מנכ"ל צים: "הקשר עם משפחת עופר השתלם כלכלית לחברה"

״הקשר עם משפחת עופר השתלם כלכלית לצים״, כך אומר הבוקר (ד') מנכ״ל צים, רפי דניאל, בדיון שהתקיים בוועדת הכספים בעקבות הסדר החוב הענק של חברת הספנות.

"החברות בבעלות משפחת עופר חולבות את צים, שנדרשת בעקבות כך להתמודד עם הסדרי חוב", אמר בפתח הדיון יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) והוסיף כי ״העברת כסף מ״צים״ לחברות אחרות של משפחת עופר הוא שהביא לבסוף להסדר החוב של צים.

הדיון התקיים לבקשתם של חברי הכנסת דב חנין (חד״ש) ואיציק שמולי (עבודה), לאור הסדר החוב הגדול בתולדות המדינה שנחתם עם צים ולפיו זכתה החברה ל״תספורת״ של כ-50% כך שחובה צומצם מכ-3 מיליארד דולר צומצם ל1.5 מיליארד דולר, 391 מיליון דולר מתוכם הם חוב לבעלי אגרות חוב.

"גילינו שניתן לחלוב בדרכים סיבוביות חברות ואין גוף במדינה שעוצר זאת"

חברי ועדת הכספים הביעו תרעומת על ניצול חברת הספנות בידי החברות שבבעלות האחים עופר, וכן הביעו תרעומת על התנהלות המדינה בעניין צים לאחר ההפרטה ומהאפשרות שהמדינה תוותר על מניית הזהב שלה בחברה. סלומינסקי ביקר את התנהלות צים שסירבה להעביר מידע למרכז המחקר של הכנסת לקראת קיום הדיון: ״גילינו עוד אפיק לעשיית רווחים תוך ניצול ציני של משאבים. פעם באמצעות הריכוזיות והפירמידות ועכשיו גילינו שניתן לחלוב בדרכים סיבוביות חברות ואין גוף במדינה שעוצר זאת. ועדת הכספים תפעל לחסום את האפיק הזה. אנו קוראת לשרים הרלוונטיים להיכנס לעובי הקורה ולוודא שאין ויתור על מניית הזהב של המדינה בהסדר החוב עם הנושים מחו"ל. הם יצטרכו אותנו בכל מיני הסדרים ולא נתפשר בעניין”, אמר סלומינסקי.

ניסן סלומינסקי, יו"ר ועדת הכספים | צילום: עומר מסינגר

"זו לא תספורת. זה קרקוף"

יוזם הדיון ח״כ חנין אמר בדיון כי ״יש לשנות את המינוח תספורת שכן הדבר מפחית מחומרת הסדרי החוב, יש לקרוא לדבר ״קרקוף״, כי זו פגיעה בפנסיות של הציבור. בעלי ההון מרשים לעצמם לקצץ מהחובות שלהם למשקיעים. ״צים במשבר חובות ענק בו בזמן שהחברות של משפחת עופר מרוויחות מאוד מיליארדי דולרים ושילמו כמעט אפס מס. זה מחייב בדיקה רצינית, האם מישהו עדיין שומר על האינטרס הלאומי?״, אמר חנין.

ח״כ שמולי שיזם כאמור גם הוא את הדיון אמר ״עשו טוב קברניטי החברה שבאו לדיון, אך אנחנו יכולים להפנות אליהם רק חלק מהשאלות בגלל היעדר השקיפות. האם יש מישהו שמפקח שהסיכונים שנלקחים הם בתחום הסביר? האם יש מישהו שיש לו יכולת לפקח שההשקעות שנעשות על חשבון הפנסיות שלנו ראויות?״.

שמולי הוסיף ואמר: ״כשהאזרח הפשוט חייב כסף לבנק, כמה יעילה נקיטת האמצעים כנגדו לעומת הפעולות מול חברות הענק. אחת לכמה חודשים אנחנו נדרשים לעסוק בעניין הכאוב הזה של התספורות. חייבים לתת על-כך את הדעת. למנוע את ההסדר הבא”.

ח"כ דב חנין. "זו פגיעה בפנסיות של הציבור" | צילום: יריב כץ

מנכ״ל צים דניאלי אמר כאמור בדיון כי הקשר של צים עם משפחת עופר השתלם כלכלית והוסיף : ״הסדר החוב נעשה בעיקר עם גורמים זרים. ההסדר מול החברות בארץ הרבה יותר נמוך; 400 מיליון דולר שייפרעו עד 2021. החברה לישראל הזרימה במהלך משבר 2008-2009 מיליארד דולר כסף מזומן לצים להתמודדות עם המשבר העולמי וירידה של 20% מהפעילות של החברה בסחר העולמי, שנפגע קשה כולו. ענף הספנות היה שני לענף הבנקאות בגודל המשבר, שנמשך עד היום. כיום, החברה לישראל מוותרת על החזר החוב של מיליארד דולר שהזרימה לצים, שהיה אמור להיפרע זה מכבר. האלטרנטיבה להסדר גרועה יותר. הנושים ישימו ידיים על האוניות וצים תתרסק״.

נציגת האוצר: "כשמשקיעים לא ייתכן שלא יהיו כלל הפסדים"

מנהלת מחלקת שוק ההון באוצר, ענת פייער שהשתתפה בדיון התגוננה באומרה כי: "הגופים המוסדיים משקיעים טריליון שקלים וצים היא לא יותר מחצי פרומיל מזה: חצי מיליארד ש"ח. גם אם תהיה מחיקה, הנזק ממש שולי. כשמנהלים טריליון שקל ורוצים להשיג תשואה לחוסכים, חייבים להשקיע ויש סיכון מסוים ולכן לא ייתכן שלא יהיו כלל הפסדים. סה"כ התשואה ב- 2012 הייתה כעשרה אחוזים. מה שחשוב אצל המוסדיים זה דרך קבלת ההחלטות על השקעה”.

על כך ענתה חברת הכנסת מיכל בירן (עבודה): ח"כ מיכל בירן (העבודה): "כשמשקיעים טריליון שקל יש פספוסים, זה נכון כשמדובר בתום לב, אך התמונה כאן איננה של תום לב, אלא ניסיון לחלוב חברה ולהעביר לחברות זרות ולהרוויח המון ולבסוף להגיע להסדרי חוב. על הרגולצייה לעצור את התופעות הללו בזמן אמת״.

חבר הכנסת בועז טופורובסקי (יש עתיד) דרש לדעת ״איך מקבלי ההחלטות אשר מחליטים כיצד להשקיע את כספי הציבור קיבלו את ההחלטות הללו, איזה מחיר הם שילמו על ההחלטות השגויות ואיפה הם היום״.

טופרובסקי המשיך: "אני מבקש להבין שוב, איך מקבלי ההחלטות אשר מחליטים כיצד להשקיע את כספי הציבור קיבלו את ההחלטות הללו, איזה מחיר הם שילמו על ההחלטות השגויות הללו ואיפה הם היום. ביקשתי על זה כבר בעבר דיון בוועדה ואני חוזר על בקשה זו בשנית. שנית, למדתי מעט על עולם הספנות, הבנתי שהתשלום על הספינות לא ריאלי ושלצים כחברה בינ"ל אין כל זכות קיום. כל כלכלן מתחיל היה מבין שההשקעה בצים היא מסוכנת ושאם החברה לא תשנה אסטרטגיה היא תחזור אלינו עוד כמה שנים בשביל לבקש עוד תספורת".