צילום: Tyler Ingram
הסיוט המהיר בעולם
הגיבורים האמיתיים של אולימפיאדת החורף בסוצ'י הם הספורטאים האמיצים שנכנסים למזחלת וטסים במורד מסלול קרח מפותל במהירות של כ־160 קמ"ש
כנגד ארבעה בנים דיברה תורה: אחד מתאבד, אחד שאין לו מושג למה הוא נכנס, אחד שמתגרה בגורל ואחד סתם פסיכופט.
ארבעה כאלה הם, מבחינתי, גיבורי אולימפיאדת החורף. הם נכנסים מרצונם לתוך מה שנקרא Bobsled או Bobsleigh, מזחלת בתצורת טיל, כדי להטיס אותה בתעלה קפואה ורצופת פניות לא אנושיות במהירות שמגיעה ל־160 קמ"ש. עם יריית הזינוק ארבעת המופלאים אוחזים בסלד, רצים כדי לצבור תאוצה ומזנקים בזה אחר זה לתוך תא הנידונים. שם הם
יושבים בשורה עורפית, דחוסים כסרדינים, ונאחזים ברתמות כדי להגן על הגב מפורענות. למשכיל שבהם, להלן הנהג, יש שליטה מסוימת בכיוון המזחלת, ועליו לבחור תוך שברירי שניות, בציר האופטימלי לאורך המסלול. סטייה של מילימטרים עלולה להסתיים באסון, כפי שאירע לא פעם. אורך הסלד האולימפי הוא 3.80 מטר ומשקלו (כולל הגולשים) לא יעלה על 630 ק"ג. אורך המסלול נע בין 1.2 ל־1.3 ק"מ, ובפניות החדות מופעל על הספורטאים כוח של 5G, וזה כבר מתחיל להיכנס לתחום השמור לטייסי קרב.
מסלול הסלד הראשון נבנה בסנט מוריץ בשוויץ, וב־1903 נערכו בו התחרויות הראשונות בהיסטוריה שתועדו. הסלדים הראשונים היו מזחלות עץ ארוכות, אך כיום הם מיוצרים מחומרים מתעשיית החלל, וכל שיפור לטובת האווירודינמיות משולב בהם, כי 160 קמ"ש זה הרי לא מספיק. שיא המהירות, שעדיין טעון הכרה רשמית, הוא 201 קמ"ש. באולימפיאדה מתחרים גם בסלדים קצרים יותר המיועדים לשני פציינטים. אותו עיקרון, אבל עם פחות קורבנות פוטנציאליים.
3 תגובות לכתיבת תגובה