למרות המשבר: הזרים לא מוותרים על הבנקים בקפריסין

יותר מחצי שנה לאחר שממשלת קפריסין החליטה לבצע תספורת חסרת תקדים בפיקדונות הבנקים בתחומיה, הזרים חוזרים לענף הבנקאות באי, על כך דיווח אתמול (ב') "הניו יורק טיימס".

ביולי השנה החליטה ממשלת קפריסין לגבות היטל של 47.5% מכל פיקדון בנקאי של יותר מ־100 אלף יורו, כדי שהיא תוכל לעמוד בתנאי חבילת החילוץ של הטרויקה - הבנק האירופי, האיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית - שגובהה 23 מיליארד יורו. קפריסין נזקקה לחילוץ לאחר שהבנקים הפועלים בשטחה השקיעו סכומי עתק באג"ח של ממשלת יוון, שהפכה לחדלת פירעון בעקבות המשבר בגוש היורו.

אף שרבים מבעלי הפיקדונות שספגו את המכה היו תושבי חוץ - רובם הגדול אזרחים רוסים - הרפורמה שביצעה הממשלה הקפריסאית במגזר הבנקאות שלה לא מנעה מהם לשוב ולהפקיד את כספם במדינה. אחת הסיבות לכך היא שהממשלה פיצתה את החוסכים שנפגעו מהתספורת במניות של בנק קפריסין, הבנק הגדול במדינה שהתאחד עם בנק לאיקי הקטן ממנו במסגרת הרפורמה הממשלתית.

"כולם באים"

"אנחנו רושמים מספר כפול של חברות מאשר רשמנו לפני המשבר", אמר ל"ניו יורק טיימס" וסיליס זרטליס, מנהלה של פרוספקטסי, אחת מהפירמות הגדולות לרישום חברות הפועלות באי. "רוסים, גרמנים, לטינו־אמריקאים, כולם באים", הוא מספר.

ההערכה של זרטליס אמנם מוגזמת, אך המגמה שעליה הוא מצביע היא נכונה. מספר החברות הרשומות בקפריסין לצורכי מס עומד כיום על 273 אלף, מעט יותר ממספרן בתקופה שלפני המשבר הגדול. חרף העובדה שממשלת קפריסין העלתה את מס החברות באי כתנאי לקבלת חבילת החילוץ, מ־10% ל־12.5%, עדיין מדובר בשיעור המס הנמוך ביותר מבין מדינות גוש היורו, לצד זה של אירלנד.

הפגנה בקפריסין | צילום: אי פי איי

"הרוסים עדיין מעדיפים לרשום את החברות שלהם בקפריסין מפני שמערכת המס כאן היא יציבה הרבה יותר מאשר ברוסיה, והם חושבים שהסכנה של תספורת נוספת לפקדונות היא לא מיידית", אמר לניו יורק טיימס קוסטאס ארוטוקריטו, נשיא לשכת המסחר קפריסין רוסיה.

עם זאת, הצעד התקדימי של גלגול עלויות החילוץ על לקוחות הבנקים העלה את מפלס החרדה של המשקיעים הזרים וחלקם, כך מספר זרטליס, מחזיקים חשבונות גם מחוץ לגוש היורו. "הם מעדיפים לפצל את הכסף שלהם בין כמה שיותר חשבונות וארצות", אמר ל"ניו יורק טיימס".

מהשגשוג המחודש של ענף הפיננסים בקפריסין נהנים אנשים כמו זרטליס, שהכפיל את צוות העובדים שלו בחצי השנה אחרונה.

אך מנגד, הזרימה של ההון לקפריסין לא מורגשת אצל הקפריסאי הממוצע. המצב הכלכלי של 839 אלף תושבי האי עדיין קשה מאוד ושיעור האבטלה זינק ב־2013 ל־17.5%, זאת לעומת 14% בשנה שלפני כן.

החובות הפרטיים במשק הקפריסאי זינקו גם הם, זאת למרות המגבלות שהממשלה הטילה על הבנקים. הסכום שחייבים משקי הבית והעסקים לבנקים בקפריסין גדול פי שלושה מהתמ"ג הקפריסאי, שהיקפו הגיע לסכום של 17 מיליארד יורו אשתקד.

נטל החובות הכריע רבים מהעסקים הקטנים והם נאלצו להפסיק את פעילותם. במקביל לכך, מספר האזרחים שנסמכים על קבלת מוצרים בסיסיים מארגוני צדקה גדל משמעותית. קולה דמטריו, שמנהלת ארגון צדקה הפועל בניקוסיה, סיפרה ל"ניו יורק טיימס" שמספר המשפחות הפונות אליה מדי חודש לקבלת סיוע גדל באופן מבהיל מ־15 לפני שנתיים ליותר מ־1,000 כיום. עיקר הפונים לסיוע הם עובדים מפוטרים במגזרי הבנקאות, הקמעונאות והבניין. "אנשים רבים לא מצליחים למצוא עבודה, והמצב נעשה גרוע יותר מחודש לחודש", מציינת דמטריו.