משקיעים מתוחכמים מאירופה ומארה"ב יסחרו ברצף המוסדי

רשות ני"ע מעודדת כניסת משקיעים זרים מתוחכמים למסחר בישראל. באחרונה קיבלה הרשות החלטה להכיר בתאגידים זרים מסוימים כמשקיעים מתוחכמים לרישומם במסחר ברצף המוסדי בישראל (פלטפורמת מסחר בני"ע לגופים מוסדים בלבד).

ההחלטה מגיעה על רקע גיוס אג"ח טרי שביצעה חברת בי־קום שבשליטת שאול אלוביץ' (ששולטת בחברת התקשורת בזק). בי־קום ביצעה הנפקת אג"ח של 800 מיליון דולר בחו"ל למשקיעים מוסדיים ישראלים וזרים. אף על פי שמדובר בהנפקה פרטית, האג"ח נרשמו למסחר ברצף המוסדי בישראל. עד כה גופים זרים מאירופה ומארצות הברית שענו להגדרת משקיע מתוחכם במדינותיהם לא יכלו לסחור בני"ע ברצף המוסדי, אלא אם ענו להגדרה המקומית של משקיע מתוחכם שכוללת למשל גופי פנסיה, קרנות נאמנות, חברות חיתום, גופים עם הון עצמי של 50 מיליון שקל ומעלה.

כעת מכניסה הרשות לתוך ההגדרה גם גופים מוסדיים מארה"ב ומאירופה. אך דווקא במרבית המקרים, ההגדרות של משקיע מתוחכם במדינות אלו מחמירות יותר מהדין הישראלי. עם זאת, מרבית הגופים הזרים העדיפו שלא לעבור את תהליך הבירור, שכולל בדיקת עורך דין שייאלצו לשכור כדי לבדוק אם הם עונים או לא על ההגדרה, ולכן הם נמנעו מהשקעה באג"ח של חברות ישראליות שנסחרות ברצף המוסדי.

גיוס האג"ח של בי־קום היה ראשון מסוגו שבו נרשמו למסחר אג"ח שבהן יכולים לסחור ברצף המוסדי גם משקיעים מתוחכמים זרים לפי הגדרותיהם המקומיות. כרגע ברשות ני"ע לא מיישמים את ההגדרה החדשה גם על השתתפות גופים מתוחכמים בארה"ב ובאירופה בהנפקות אג"ח סחירות ומניות המתבצעות בישראל.

גופים מוסדיים העונים להגדרה ככאלו מכוח הדין הישראלי, נהנים היום מהנחת התחייבות מוקדמת בעת השתתפות בשלב המוסדי של הנפקות בארץ. משקיע זר שירצה להשתתף בהנפקה מקומית עדיין יצטרך לענות על דרישות הדין המקומי למשקיע מתוחכם. עם זאת, לא מן הנמנע כי כדי לעודד משקיעים זרים לפעול יותר בישראל, גם הגדרה זו תעבור שינוי בקרוב.

שמואל האוזר יו"ר רשות ני"ע | צילום: אוראל כהן