אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
החשש: המפרקים יפרקו לגורמים את תקנות השכר החדשות צילום: עמית שעל

החשש: המפרקים יפרקו לגורמים את תקנות השכר החדשות

התקנות שגיבש משרד המשפטים להגבלת שכר הטרחה למפרקים הותירו יותר מדי חורים שהפרקליטים המשופשפים ינסו לנצל. כלכליסט מסמן את התיקונים הדחופים

17.02.2014, 06:58 | ענת רואה

חשיפת "כלכליסט" אתמול של טיוטת התקנות החדשות שאמורות לשים סוף לחגיגת שכר הטרחה המתמשכת בתיקי חדלות פרעון מעוררת סערה בברנז'ת המפרקים, הנאמנים וכונסי הנכסים. זאת בעיקר על רקע העובדה שטיוטת התקנות - המיועדת לחולל מהפך באופן התגמול של עורכי הדין ורואי החשבון הבכירים, ולשים סוף למצב שבו טובתם של בעלי התפקיד גוברת על טובת הנושים - גובשה בלא כל התייעצות עם לשכת עורכי הדין או עם ועדת הפירוקים בלשכה.

קראו עוד בכלכליסט

את ההחלטה לשנות את התקנות קיבלה שרת המשפטים ציפי לבני, והיא הנחתה את עו"ד אבי ליכט, המשנה הכלכלי־פיסקאלי ליועץ המשפטי לממשלה, אשר הבחין אף הוא בעיוות המקומם שנחשף בשורת כתבות ב"כלכליסט", לפעול לשינוי מהיר של המצב. עוד בטרם שונו התקנות בפועל, הונחה כונס הנכסים הרשמי, פרופ' דוד האן, לפעול בהתאם למדיניות החדשה ולהתנגד לדרישות שכר טרחה מופרזות של בעלי תפקיד בתיקים, ובפרט כאלה המבוססות על תקנה 8א - "שכר חלוקה" - המאפשרת לבעלי תפקיד לגבות עד 15% מקופת הנושים לכיסם הפרטי, שעומדת להתבטל לפי הטיוטה של משרד המשפטים.

שרת המשפטים ציפי לבני. לפעול לשינוי מהיר, צילום: עמית שעל שרת המשפטים ציפי לבני. לפעול לשינוי מהיר | צילום: עמית שעל שרת המשפטים ציפי לבני. לפעול לשינוי מהיר, צילום: עמית שעל

התנגדות בפועל לפסיקת שכר לפי תקנה 8א כבר נמסרה ע"י האן לביהמ"ש בתיק מעריב, שבו ביקשו הנאמנים שלמה נס וירון ארבל מיליוני שקלים תמורת מכירת בית הדפוס וכן בתיק קמן סחר מתכות, שבו הנושים ספגו תספורת של 95%, אך הנאמן רו"ח אלון פרדקין טען שמגיע לו לקבל 7% מהקופה כולה.

אלא שבדיקת "כלכליסט" מעלה כי לצד הבשורה המבורכת בטיוטת התקנות, שמיועדת ליצור קשר ישיר בין העבודה שביצע בעל התפקיד בפועל לבין שכר הטרחה שייפסק לו, יש כמה וכמה חורים שעלולים לאפשר לבעלי התפקיד להמשיך את החגיגה. תיקי הפירוקים הגדולים מטופלים בידי פרקליטים בכירים, מתוחכמים ומוכשרים, כאלה שמובן מאליו שיצליחו למצוא את הפרצה בכל חוק או תקנה ולנצל אותה לטובתם.

כל תיק - מפעל חיים

 

התרבות הארגונית במשרדי עורכי הדין מעודדת במקרים רבים את העובדים לדווח על כמה שיותר שעות עבודה לחיובי לקוח ביום, וכך נמדדת התפוקה ונקבע הקידום שלהם. נקודת המוצא של התקנות החדשות מכוונת ליצור יחס ישיר בין העבודה שהשקיע המפרק או הנאמן בפועל לבין שכר הטרחה שיקבל. תפיסת היסוד היא כי אין זה צודק שנאמן, שהתמנה לאסוף את הפירורים של חברה שקרסה ולחלק אותם בין נושיה, שנאלצים לספוג תספורות קצוצות, יגזור קופונים אסטרונומיים על חשבונם. זוהי תפיסה צודקת מאין כמוה, אך האמצעי לבדוק את העבודה דרך חיוב בעלי התפקיד בהגשת פירוט שעות עבודתם - עלול להתגלות כבור ללא תחתית.

ניקח כדוגמה את תיק הפירוק של קבוצת חפציבה, שם אושר לנאמן עו"ד יצחק מולכו לגבות שכר טרחה לפי שעות עבודה. במשך חמש שנים דיווחו מולכו וצוותו על לא פחות מ־57,846 שעות עבודה - כ־900 שעות עבודה בממוצע בחודש - והשכר שקיבלו עד כה עומד על כ־20 מיליון שקל. לפני שנתיים, בינואר 2012, כשהשכר עמד על 15 מיליון שקל, נחשפו דיווחי השעות ב"כלכליסט", ומהם עלה שחלוף הזמן לא הפחית דרמטית את היקף שעות העבודה שנדרשו בתיק, כך שאם בשנה הראשונה נגבה שכר טרחה של 4 מיליון שקל, בשנים השלישית והרביעית הסכום ירד רק ל־3 מיליון שקל בשנה.

התקנות החדשות מציעות שביהמ"ש יבחן בכל תיק את דיווחי השעות וכך יחליט האם להעניק לבעל התפקיד שכר גבוה או נמוך יותר ממה שעולה מהתקנות, כשבחלק מהתיקים מלכתחילה השכר יבוסס על שעות עבודה.

האם ישנה אפשרות מעשית לכונס הרשמי או לבית המשפט לפקח על נחיצות העבודה המבוצעת או על היקפה? התשובה היא לא. בתי המשפט כבר הוכיחו במקרים רבים מדי שאין להם רצון להתעמת מול בעלי תפקיד, והם מעדיפים להקטין ראש ולאשר דרישות שכר.

הכונס הרשמי עצמו גם הוכיח לא פעם שעובדיו לא מצליחים להתמודד עם עומס התיקים והמטלות, מה גם שהיוזמה לשינוי החקיקה הנוכחית כלל לא הגיעה ממנו אלא מהממונים עליו - המשנה ליועמ"ש אבי ליכט ושרת המשפטים ציפי לבני. עד להתערבות בכירי משרד המשפטים, הכנ"ר נהג לתמוך כמעט ללא סייג בדרישות שכר טרחה מופרכות בתיקים גדולים.

הכנ"ר דוד האן. בעבר תמך בדרישות שכר טרחה מופרזות, היום פחות הכנ"ר דוד האן. בעבר תמך בדרישות שכר טרחה מופרזות, היום פחות הכנ"ר דוד האן. בעבר תמך בדרישות שכר טרחה מופרזות, היום פחות

מה שבכל זאת יכול לצמצם את הבעיה זו חשיפת דיווחי השעות לעיון הנושים, כך שיוכלו לבדוק בעצמם אם שעות העבודה סבירות. שני נושאים פרוצים נוספים בעניין דיווח שעות העבודה הם מבנה טופס הדיווח והתעריף לשעת עבודה. תוכן הטפסים שיידרשו בעלי התפקיד להגיש אינו מוסדר בתקנות החדשות, ועל כן עלול לשמש פרצה שתאפשר תת־דיווח ועיוות נתונים. גם שאלת התעריף אינה מוסדרת, מפני שלפי נוהל הכנ"ר - השכר לא יכול לעלות על 100 דולר לשעת עבודה, אך בפועל המפרקים דורשים ומקבלים הרבה יותר מכך - מה ששוב יאפשר להגדיל את השכר באמצעות ניפוח התעריפים.

כולם מיוחדים ונדירים

 

התקנות החדשות מציעות להעניק שיקול דעת לביהמ"ש להגדיל את שכר הטרחה ב"מקרים מיוחדים ונדירים". הבעיה היא שמבחינת המפרקים הבכירים, כל תיק ענק הוא "מיוחד ונדיר", ובדיוק טענות אלו הן שהובילו לחגיגת שכר הטרחה המתמשכת על חשבון הנושים, כשפעמים רבות הצליחו לקבל סכומים גבוהים בהרבה מהקבועים בתקנות בשל "ייחודיות" התיק שלהם.

נראה כי אם משרד המשפטים לא יפרט רשימה של נסיבות מיוחדות בגוף התקנות - עד מהרה יהפכו כל התיקים הגדולים ליוצאי דופן ויאפשרו העלאה של רף השכר.

מעמיסים הכל על הנושים

 

בעל תפקיד שמנהל חברה בהקפאת הליכים זכאי לפי התקנות ל"שכר ניהול", שהוא אחוז מסוים מתוך מחזור ההכנסות ומחושב בכל שלושה חודשים מחדש. בתיקים גדולים מדובר בכ־2%-3% מהמחזור בחישוב שנתי, כך שבחברה שהמחזור שלה הוא 50 מיליון שקל,"שכר הניהול" יהיה כמיליון שקל מדי שנה.

הבעיה היא שכיום אין כל התייחסות - לא בתקנות הקיימות וגם לא בהצעת התיקון - להוצאות נוספות שמגולגלות על החברה ולא נכללות בשכר הטרחה של בעל התפקיד. עו"ד אביחי ורדי, המשמש כיו"ר ועדת הפירוקים בלשכת עוה"ד, מסביר: "אם אתה לוקח עובד מתוך החברה שיועסק בשכר ויסייע לך, ואם אתה לוקח בנוסף רואה חשבון - שכר הטרחה שלך יכלול או לא יכלול את העבודה שלהם? היום אין כל התייחסות בתקנות וכל שופט עושה מה שהוא רוצה. אם באים לעשות סדר - אז גם בזה".

פרצה נוספת שבעלי התפקיד נוהגים כבר כיום לנצל היא שכירת שירותים משפטיים כשבעל התפקיד הוא רואה חשבון או שכירת שירותים חשבונאיים כשבעל התפקיד הוא עורך דין. לפי התקנות הקיימות וכן לפי הוראות הכנ"ר, מינוי רו"ח לא מצדיק שכירת שירותי עו"ד בתשלום או להפך, אך בפועל פעם אחר פעם מצליחים המפרקים בתיקים הגדולים לשכנע את בית המשפט שבמקרה שלהם מוצדק להעמיס את ההוצאות הכבדות הללו (מאות אלפי שקלים) על קופת הנושים ולא לנכות אותן משכרם.

בכלל, לבעלי תפקיד יש תמריץ לפזר כמה שיותר משימות לגורמים אחרים, שכל אחד מהם יקבל תשלום בנפרד. אם טיוטת התקנות לא תכלול התייחסות גם לנושא זה, התופעה לא תיפסק וככל הנראה תחמיר.

התיקים חסויים והחגיגה נמשכת: התקנות לא ייגעו בהוצל"פ

התקנות החדשות אמורות להחליף את תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם) שנחקקו ב־1981, כשתקנה 8א הבעייתית נחקקה בשנת 2000. אלא שתקנות השכר הללו לא חלות על הליכי כינוס נכסים שאינם מתבצעים בבית המשפט אלא בלשכות ההוצאה לפועל. בתיקים אלו שכר הטרחה גבוה לא פחות מזה שמתאפשר היום בחסות בתי המשפט, אך המצב שם הרבה יותר גרוע מפני שתיקי ההוצל"פ חסויים לציבור.

לפי טיוטת התקנות החדשה, בעלי תפקיד שיממשו נכסים יוכלו לקבל שכר טרחה של 0.5%-1% בלבד כשמדובר בהיקף של מיליוני שקלים ואחוזים גבוהים מכך כשמדובר בהיקפים נמוכים יותר. אלא שבמסגרת תקנות ההוצל"פ, עד להיקף של 1.3 מיליון שקל, בעל התפקיד יכול לגבות 6%-7% שכר טרחה, ואילו "לגבי כל שקל חדש נוסף - 8%". זאת בניגוד לתקנות החלות בבתי המשפט, שם מדרגות השכר הולכות ופוחתות ככל שהסכומים גבוהים יותר.

התוצאה היא שאם משרד המשפטים לא יטפל גם בתקנות השכר בהוצל"פ, תהיה מוטיבציה גבוהה במיוחד לכונסים להעדיף למכור את הנכסים המשועבדים בהוצל"פ ולא בבית המשפט, וכך לעקוף את מגבלות שכר הטרחה.

המפרקים, שמנסים לפעול לביטול שינוי התקנות, מצביעים על הפער שייווצר בין שכר הטרחה בביהמ"ש לזה שייפסק בהוצל"פ וטוענים שהפער הוא ההוכחה לכך שצריך לבטלו.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
מה לגבי עמלת הכונ"ר?
כולם משתלחים בכונסים, מפרקים, נאמנים. רק שוכחים את הכונ"ר עצמו, שבצביעות רבה מרשה לעצמו לגבות עמלה נחמדה של 20% על שכר הכונס, גם כשכבר כמעט ואין לו עבודה. צריך לקבוע שהכללים לגבי תעריף שעתי מקסימלי יחולו גם על הכונ"ר, וגם הוא יצטרך למסור דין וחשבון לבית המשפט על שעות העבודה של אנשיו.
מנפגעי הכונ"ר  |  17.02.14
2.
ליפא מאיר ושלמה נס עובדים 72 שעות ביממה...
אם הייתה חובת תיעוד אמיתית של השעות היינו מגלים דברים מדהימים... התיקים האלו לא כל כך קשים ומסובכים-יש אינטרס להעצים את הקושי בהם... התחום הזה של הפירוקים הוא יותר טכנאות משפט- ממשפטנות צרופה. אם ישללו רישיון לעורך דין שיפברק שעות-כמות השעות תקטן..
ענת רואה אל תוותרי  |  17.02.14