המשבר בהדסה: הגוף הפרטי כשל בניהול

הסתדרות מדיצינית הדסה היא חברה לתועלת הציבור בבעלות פרטית וחל עליה איסור גורף לחלוקת רווחי החברה לבעלי מניותיה. למעשה קבוצה של בכירים בהנהלה, בסגל הרפואי ומקרב העובדים הפכו את הדסה לעסק שלהם ומשכו את הרווחים לעצמם. בנוסף, המשבר חשף כשל של הגופים המבקרים. הדירקטוריון נכשל, מבקרי הפנים ורואי החשבון לא התריעו, רשם העמותות נאלם, ומשרד הבריאות - שלטענתו לא קיבל גישה למידע ואפשרות לדעת מה קורה בבית החולים - שתק.

אביגדור קפלן מנכ"ל הדסה | צילום: עטא עוויסאת

למרות הערפל האופף את המצב בהדסה והגורמים לו, חוסר בנתוני אמת, ולמרות זריקת ההאשמות בין הגורמים השונים, ברור שמדינת ישראל תצטרך להתערב במשבר, להציל את המרכז הרפואי מקריסה, ולבנות תוכנית הבראה, שתאזן את הדסה ותאפשר לבית החולים להמשיך לפעול. לצורך זה ידרשו כספי עתק, ככל הנראה מאות מיליוני שקלים. חשוב להבטיח שהזרמת כסף זו לא תהפוך לתמיכה בבעלים של 'הדסה', במנהלים, ובחלק מהעובדים, ושעיקר התועלת והתמורה תגיע לציבור.

ככל הנראה יצטרכו גם להזרים כספים בין השאר לקרנות הפנסיה של העובדים, לקרנות המחקר של הרופאים ולקרנות אחרות, שכפי שפורסם נבזזו ע"י ההנהלה הקודמת של הדסה. הזרמה זו צריכה להעשות בכפוף לרביזיה בתנאי השכר של העובדים, או שתתייחס רק לרמת שכר שהממשלה תחליט עליה.

בדרך לפתרון המשבר, כדאי לקחת דוגמא מהתנהגות נורבגיה במשבר הבנקים שפקד אותה בשנות ה-90, אז בעלי המניות היו הראשונים לשאת בהפסדים. בבסיס הפתרון הנורבגי למשבר היו ארבעה עקרונות עיקריים:

• פתרונות במסגרת השוק הפרטי נבדקו ונוסו לפני התערבות הממשלה.

• בעלי המניות היו הראשונים לשאת בהפסדים. הון המניות של הבנקים אופס לפני סיכון של כספי ציבור.

• הממשלה פעלה במהירות למניעת התפשטות המשבר אבל לא נתנה ערבות כוללת לחובות הבנקים.

• תמיכה כספית ניתנה למוסדות פיננסיים שהיו בקשיי נזילות ובלבד שלא יהיו בסכנת פשיטת רגל.

הממשלה הנורבגית התחייבה להשקיע כספים לבנקים, רק לאחר שהבטיחה כי ההפסדים שלהם יופחתו מההון העצמי שלהם. בעלי המניות של הבנקים הוכרחו לשאת בהפסדים לפני שכספי הציבור נכנסו לתמונה. בנוסף, תנאים מגבילים לפעילות הבנקים נלוו לכל תמיכה פיננסית ממשלתית, ובכלל זה החלפת הדירקטוריונים וההנהלה הבכירה. כספי ציבור לא נתנו כארוחת חינם לבנקים, ופעילותיהם הוגבלו. משבר הבנקאות בנורבגיה נפתר במחיר קטן למשלם המסים, וללא סיכון מוסרי עתידי.

להלן מספר לקחים שניתן ללמוד מהמודל הנורבגי וכדאי ליישם במשבר הדסה:

• התמקדות בהצלת המערכת ולא של מרכיבים ספציפיים

• בעלי המניות הראשונים לשאת בהפסדים

• החלפת הדירקטוריון וההנהלה של המוסדות שכשלו

• אין צורך בערבויות כוללות לבעלי החוב

צריך לפעול וליישם דרך דומה גם במשבר הדסה. הדסה צריכה לעבור לידי המדינה, לעבור ארגון מחדש ובכלל זה החלפת הדירקטוריון וההנהלה. בין שאר ההליכים יש לשקול ביטול ואף חיוב החזרת כספים שבעלי עניין כולל נושאי משרה שונים בהדסה ובעלי החוב קיבלו מהדסה בשנים האחרונות, מאז התאגיד נקלע לקשיים. מדובר בתשלומים ששולמו שלא כדין, או במרמה. כך גם לגבי שכר ובונוסים ותשלומים אחרים ששולמו והחורגים מגבול הסביר. התעלמות מביטול והחזר כספים אלו רק תגביר את התפיסה שבישראל מי שנתפס ברשלנות רבתי, או בנטילת כספי ציבור יכול להמשיך בדרכו ללא עונש.

אמנון פורטוגלי הוא מרצה במכללה החברתית כלכלית.