אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
סופרליג יכולה לעבוד טוב* צילום: איי אף פי

סופרליג יכולה לעבוד טוב*

*עם רגולציה איתנה וחדשנית, עם חוקים שיקלו על אוהדים לרכוש את קבוצתם ועם מועדוני ענק שלא ישכחו את האחריות החברתית שלהם

20.02.2014, 10:07 | אוריאל דסקל

הכדורגל האירופי הולך למקום של חוסר שוויון משווע. מי שאחראיות ליצירת חוסר השוויון הן אופ"א והרגולציה שלה. הפייר פליי הפיננסי לא מאפשר לקבוצות להוציא יותר מההכנסות העצמאיות שלהן. המצב שנוצר הוא כזה: הקבוצות העשירות ביותר בדרך כלל גם מסיימות במקומות הראשונים בליגות השונות, מה שמוביל לכך שהן מכניסות יותר מחסויות וממכירת כרטיסים, ואז הן מגיעות לאירופה ומקבלות כספים נוספים מאופ"א, מה שמגדיל את ההכנסות שלהן עוד יותר ומאפשר להן להתחזק עוד יותר ולפתוח את הפער המקצועי והכלכלי משאר הקבוצות.

קראו עוד בכלכליסט

ליאו מסי ויאיא טורה. ליגת אלופות מורחבת עם פורמט חדשה יכולה להכניס הרבה יותר כסף, צילום: איי אף פי ליאו מסי ויאיא טורה. ליגת אלופות מורחבת עם פורמט חדשה יכולה להכניס הרבה יותר כסף | צילום: איי אף פי ליאו מסי ויאיא טורה. ליגת אלופות מורחבת עם פורמט חדשה יכולה להכניס הרבה יותר כסף, צילום: איי אף פי

"לא תהיה למועדונים קטנים הזדמנות להתקדם. ה־FFP מנבא עתיד מאוד לא תחרותי", כתב פרופ' סטפן סיזמאנסקי מאוניברסיטת מישיגן (ומחבר "Soccernomics", לצד סיימון קופר). "החוק אינו לגיטימי תחת חוקי התחרות החופשית", הוא כותב. "צריך למצוא לו אלטרנטיבות כי יש סכנה אמיתית שה־FFP יפגע בהצלחת הכדורגל בטווח הארוך. הכדורגל האירופי יהפוך ליותר מדי צפוי".

העתיד נראה עגום עבור כל קבוצה שאינה גדולה. ב־2012 הצמיחה בהכנסות של קבוצות בליגת האלופות וליגת אירופה עמדה על 6.9%. 700 הקבוצות בליגות הראשונות הפסידו 1.066 מיליארד יורו - צמצום של 600 מיליון יורו מהעונה שלפני. 237 המועדונים שהשתתפו בתחרויות של אופ"א הכניסו 8.1 מיליארד יורו (57% מסך כל ההכנסות של הכדורגל האירופי) והוציאו 7.7 מיליארד יורו - כלומר רווח תפעולי של 400 מיליון יורו. זה אומר ש־463 המועדונים שלא היו בתחרויות של אופ"א הפסידו כל כך הרבה, שזה הוביל להפסד כולל של יותר ממיליארד יורו. קבוצות אלה יצטרכו לצמצם את ההוצאות בזמן שהקבוצות הגדולות יגדילו הכנסות ורווחים.

התאגידים מסייעים

מנצ'סטר יונייטד, למשל, נהנתה מעלייה שנתית של 8.5% בהכנסות מאז 2009/10. שאר הליגה שלה, הפרמיירליג, גם כן נהנתה מעלייה בהכנסות באותה תקופה - של כ-4% שנתיים. הסיבה לעלייה האדירה בהכנסות של יונייטד היא צמיחה לא נתפסת של 87.2% בהכנסות מחסויות. המועדונים הגדולים ביותר הם שלטי הפרסום הטובים ביותר לתאגידים הגדולים ביותר. והתאגידים הגדולים ביותר, אלו שאחראים לחוסר השיוויון החברתי הקיים בעולם (85 מעשירי תבל מחזיקים בהון הגדול יותר מזה של מחצית מאוכלוסיית העולם), מסייעים למועדוני הכדורגל הגדולים באירופה לפתוח פערים אדירים על פני היריבות שלהם.

רואים זאת בבירור בהשקעות בשוק ההעברות של הקבוצות. בארגון Football Observatory CIES עשו את החישובים והראו ששחקני הסגל של ריאל מדריד נרכשו ב־536 מיליון יורו. ברצלונה הוציאה לפחות 237.3 מיליון יורו על שחקנים (280 מיליון יורו אם מחשיבים את כל ההוצאות על ניימאר). בכל מקרה, שאר 18 קבוצות הליגה הוציאו רק 370 מיליון יורו על השחקנים בסגלים שלהן - 166 מיליון יורו פחות מריאל. חצי מקבוצות הליגה הספרדית הוציאו פחות מ־12 מיליון יורו על הסגלים שלהן. לשם השוואה, 21 קבוצות בחמש הליגות הבכירות השקיעו פחות מ־10 מיליון יורו בסגלים שלהן - 38% מהלה ליגה.

זה המקור לדומיננטיות המוחלטת של ריאל מדריד וברצלונה בספרד. כן, אתלטיקו מדריד נותנת להן פייט השנה - אבל כמה זמן זה יכול להימשך? היא השקיעה בסגל שלהם רק 10% ממה שהיריבות שלה השקיעו. אם עושים השוואה במובן הזה לאנגליה, אז רואים עד כמה הליגה הספרדית חולה. מנצ'סטר סיטי הוציאה 435 מיליון יורו על שחקניה - סנדרלנד, סוונסי, סטוק סיטי, ווסטהאם, קארדיף סיטי, נוריץ' סיטי, האל סיטי, פולהאם, ווסט ברומיץ' וקריסטל פאלאס הוציאו יחדיו 491.7 מיליון יורו, והן 10 המשקיעות הכי קטנות בסגלים שלהן בפרמיירליג. קריסטל פאלאס, המשקיעה הכי קטנה בפרמיירליג, השקיעה 24 מיליון יורו בשחקנים שלה - מה שהיה הופך אותה למבזבזת השמינית הכי גדולה בלה ליגה. אפילו בבונדסליגה, שם השליטה של באיירן מינכן מוחלטת, מקומות 3, 4 ו־5 ביחד השקיעו סכום השווה לזה של באיירן.

גביע ליגת האלופות עם פלאטיני. המועדונים ילחצו?, צילום: אי פי איי גביע ליגת האלופות עם פלאטיני. המועדונים ילחצו? | צילום: אי פי איי גביע ליגת האלופות עם פלאטיני. המועדונים ילחצו?, צילום: אי פי איי

תהליך "לה ליגהזיציה"

העניין הוא שהפערים ממשיכים להיפתח, ויותר ויותר ליגות מתחילות להיראות כמו הליגה הספרדית. בצרפת פריז סן ז'רמן שולטת, ונראה שהשלטון שלה עוד יימשך כמה שנים טובות. יובנטוס, בזכות אצטדיון חדש והכנסות מרובות מליגת האלופות, פותחת פער על פני שאר הליגה האיטלקית. בגרמניה זאת באיירן (ובמובנים מסוימים דורטמונד) שפותחת פערים ובאנגליה, למרות הסכם חוזה שידור שיוויוני, הקבוצות הבכירות תופסות פערים מסחריים משאר הקבוצות, שעדיין מסתמכות בעיקר על השוק המקומי.

הקבוצות הגדולות יוצרות ליגות שבהן הקבוצות היריבות הן רק ניצבות בהצגה. על פי מחקרים, חוסר שיוויון מוביל להאטה בכלכלה, והסיטואציה הכלכלית נהפכת לגרועה עבור כולם - העניים והעשירים. בגלל המגמה המתפתחת, "הלה ליגהזיציה" של הליגות באירופה, הקבוצות הבכירות באירופה כבר מדברות על "הגדלת ליגת האלופות".

חאבייר פאוס, סגן נשיא ברצלונה, אמר שהוא רוצה לראות את הליגות המקומיות קטנות ואת ליגת האלופות גדלה. אופ"א שוקלת להכפיל את מספר הקבוצות בליגת האלופות ולבטל את 'ליגת אירופה', ופאוס אמר: "אנחנו רוצים לראות את ליגת האלופות מורחבת ובאותו זמן את הליגות המקומיות קטנות מ־20 קבוצות ל־18 או אפילו 16. אנחנו לא רוצים לראות את הליגות המקומיות נעלמות כי הן בלב לבם של האוהדים". סנדרו רוסיי, שעד לפני חודש היה הבוס של פאוס, היה יותר בוטה: "כל הליגות צריכות להסכים לזה, גם הפרמיירליג צריכה להוריד את מספר הקבוצות מ־20 ל־16. אנחנו רוצים ליגת אלופות גדולה יותר ואולי שיום אחד מנצ'סטר יונייטד תשחק משחק ליגת אלופות מול ברצלונה ביום שבת. זו המטרה שלנו".

אוהדים. חייבים אותם בכל המשחקים, צילום: רויטרס אוהדים. חייבים אותם בכל המשחקים | צילום: רויטרס אוהדים. חייבים אותם בכל המשחקים, צילום: רויטרס

יותר כסף לכולם

אפשר להרוויח הרבה מליגת אלופות מוגדלת - בסגנון NFL. עם איכות המותגים בליגה הזאת, פורמט חדש והעניין הגלובלי העצום שטורניר כזה יכול לייצר (משחקים קבועים ושנתיים בין הקבוצות הגדולות בתבל) - אופ"א יכולה להרוויח הרבה מאוד כסף מחסויות, זכויות שידור, מרצ'נדייז וכו'. כדי שזה יקרה, אין ספק שהליגות המקומיות צריכות להצטמצם (ואולי אף צריך לבטל את הגביעים המקומיים) - וזאת מאחר שכבר כיום שחקנים משחקים הרבה יותר מדי (מה שמסכן את בריאותם).

כיום ליגת האלופות מכניסה כ־1.5 מיליארד יורו בשנה. אם ה־NFL מכניסה כ־9.5 מיליארד דולר רק מהשוק האמריקאי, אז ליגת האלופות עם פורמט מנצח ומשחקים בשבת (או לפחות שלבי הנוק־אאוט בשבת) יכולה להכניס לפחות 5 מיליארד יורו בשנה.

הרבה מאוד כסף יכול לזרום היישר לכיסיהם של קבוצות הכדורגל העשירות. וזה לא רע. אבל כאן צריך שהכדורגל לא ישכח את החשיבות החברתית ההיסטורית שלו. הכסף הגדול גם צריך לזרום, לא לטפטף, למטה, לקבוצות הקטנות ולשורשי המשחק. יותר חשוב, אסור שמשחקי הסופרליג יהפכו למותרות יקרות. אצטדיונים צריכים להיות מלאים באנשים מכל הקשת החברתית.

כפי שאמר קרל היינץ רומיניגה, היו"ר של באיירן וה־ECA (ארגון הקבוצות האירופיות): "אנחנו צריכים לדאוג לאחריות החברתית של מועדון הכדורגל. יש לנו כרטיסים יקרים אבל זה לתאי ה-VIP והלאונג' שלנו. בזכות אלו אנחנו יכולים להרשות לעצמנו למכור כרטיס ב־7.5 יורו למשחק - זול יותר מבקולנוע במינכן. מישהו עני, בלי עבודה, אנחנו רוצים שהוא יוכל לבוא למשחק כדורגל. זו המחויבות שלנו".

זה אפשרי להרוויח יותר כסף מכדורגל ולצמצם פערים. זה יכול להיעשות עם רגולציה איתנה וחדשנית. מס לוקסוס, קרנות סולידריות, הסכמי זכויות שידור קולקטיביים, הגבלות על מספר השחקנים בסגל, חלוקת הכנסות, תקרות שכר ופייר פליי פיננסי טוב יותר. אלו הם צעדים רגולטוריים שאופ"א לא חושבת עליהם ואפילו לא שוקלת.

הסופרליג האירופית תוכל להפוך לחוויה חיובית עבור הכדורגל והחברה אם חוקים יאפשרו לאוהדים לרכוש מניות ושליטה על המועדונים שלהם יותר בקלות. זה יוסיף הרבה שקיפות, חיבור ויציבות לכלכלת הכדורגל. מלבד כרטיסים זולים וחיבור טוב יותר בין אוהדים למועדונים, זה יאפשר לחלק את ההון בצורה שוויונית יותר בין אלו שיש להם לאלו שאין להם - ובכך להבטיח את המשך הצמיחה של הענף.

תגיות