הסרט החדש של ג'ורג' קלוני: אוצר מבוזבז

אם יום אחד ימנו אותי ליו"ר איגוד התסריטאים בהוליווד, הדבר הראשון שאעשה הוא לרכוש כמה מאות עותקים של "ציידי האוצרות" או שפשוט אשלח לינק של הסרט לכל אולפן אפשרי. "ציידי האוצרות" הוא הוכחה ניצחת לעובדה הבסיסית כל כך שבלי תסריט טוב זה פשוט לא עובד.

ג'ורג' קלוני, במאי הסרט, מנסה לנצח את התזה הזאת כבר לא מעט שנים. בזכות סדרת ה"אושן" כמעט הצליח לו הסיפור הזה של "מאט, בראד ואני נריץ קטעים ונכניס מאות מיליונים גם עם חורים בעלילה בגודל של נבאדה". אולי הבעיה של "ציידי האוצרות" היא שבראד פיט היה עסוק מדי: ג'ון גודמן, ביל מארי וקייט בלאנשט הוזעקו כדי למלא את מקומו, והם עושים את זה בכישרון לא מבוטל למרות השורות החסרות בתסריט שלהם.

זאת היתה אמורה להיות מחווה משעשעת וסוחטת דמעות ל"12 הנועזים" של לי מרווין משנות השישים, אבל מה שעבד טוב עם פרנק סינטרה ולאס וגאס ב"אושן" לא מצליח להמריא בצד השני של העולם. "ציידי האוצרות" נפתח כמה חודשים לפני סוף מלחמת העולם השנייה, כשהנשיא פרנקלין רוזוולט מורה לקצין אמריקאי להקים יחידת עילית שמטרתה להגן על יצירות האמנות שהנאצים לא הצליחו לגנוב או להשמיד. פרנק סטוקס, בגילומו של קלוני, מגייס שורה של יצורים שעוברים טירונות בסיסית ונשלחים לצרפת.

בסיפור האמיתי שהסרט מבוסס עליו אין יותר מדי אקשן. אמנם היחידה מצאה עשרות אלפי חפצי אמנות, אבל רובם פשוט היו מונחים שם (ואת אלה שהגרמנים גנבו לבתיהם הפרטיים ניתן היה להשיב אחרי עשרות שנים, אם בכלל). את שאר 90 ומשהו הדקות קלוני מנסה למלא בעזרת הקאסט המרשים: נהרוג מישהו על ג'ון גודמן, ניתן לביל מארי מישהו לריב איתו, נסגור את קייט בלאנשט ומאט דיימון בחדר עד שיעופו ניצוצות. מספיק? ובכן, לא ממש.

גודמן יודע לרגש בקלות, מארי לא צריך הרבה בשביל להצחיק, ואמנם הניצוצות עפים בין דיימון לבלאנשט, אבל דווקא קלוני עצמו מפתיע בתצוגת משחק חלשה ובנלית. בסופן של 120 הדקות נשמעו לא מעט קולות צהלה על סופו של השיעמומון.

קלוני אמר בראיונות לקראת צאת הסרט שהוא ניסה לקרב ללבם של האמריקאים את יצירות האמנות שנוצרו לפני שהאומה שלהם נולדה ולספר להם על אלה שהנאצים השמידו. מהכוונות האלה יצאה לו פרודיה לא ממש מצחיקה. למרות הכל, לכמה שניות אותי לפחות הוא הצליח לרגש בסצנה חזקה, כשקצין נאצי שורף אלפי יצירות אמנות וציורו עוצר הנשימה של רפאל "פורטרט של נער" עולה בלהבות - תסריטאי טוב היה עושה מזה מטעמים. בפעם הבאה שהתסריט כל כך גרוע, לפחות תזמינו את בראד פיט.