אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חוצפה של רוצח המונים צילום: רויטרס

דו"ח טכנולוגי

חוצפה של רוצח המונים

אנדרס ברוויק שאחראי לטבח הילדים בנורבגיה שובת רעב כי לא נותנים לו לשדרג את הפלייסטיישן, הפילטר הלאומי של בריטניה מתחיל לצנזר אתרים בעלי דעות שהממשלה לא אוהבת, הסיבה להמשך קיומה של גוגל פלוס, הקשר הישראלי לריגול ה-NSA וגורלו המר של אדם שהתחזה לפסיכופת בפייסבוק

16.02.2014, 15:00 | יוסי גורביץ

רוצח ההמונים אנדרס ברוויק, פתח בשביתת רעב במחאה על החלטת בית הכלא שלא לשדרג את הפלייסטיישן 2 שלו לפלייסטיישן 3. ברוויק, שטבח בילדים שהגיעו למחנה קיץ של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית כי היו שמאלנים, אמר שההחלטה של בית הכלא "שמה אותו בגיהנום" והוסיף "אתם הורגים אותי".

ברוויק מתלונן גם על שמלאי המשחקים שלו מוגבל וחלקם בכלל משחקים לילדים. המדור ממליץ בחום לבית הכלא לאפשר לברוויק לשבות כאוות נפשו.

הרוצח אנדרס ברינג. "הורגים אותו", צילום: רויטרס הרוצח אנדרס ברינג. "הורגים אותו" | צילום: רויטרס הרוצח אנדרס ברינג. "הורגים אותו", צילום: רויטרס

 

סותם הפיות הדיגיטלי

ממשלת בריטניה החלה בחודשים האחרונים להפעיל מסנן רשת, שמותקן ברמת ספקיות האינטרנט. הוא אמור למנוע מהגולש הבריטי גישה לאתרי פורנו. כתוצאה מכך, כמובן, התרבו תלונות על כך שהמסנן מונע גישה גם לאתרים סבירים לגמרי, כמו אתרי חינוך מיני.

אלא שסינון על פורנו הוא כמעט בלי יוצא מן הכלל, רק ההקדמה לקראת סינון של תכנים לא ראויים בעיני הממשלה. סין ניצלה את המאבק שלה בפורנוגרפיה כדי לחסל את האופוזיציה המקוונת למשטר. כך עשתה גם ויאטנם ורוסיה של פוטין שוקדת על כך.

ואכן, עכשיו גם בריטניה, מולדת ה"חירות הנושנה" של מילטון, זו שהניחה לקרל מרקס לשהות בה ולזמום את ריסוקה של השיטה הקפיטליסטית, עכשיו גם היא מתכוונת לחסום לא רק פורנו אלא גם "תוכן קיצוני".

פורנו? לא אצלנו. וגם הדעות שלך מלוכלכות, צילום: shutterstock פורנו? לא אצלנו. וגם הדעות שלך מלוכלכות | צילום: shutterstock פורנו? לא אצלנו. וגם הדעות שלך מלוכלכות, צילום: shutterstock

מהו תוכן קיצוני? כרגע, מדובר בתוכן ג'יהאדיסטי, אבל מחר זה יכול להיות תוכן של קבוצה טבעונית קיצונית ומחרתיים של תנועת Occupy. אסור להניח לממשלה, לשום ממשלה, להגדיר מהו תוכן "קיצוני"; יש לה אינטרס מובהק להגן על עצמה מפני מבוכות והתנגדות.

אם הממשלה רוצה, ואם יש לה ראיות שבוצעה עבירה על החוק, שתיקח את מפיצי התוכן הקיצוני לבית משפט. שם הם יוכלו להגן על עצמם ולהסביר מה הם עשו. לסתום להם את הפה ולהטיל את חובת ההוכחה עליהם זו אוטוסטרדה לרודנות. לא זו הדרך לממלכה שבעבר ביטלה את העבדות במשפט הנהדר שאווירה של אנגליה חופשי הוא, אין הוא יכול לשאת שעבוד, ועל כן כל הנושם אותו - מאליו נהיה חופשי.

הפלוס הוא רק של גוגל

הרשת החברתית גוגל+ ממשיך להיות מדבר שממה. אם אתם רוצים לכתוב משהו מבלי שה-NSA יקרא אותו, אולי כדאי שתנסו שם. גוגל טוענת שיש לה כ-540 מיליון משתמשים מדי חודש, אבל מודה שמחצית מהם לא מגיעים בכלל לגוגל+.

אז איך הם בכלל יכולים להיחשב למשתמשי גוגל פלוס? פשוט מאוד: גוגל קושרת את גוגל+ לשלל השירותים שלה. אם אתם רוצים להגיב ביוטיוב, אתם צריכים חשבון גוגל+. אם אתם רוצים פרופיל גוגל (נניח, כדי להשתמש בג'ימייל), תהפוך אתכם ענקית החיפוש גם לחברי כבוד ברשת החברתית שלה.  

כן, אבל למה? כן, אבל למה? כן, אבל למה?

בפועל, גוגל+ לא אמורה להיות רשת חברתית. לגוגל לא אכפת אם אתם כותבים שם או לא. היא פשוט המוקד של כלל הפעולות שלכם שמנוטרות על ידי גוגל. החברות בגוגל+ מאפשרת לחברה לאסוף עליכם הרבה יותר מידע ולמכור אותו למפרסמים.

הבעיה היא שכל זה מעורר בעיות של הגבלים עסקיים. החברה תעשה הכל כדי שכל מי שמשתמש במנוע החיפוש שלה יהיה קשור גם לגוגל+, למרות שכנראה שאף אחד לא צריך אותה. באירופה כבר שוקלים חקירה בנושא ובארה"ב המנומנת צפויות הרשויות להתעורר ולפעול.

הקשר הישראלי

עד כמה עמוקה החדירה של ה-NSA לתוך חיי האמריקאים? עמוק מכפי שחשבו עד כה. מסמך נוסף של אדוארד סנודן מבהיר מה משמעותה של ברית "חמש העיניים" בין ארה"ב ומדינות אנגלו-סקסיות אחרות.

הסיפור הוא כזה. השירות האחות של אוסטרליה, ASD, פיצח את הצפנים של ממשלת אינדונזיה - מטרה מובהקת של המודיעין האוסטרלי - ועקב אחרי התשדורת בין הממשלה ובין חברת עורכי דין אמריקאית. ממשלת אינדונזיה שכרה את חברת עורכי הדין, שלא זוהתה רשמית אם כי יש ניחוש טוב למדי במי מדובר, כדי שזו תנהל עבורה את דיוני הסכם הסחר עם ממשלת ארה"ב.

האוסטרלים קיבלו את כל התעבורה, ועל פי המסמך העבירו את כולה ל-NSA, אחרי שהזהירו הסוכנות שהיא מכילה מידע שמכוסה בחסיון עורך-דין לקוח; היועץ המשפטי של ה-NSA מצא פרצה משפטית שאיפשרה את זה. המודיעין האוסטרלי דיווח בגאווה שהוא המשיך לספק מידע מועיל ללקוחותיו בארה"ב, קרי ה-NSA.

מטה ה-NSA במרילנד, צילום: איי פי מטה ה-NSA במרילנד | צילום: איי פי מטה ה-NSA במרילנד, צילום: איי פי

כך השיטה עובדת: אחת מ"חמש העיניים" - ארה"ב, בריטניה, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד - עוקבת אחרי האזרחים של האחרות, ומעבירה את המידע על האזרחים הללו לשירות המודיעין הרלוונטי. ואם חשבתם שזו רק בעיה של אנגלו-סקסים, חשבו שוב.

ישראל, כך כבר פורסם, היא שותפה למודיעין של ה-NSA. מודיעין הוא מטבע. לא מחלקים אותו בחינם. המשמעות הסבירה היא שכמו שאוסטרליה מרגלת אחרי אזרחים אמריקאים עבור ה-NSA, כך סביר שה-NSA מרגל אחרי אזרחים ישראלים עבור הסוכנות האחות המקבילה בישראל, קרי יחידה 8200 של אמ"ן. בארה"ב, המסמכים של סנודן גררו התעוררות מהירה של חברי הקונגרס, שדורשים פיקוח; אבל למרות הפרסומים על הקשרים בין 8200 וה-NSA, אין פעולה מקבילה מצד חברי הכנסת הישראלים. כלומר, בהחלט יתכן ששירותי המודיעין שלנו יצאו גם הם משליטה, רק שאין מי שיידע ויתריע על כך.

כשזוכרים שיוצאי 8200 מתפזרים בין שלל חברות הייטק, התמונה הופכת לאף יותר מטרידה.

הזאב שקרא "ילד!" בפייסבוק

ג'סטין קרטר הוא טמבל. מעולם לא פגשתי אותו אך די ברור לי שהתואר הולם אותו היטב. למעשה, אם יצליח לשכנע את חבר המושבעים שהוא טמבל, יכול להיות שיצליח לצאת משאול תחתיות אליו הטיל את עצמו.

הסיפור מתחיל בכך שקרטר פרסם (לטענתו כחלק מוויכוח פייסבוק) שורת תגובות שמהן עולה שהוא מתכוון לבצע טבח בגן ילדים ושהוא מת כבר "לראות את דם הילדים ניתז לכל עבר" ואף לבצע פעולה קניבלית בקורבנותיו. מישהו ראה את הפוסט והעביר אותו בזריזות למשטרת אוסטין, טקסס. זו, מצידה, נכנסה לפאניקה ומהרה לעצור את קרטר; טבח שנחזה מראש בפייסבוק הוא הדבר האחרון שהיא צריכה.  

מחיר הטיפשות יכול להיות גבוה מאוד, גם אם מבחינתך רק התלוצצת בפייסבוק, צילום: shutterstock מחיר הטיפשות יכול להיות גבוה מאוד, גם אם מבחינתך רק התלוצצת בפייסבוק | צילום: shutterstock מחיר הטיפשות יכול להיות גבוה מאוד, גם אם מבחינתך רק התלוצצת בפייסבוק, צילום: shutterstock

אם לקרטר לא היה מספיק חוסר מזל, אז כשהשוטרים ניסו לברר איפה הוא גר, הם גילו לזוועתם שהוא גר במרחק של 100 מ' מבית ספר יסודי. הם אזקו אותו הדוק יותר מאשר את חניבל לקטר, התובע המחוזי מצא סעיף רלוונטי בספר החוקים המקומי ומר קרטר הושלך למעצר. עכשיו צריך הטמבל להסביר לחבר מושבעים למה הוא לא צריך להתארח על חשבון משלם המסים במתקן טקסאני במשך עשור.

פרקליטו של קרטר טעןן שפרט להודעה שנכתבה בפייסבוק, המשטרה לא מצאה כל שמץ ראיה שיכולה להעיד על תכנון טבח: לא רובים, לא מפות, לא תמונות מהרשת, לא סממני כת השטן, שום דבר. הוא טוען שהלקוח שלו התלוצץ, לא איים - ושהלצון הזה הוא חלק מזכותו החוקתית לחופש ביטוי. המשטרה הצליחה להוציא מקרטר הודאה, אבל היא נאלצה להודות שהיא עשתה את זה תוך העמדת פנים שהוא עומד להשתחרר.

בכלא, כבר קרה הצפוי: קרטר הותקף מינית על ידי אסירים וכעת נמצא במשמורת התאבדות. ההודאה שלו היא מה שעשוי לקבור אותו, והבעיה שלו היא שחבר מושבעים אוהב הודאות ושמאד מסובך להוכיח שההודאה לא תקפה. לקח לחיים טובים יותר: אל תאיימו בטבח בפייסבוק ואל תודו בדבר שלא עשיתם.

קצרצרים

1. קצת שפיות: בית המשפט האירופי לצדק פסק סופית שקישור לאתר שמכיל תוכן מוגן בזכויות יוצרים איננו, בפני עצמו, הפרה של זכויות יוצרים. הפסיקה היא במקרה של אגרגטור שוודי שסיפק קישורים לשלל כתבות בתקשורת השוודית, מבלי לקבל את רשותם של העיתונאים לכך. התובעים טענו שבכך שהוא לא שילם להם על הקישורים, הוא פגע בזכויות היוצרים שלהם. בית המשפט האירופי נפנף את הטענה הזו, וטוב שכך.

פסיקה חשובה בתחום זכויות היוצרים, צילום: shutterstock פסיקה חשובה בתחום זכויות היוצרים | צילום: shutterstock פסיקה חשובה בתחום זכויות היוצרים, צילום: shutterstock

2. ג'ון אוליבר, הקומיקאי הידוע שעובד עם ג'ון סטיוארט, הנחה את טקס ה-Crunchies בסן פרנסיסקו, שהשבוע מצא את עצמו בלב מחאה חברתית זועמת. באופן חריג למעמד, אוליבר תקף את הקהל. "כבר יש לכם כמעט את כל הכסף בעולם. למה אתם צריכים גם פרסים? זה מגוחך לגמרי", אמר ליזמים שבקהל. "אתם כבר מזמן לא האנדרדוג: מאוד חשוב שתבינו את זה. אתם לא האמיצים שאנשים מתאגדים מאחוריהם. בעבר, עובדים בתעשיית ההייטק היו אנשים שאפשר היה להריע להם. הימים הללו חלפו. אתם מביאים את הסעיף לעיר שלמה – לא רק במה שאתם עושים בעבודה, אלא גם בדרך שבה אתם מגיעים לעבודה". אוליבר טען עוד שאפשר היה בקלות לייצר סרט נוסח "הזאב מוול סטריט" על עמק הסילי-קון, עם "כל הכסף, כל הראווה ובערך 10% מהסקס".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

9 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

9.
כמו תמיד צביעות ושוב צביעות
אולי מר גורביץ הנכבד יסביר מדוע הוא תמך כל כך בסגירת אתר פיירטביי, אך באותה מידה מעריץ החלטה שגורסת בדיוק את מה שטענו שם שנים כי "קישור לאתר שמכיל תוכן מוגן בזכויות יוצרים איננו, בפני עצמו, הפרה של זכויות יוצרים"? אתמהה! ל 5 - חדר העינויים בספר 1984. אני ממליץ לך בחום על הספר, גם אם לא תהנה מהספר, הספר הוא נמצא ברשימת הקריאה "חובה לכל אדם משכיל". בכל מקרה אם היית תלמיד שלי היית מקבל עונש לכתוב 100 פעם "לא אשאל לפני שאבדוק בגוגל".
החושב  |  13.03.14
5.
ממש לא מדוייק לגבי בריטניה
ראשית, אין סינון כלל ללקוחות קיימים. שנית, לקוחות חדשים נשאלים אם הם מעוניינים בסינון. אם הם אומרים לא, אין סינון. וגם זה רק אצל הספקיות הגדולות. מי שלא רוצה אפילו לענות על השאלה, יכול להתחבר דרך ספקיות אחרות (מדובר בהסדר וולונטרי בין הממשלה לספקיות, לא בחקיקה).
משה , גוש דן  |  16.02.14
לכל התגובות