך - יותר מ־600 מיליון שקל בשנה.

 , צילום: גיא אסיאג צילום: גיא אסיאג  , צילום: גיא אסיאג

דו"ח שהכין אקטואר חיצוני ב־2013 מגלה שההתחייבויות הפנסיוניות של האוניברסיטה גבוהות מ־17 מיליארד שקל. לפי הדו"ח, עד שנת 2030 העברית צפויה לשלם בממוצע 562.8 מיליון שקל בשנה על פנסיות תקציביות.

בעשור האחרון, מאז נסגרה האפשרות של עובדים חדשים להצטרף למסלול הפנסיה התקציבית, המדינה - באמצעות הות"ת - מסבסדת חלק (בערך מחצית) מתשלומי הפנסיה התקציבית לגמלאים של כל האוניברסיטאות שיש להן פנסיה תקציבית (העברית, הטכניון, תל־אביב וחיפה). האוניברסיטה העברית לבדה אחראית לחלק הארי של הסבסוד הזה - בערך מחצית מהסכום, 300 מיליון שקל. זאת משום שהפנסיה התקציבית של העברית היא הנדיבה ביותר מבין אלה של האוניברסיטאות, אבל גם מפני שהגמלאים שלה מבוגרים יותר, שכן העברית היא הוותיקה מבין האוניברסיטאות בישראל.

מתכננים למכור "נכס משמעותי"

אלא שכספי המסים שזורמים לאוניברסיטה העברית לשם סיוע בתשלומי הפנסיה התקציבית אינם מספיקים, וללא תוכנית התייעלות מקיפה האוניברסיטה עדיין בגירעון מבני משמעותי.

להבדיל ממקרה הדסה, לאוניברסיטאות בישראל יש רגולטור - הות"ת - שמאשר את התקציבים שלהן בתחילתה של כל

שנה, ולכן אמור למנוע היווצרות של גירעון. ללא פיקוח שכזה ייתכן מאוד כי האוניברסיטה העברית היתה מגיעה למצב דומה לזה שהדסה (שלא היה עליה שום פיקוח תקציבי) נקלעה אליו.

בכל שנה בשנים האחרונות מכרה האוניברסיטה העברית נדל"ן שהיא מחזיקה ברשותה בהיקף משמעותי ובשווי עשרות מיליוני שקלים, אולם אין די בכך: ל"כלכליסט" נודע כי במסגרת תוכנית ההתייעלות המתגבשת מתכננים בהנהלת האוניברסיטה למכור "נכס משמעותי" שבבעלותה בשווי כמה מאות מיליוני שקלים כדי לכסות את הגירעון המבני לשנים הקרובות.

עם זאת, בהנהלה יודעים כי ללא השתתפות מקיפה של העובדים בתוכנית ההתייעלות - כלומר, בצמצום הפנסיה התקציבית, בקיצוצי שכר, בהקטנת הטבות ובצעדים דומים - הגירעון יעמיק מחדש בתוך כמה שנים. על רקע זה גוברת המתיחות בין ההנהלה לבין העובדים, דבר שנרמז גם במודעות התמיכה בעובדי הדסה.

תגיות

32 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

29.
תעתועי ילדי האוצר והפנסיה התקציבית
כרגיל אצלנו - ילדי האוצר מסתכלים מטר קדימה ולא רואים את המחר. בשנות החמישים היתה לאוניברסיטה קופת פנסיה אליה הופרשו תשלומים כדין. האוניברסיטה היתה צעירה (יחסית) וההפרשות לפנסיה היו גבוהות מתשלומי הפנסיה. ראו זאת ילדי האוצר ובאו בפתרון אופייני להם. במקום לעדכן את תקציב האוניברסיטה הם הציעו שההפרשות לפנסיה לא יעודכנו (חיסכון תקציבי) מאידך הם יפצו את האוניברסיטה בגין הפרשי הפיצויים. הדבר הביא, כמובן, לגרעונות בקופת הפנסיה. לפתע האוצר החליט שאינו יכול להשלים עם קיום קופת פנסיה גרעונית והציע לאוניברסיטה לסגור את הקופה (חלק מהסכומים - חלק העובדים הומר לקופת גמל) והאוצר לקח על עצמו מימון פנסיה תקציבית. כאשר מימון הפנסיה התקציבית על האוצר ולא על האוניברסיטה נחתמו הסכמי פנסיה שערוריתיים שכמובן הובילו לגרעונות עתק. היום האוצר שהביא לכל זה מאשים את האוניברסיטה הות"ת וכל מי שאינו מילדי האוצר. עוד דוגמא למה שקורה כאשר גורל נושאים חשובים מצוי בידי ילדים (מוכשרים ככל שיהיו) חסרי ניסיו חיים
מי שהיה שם  |  16.02.14
28.
ל-27 ריידמן, אתה מחזק את הטיעון שלי - הגדלת הכנסות - יותר הוראה
ל- 27 אתה מחזק את הטיעון שלי: בחוגים היוקרתיים כמו משפטים, פסיכולוגיה, ורו"ח יש היקף הוראה מצומצם - האליטיזם הזה בוחר בפינצטה את המועמדים. מצד שני ניתן לעשות את אותו הדבר בדרך אחרת: קבלה רחבה יותר, קצת יותר עבודה קשה יותר לכולם על מנת להכשיר יותר בוגרים - אבל אסור להתפשר על האיכות. בוא נסתכל על הוראת המשפטים שעיקרה: מרצה עומד מול כיתה ומדבר - המרצה הזה יכול לדבר ל- 150 איש ול- 250 איש. אני בטוח שכל אחד מהיושבים בחדר ומקשיבים מעדיף לקבל תואר של העברית ולא מכללת אף אחד לא שמע את השם ולכן להצטופף קצת. אפשר ללכת על תוכניות המשלבות בין חוגים יוקרתיים לחוגים שהבקוש להם נמוך - רוצה תואר ברו"ח עשה תואר דו חוגי עם סטטיסטקה. או רוצה הנדסה? עשה את התואר משולב עם כימיה. יש המון מה לעשות והחשוב ביותר שההבנה צריכה להגיע מצד המרצים והסגל - לעבוד קצת יותר קשה (לבדוק 250 בחינות מועד א ולא 175, או שאנשי האחזקה בשל העליה בבקוש צריכים להביא והוציא עוד כסאות לקהל היעד, או שהמזכירות יקבלו את אותן השאלות מ- 300 סטודנטים ולא 175) על מנת לשמור על הקיים ואולי אף להגדיל כמות אנשי סגל ולא ללכת למהלך של הקטנת משרות, בריחת מוחות (חוקר טוב שכולםן יודעים שהוא שווה ששומע מצד אחד שהולכים לקצץ בעברית בה הוא עובד ומצד שני מרימים אליו טלפון ממכר בארה"ב בשכר כפול - יחשוב פעם אחת נוספת), אווירה של חברת היטק שמחליטה להצטמצם ואנשי ההנהלה שלה לא מבינים את ההשפעה הרעה של הפטורין על הנשארים. השאלה היא איך עושים זאת? לדעתי: נתתי את התשובה: הגדלת הכנסות בעיקר, לצד חסכון ובמידת מה פגיעה בהתחייבויות עבר.
משיב  |  16.02.14
לכל התגובות