השוטר הטוב

הסקר הראשי באתר ESPN מציג תמיד את התפלגות תשובות המצביעים על גבי מפת ארה"ב, לפי 50 המדינות. בתחילת החודש, אז עזב דייויד סטרן את תפקיד קומישינר ה־NBA אחרי 30 שנה, העלו באתר סקר מתבקש: "איזה ציון היית נותן לכהונתו של סטרן?". 48 מדינות נצבעו בכחול - מה שסימן שרוב המצביעים בהן נתנו את הציון הטוב בהחלט, B. היו רק שני נתחים קטנים על כל המפה הענקית הזו שהיו צבועים בצבע אחר. מדינת אוקלהומה היתה אדומה - צבע ששויך לציון הגבוה ביותר A. הכי למעלה מצד שמאל נצבעה מדינת וושינגטון בכתום זרחני, אחרי שמצביעיה העניקו לסטרן F נכשל.

אדם סילבר. היה יכול לכתוב בשביל פאמילי גאיי | צילום: רויטרס

שבועיים בתפקיד כבר הספיקו למחליפו של סטרן, אדם סילבר, לצבוע בכתום את מדינת וושינגטון בסקר דומה, אם ייערך כזה לגביו בקרוב. סילבר הודיע לאוהדי הספורט בעיר סיאטל, רובם עדיין שיכורים מההישג של הסיהוקס בסופרבול, שפוטבול טוב זה כל מה שמצפה להם בשנים הקרובות. קבוצת הכדורסל שעזבה אותם ב־2008 ועברה לאוקלהומה לא תוחלף באחרת בשנים הקרובות. "סיאטל היא שוק נהדר, אבל זה לא שאלה של כסף או מחיר. הליגה לא מוכנה להתרחבות".

החלטות לא פופולריות כאלו שיירשמו על שמו יהיו חלק מהעסק עכשיו, כשסילבר הוא הבוס הכל יכול של ליגה בת 30 קבוצות עם שווי ממוצע של 630 מיליון דולר, שמייצרת הכנסות של 5.5 מיליארד דולר בשנה. ליגה שמשודרת ב־215 מדינות, ב־47 שפות שונות. ליגה שיש לה עוד המון לאן להתפתח, בעיקר לשווקים רחוקים כמו המזרח הרחוק, עם דגש על סין. לתחזק נתונים כאלה, יחד עם העובדה שאנשים כמו לברון ג'יימס, קווין דוראנט, קובי בראיינט ועוד כ־400 אתלטי־על ומערך של אלפי אנשים שצריכים לדאוג לכל צורכיהם קוראים לך "בוס", זו אחריות לא קטנה על הכתפיים. אבל נראה שאלו לא רק 22 השנים שבהן סילבר נמצא ב־NBA, רובן כפרודיג'י של סטרן, שהכינו אותו לתפקיד, לאחריות הזו.

סטרן. התחיל כשהליגה הכניסה 165 מיליון דולר, יצא מליגה שמכניסה 5.5 מיליארד דולר | צילום: איי אף פי

איש הפשרה

סילבר גדל בניו יורק במשפחה אמידה (אביו היה עורך דין בכיר), ואחרי שסיים ב־1988 את לימודיו בבית הספר למשפטים של שיקגו, החל לעבוד כפקיד בבית המשפט הפדרלי של מנהטן. השופטת קימבה ווד, שבאולמה שובץ, זוכרת שכאשר צדדים נצים היו מגיעים ללשכתה וממתינים לה, סילבר היה מנסה לשכנע אותם בחוץ להגיע לפשרה. "זה היה משהו ששופטים היו אמורים לעשות, אבל עודדתי אותו להמשיך עם זה, כי זה פשוט הצליח", אמרה בראיון ל"וול סטריט ג'ורנל", "הוא אדם מאוד קשוב לבריות". ווד גם מתארת איך לצד הפן הרציני התגלה מוח שנון וציני: "הוא שכר פעם שחקן שגילם תובע שבא לטעון מולי, ואז החל במופע סטריפטיז. דחיתי את המחווה בנימוס".

אחרי תקופה קצרה כשותף במשרד עורכי דין ניו יורקי, סילבר מאס בעולם המשפט. ריצ'רד אפל, אחד מחבריו הטובים שהוא היום מפיק בפועל של סדרת האנימציה "פמילי גאי", סיפר בראיון אחרי שסילבר הוכרז כמחליפו של סטרן, איך השניים דיברו באותן שנים על "מה יהיו, כשיהיו גדולים". "אמרתי לו שיבוא לכתוב איתי קומדיות", אמר אפל, "כי הוא האדם הכי מצחיק וחכם שאני מכיר. אבל הוא הסתכל עליי במין מבט כזה ואמר, 'זה לא מה שאני רוצה לעשות'".

אדם סילבר לצד דיוויד סטרן. הציל את הליגה ב-2011 | צילום: רויטרס

"הציל את הליגה"

הקשר עם ה־NBA נוצר דרך אביו של סילבר, אדוארד, שעבד באותה פירמת עורכי דין שבה החל דיוויד סטרן את דרכו, כמעט אותה הדרך שעשה סילבר 20 שנה מאוחר יותר. סטרן קיבל את סילבר לעבודה והחל לחנוך אותו אישית. סילבר היה עוזר מיוחד, ואחר כך ראש צוות, וכל העת צמוד לסטרן. הוא ראה מהמקום הכי קרוב איך הליגה משתנה ומתרחבת בשנות התשעים הנהדרות שלה, ותפס לעצמו מהר את תפקיד "נשיא חטיבת הבידור". "הוא יכול היה לקחת את הבעיות הכי מורכבות שיש ולפרק אותן לשלושה־ארבעה משפטים פשוטים", אמר עליו אפל. "הוא תמיד מצא את התשובה".

כיבוש הצמרת של סילבר הגיע ב־2006, כאשר הסגן של סטרן רוס גראניק החליט לפרוש, וסטרן מינה את החניך שלו לסגנו. סילבר מיד שלח ידו בכל - טריידים גדולים, קבוצות שהחליפו ידיים, פיתוח אולמות, הסכמי עבודה ושכר וכמובן חוזי הטלוויזיה. כל מי שהגיע לדון עם סטרן בתקופה הזו, בכל נושא, היה צריך לקבל כעובדה מוגמרת את נוכחותו של סילבר בחדר.

את התקופה הזו שבה השניים ניהלו את הליגה כתף אל כתף מתארים בארה"ב בעזרת הרוטינה המפורסמת "שוטר טוב, שוטר רע". סטרן, שנודע בקשיחותו ובעקשנותו, היה מסמן את הגבול, ומשאיר את סילבר לעשות את שאר העבודה. כך, למשל, סילבר היה זה ש"הציל" את הליגה ב־2011 כשהוביל את הסכם השכר החדש עם איגוד השחקנים. הוא הצליח על הדרך ליצור קשר טוב עם בעלי הקבוצות, אבל גם עם השחקנים, נעזר ב"יתרון" הגיל שיש לו לעומת סטרן המבוגר ממנו ב־19 שנה. כשסטרן הכריז ב־2012 על כך שיפרוש בדיוק כשיציין 30 שנים לכהונתו, הוא סיפר שלא הרהר לרגע בזהות המחליף שלו: "אחד הדברים הכי טובים שעשיתי בתפקיד זה להכין יורש ראוי מאין כמותו".

לברון ג'יימס מול טוני פארקר. יעלה הגיל מינימום של הליגה? | צילום: אם סי טי

חדשנות או נמות

בעיה רצינית אחת שיש לסילבר היא פשוט נקודת הפתיחה שלו. סטרן, שנכנס לתפקידו ב־1984, קיבל ליגה בשפל. האולמות היו ריקים, הרייטינג ברצפה, עם דיווחים חוזרים ונשנים על סמים ובעיות משמעת. סטרן הציל את הליגה הזו מפשיטת הרגל ולקח אותה הכי רחוק שאפשר. כשסילבר נכנס לליגה ב־1992, מייקל ג'ורדן כבר היה מייקל ג'ורדן, הדרים טים היו הדבר הכי מלהיב בעולם, והשפעות הניצחון של ארה"ב במלחמה הקרה ניכרו בפתיחת שווקים רבים בעולם כולו. סילבר הצליח לנצל יחד עם סטרן את כל הטוב הזה, אבל עכשיו זה 2014, וההייפ קצת אבד בארה"ב, כאשר סקרים מראים שפער הפופולריות בין הפוטבול והבייסבול לכדורסל צומח.

ויש עוד בעיות: הביקורת שמועברת כבר שנים על שיטת המשחקים בליגה מוגברת עכשיו, בניסיון לנצל את חילופי השלטון. יש בקשות להקל את העומס, לצמצם את העונה הסדירה ולהגדיל את הפלייאוף, להוסיף סיבוב מוקדם ולתת לעוד קבוצות סיכוי. סילבר נדרש למצוא פתרון לשיטת הדראפט שלא ממש מביאה לאיזון ויוצרת תופעת משנה כמו נושא הטאנקינג שבה נגענו כבר, כאשר קבוצות עושות כל שביכולתן בשביל לסיים עם המאזן הגרוע בליגה, כדי לזכות בסיכוי הטוב ביותר לבחור ראשונות בדראפט.

נושא אחד שבו לסילבר כנראה לא יהיו קשיים הוא הנושא הטכנולוגי. כנשיא חטיבת הבידור של הליגה זה הבייבי שלו. סילבר הוא מאמין גדול בחדשנות, ומדרבן את ה־NBA בכיוון. בארה"ב כבר מדברים על אפליקציה שתאפשר לצופים באולם להחליט מאיזו זווית לראות שידור חוזר באייפד שבידיהם, או לקבל חיוב דרך הסלולר על מזון ומשקה שיגיעו אליך למושב במקום לעמוד בתור, ועד עשרות שיתופי פעולה מכניסים שעיקרם יהיה קירוב המשחק לצופה ולאוהד בעולם האינטרנט והטכנולוגיה, שיוכלו לקבל כדורסל מזוקק, היכן ומתי שירצו.

"אני מחבב את אדם"

בעוד פרשנים רבים מאמינים שעניינים טכנולוגיים שכאלה הם סתם תיקון צבע ושכל מה שסילבר צריך לעשות בתקופה שלו הוא לא למעוד, נראה שהבוס החדש ממש לא מוטרד מהנעליים הגדולות שהוא צריך למלא. רגע לפני שאכזב את תושבי סיאטל, הוא הצליח להרגיז עשרות אלפי צעירים בארה"ב, כשהודיע על רצון להעלות את גיל המינימום לכניסה לליגה בשנה, ל־20. באותה נשימה כמעט הוא פינק את אחד האויבים המושבעים של סטרן, הבעלים המטורף של דאלאס מארק קיובן - שנקנס בסכום של קרוב ל־2 מיליון דולר על ידי סטרן לאורך השנים על התבטאויות שונות - ולהצהיר קבל ארה"ב: "מארק מאפיין את הדור החדש של הבעלים שמעורבים בכל אספקט. אוהדים רוצים לדעת שיש שם בעלים ששנתו נודדת אם משהו לא הולך כמו שצריך". קיובן הגיב באימייל מהיר: "אני מחבב את אדם". הנה כבר משהו שסטרן מעולם לא הצליח לעשות.