אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מכון התקנים חוסם יבוא? אולי בג"ץ יעזור צילום: ענר גרין

מכון התקנים חוסם יבוא? אולי בג"ץ יעזור

עתירה של איגוד לשכות המסחר לבג"ץ טוענת שנציגי היבואנים סובלים מייצוג חסר במכון התקנים באופן המכביד את יוקר המחיה. במכון ביקשו לא להגיב לכתבה

25.02.2014, 08:48 | משה גורלי

היבואנים יוצאים למאבק נגד התעשיינים. לטענתם, התעשיינים מנצלים את שליטתם במכון התקנים הישראלי (מת"י) כדי לפגוע לא רק בהם, אלא גם בתחרות ובמאמצי הממשלה להפחית את יוקר המחיה. "סקטור עסקי אחד - התעשייה המקומית, שולט ויכול לפעול לרעתו של סקטור עסקי אחר - היבואנים, ובפועל למעשה לפעול בניגוד להחלטות ממשלה", טוענים עורכי הדין דן כרמלי ושלומי לויה בשם איגוד לשכות המסחר, בעתירה שהגישו בשבוע שעבר לבג"ץ בבקשה שיורה לתקן את הייצוג החסר של היבואנים במכון התקנים ובמוסדותיו.

ייצוג של פי שניים ויותר

איגוד לשכות המסחר מייצג את מרבית היבואנים בישראל, ולפי טענת הארגון, החברים בו "אינם יכולים לפעול במסגרת העסקים שלהם, לייבא מוצרים ולהכניס אותם לתוככי מדינת ישראל, לעבור את גדר הנמל (האווירי או הימי), לשווק ולהפיץ את המוצרים שלהם בישראל בלי שמוצרים אלו עברו בדיקות התאמה לתקן וקיבלו את אישור מכון התקנים".

מכון התקנים הוא מעין מונופול ממלכתי שהוקם לפי חוק, במטרה ליישם "תקינה והבטחת רמה נאותה של טיב המוצרים". המכון הוא הגורם היחיד שמוסמך לקבוע תקנים ישראליים, לבצע בדיקות עמידה בתקן למוצרים ולשירותים, והוא גם זוכה לבלעדיות בהנפקת האישורים המתאימים. למכון מנהל ושני סגנים. הוא פועל באמצעות מועצה כללית בת 95 חברים, ועד הפועל שהוא הזרוע המבצעת של המכון ובו 28 חברים, ולצדו ועדות מרכזיות וטכניות.

לטענת היבואנים, בכל המסגרות האלה יש לתעשיינים רוב ברור, פי שניים ויותר, כל זאת בעוד שהנפח הכלכלי של היבואנים גדול יותר. הנה כמה מהמספרים שמפורטים בעתירה וממחישים לטענת העותרים את הפער: מתוך 28 חברי הוועד הפועל, שקובע את מדיניות המכון ואת תקציבו, רק שלושה הם חברי איגוד לשכות המסחר. לתעשיינים יש ייצוג של שבעה חברים — יותר מכפול.

מבין 95 החברים במועצה הכללית של המכון, רק שבעה ממונים על ידי איגוד לשכות המסחר. לעומתם 19 חברים מכהנים במועצה כנציגי התעשיינים. הוועדות המרכזיות של המכון ממונות על ענפי המשק השונים. מתוך 300 חברים המכהנים ב־17 הוועדות המרכזיות, רק 20 חברים מייצגים את מגזר המסחר והשירותים המייצג את היבואנים (7%). לעומת 77 נציגים למגזר התעשייה (25%). בוועדות הטכניות מתוך 1,864 נציגים למגזר המסחר 158 נציגים בלבד (9%), ואילו למגזר התעשייתי 470 נציגים (שוב, 25%).

פער זה מעוגן תקנונית והיסטורית במציאות שביטאה העדפה לתעשייה המקומית, אלא שכיום, לפי העותרים, הגנה זו אינה נחוצה ואף מנוצלת לרעה. "התקנון מקנה עדיפות מוחצת למגזר התעשייה במוסדות המכון", נטען בעתירה, "קשה להעלות על הדעת טעם מוצדק לפער כה גדול בייצוג".

בדיקת קרינה למיקרוגל במכון התקנים. מעדיפים תוצרת הארץ?, צילום: חן מחלב בדיקת קרינה למיקרוגל במכון התקנים. מעדיפים תוצרת הארץ? | צילום: חן מחלב בדיקת קרינה למיקרוגל במכון התקנים. מעדיפים תוצרת הארץ?, צילום: חן מחלב

"כוח עדיף ובלתי פרופורציוני"

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מגזר המסחר והשירותים היה אחראי בשנת 2012 לכ־67% מהתוצר העסקי הכולל, לעומת התעשייה המקומית, שבאותה שנה היתה אחראית ל־20% בלבד. במקביל, מגזר המסחר והשירותים מעסיק 69% מכלל המועסקים במגזר העסקי בישראל, לעומת 20% המועסקים בתעשייה המקומית.

עורכי הדין כרמלי ולויה טוענים בעתירה לבג"ץ שבאמצעות "כוחם העדיף והבלתי פרופורציוני במוסדות המכון, גוברת היכולת של נציגי התעשייה המקומית ליצור מניפולציות המובילות לחסמי יבוא, וכתוצאה מכך למניעת תחרות במשק ובסופו של יום לפגיעה בצרכן". העתירה טוענת שהמצב הקיים מאפשר לתעשיינים "לקדם תקינה המציבה חסמים בפני יבוא וכך להגן על עצמם מפני תחרות", למשל.

עו"ד דן כרמלי: "יש חוסר סבירות קיצוני בעצם הייצוג החסר של היבואנים שפוגע בחופש התחרות ואף בחופש העיסוק החוקתי שלהם", צילום: יצחק שוליק עו"ד דן כרמלי: "יש חוסר סבירות קיצוני בעצם הייצוג החסר של היבואנים שפוגע בחופש התחרות ואף בחופש העיסוק החוקתי שלהם" | צילום: יצחק שוליק עו"ד דן כרמלי: "יש חוסר סבירות קיצוני בעצם הייצוג החסר של היבואנים שפוגע בחופש התחרות ואף בחופש העיסוק החוקתי שלהם", צילום: יצחק שוליק

עוד קונפליקט המדגים את הטענה נסוב סביב אימוץ תקינה בינלאומית. היבואנים מנסים לקדם אימוץ של תווי תקן מחו"ל, בעוד שלתעשיינים יש אינטרס ברור לתמוך בתקינה ישראלית ייחודית שתקשה על מוצרים מיובאים לחדור לשוק. בדומה, היבואנים בעד הכרה באישורי עמידה בתקן של מעבדות מוסמכות במדינות אחרות למוצרים מיובאים, בעוד שהתעשיינים עומדים על כך שאלה ייבדקו במכון התקנים עצמו ואף דורשים להכביד את נטל הבדיקות שבהן הם נדרשים לעמוד.

ועוד משהו: לפי נוהלי מכון התקנים, בדיקת דגם עשויה להימשך בין חודש לשישה חודשים. הדבר מקשה מאוד, ולטענת היבואנים אף מאלץ אותם להימנע מיבוא דגמים שמשך חייהם קצר יחסית, שכן ההמתנה הממושכת להשלמת הבדיקה של הדגם הופכת אותו לבלתי רלבנטי בשוק. הדוגמה המובהקת ביותר, אומר כרמלי, היא אפליה כללית בבדיקות תקן ביבוא לעומת הייצור המקומי. "כל המוצרים המיובאים לארץ מחויבים בתו תקן ובאישור תקן ממכון התקנים הישראלי לצורך שחרור מהמכס. לעומת זאת, כמעט כל המוצרים המקומיים אינם חייבים בבדיקות תקן לפני שיווק בארץ, אלא רק בעמידה בתקנים החלים עליהם".

עו"ד כרמלי מסביר ש"כדי ליצור 'תו תקן חובה' לגבי הייצור המקומי צריך להעבירו בוועדות התקינה. לא קיים מצב שבו ועדות התקינה הנשלטות על ידי נציגי התעשייה המקומית יאפשרו זאת. האבסורד חוגג. יש אינסוף דוגמאות שבהן היבואנים חייבים בבדיקות התאמה לתקן והיצרנים המקומיים לא".

עוד סיפור שממחיש את המתח הזה הוא ההתכתשות הנמשכת שבין מכון התקנים לשמעון הניג, בעלי חברת בובימה, שעוסקת ביבוא ושיווק צעצועים ובובות תיאטרון לילדים. הניג מתאר בכל מקום אפשרי את הדרך שבה גובה ממנו המכון "אלפי שקלים על בדיקות מיותרות", לכאורה, לווידוא תקינות מוצריו, אף שאלה אושרו בתקן אירופי מחמיר. הניג נאבק למען ההכרה בתקנים האירופיים שתחסוך לו את הוצאות הבדיקות הכפולות ביבוא, שיכולות להגיע לעשרות אלפי שקלים לבדיקה — סכומים שמגולגלים אל הצרכן.

מכון התקנים, אגב, בחר להיאבק בהניג באמצעות תביעת דיבה שהגיש נגדו בינואר 2014.

"המכון גורר את רגליו זה שנים"

העתירה לבג"ץ הגיעה לאחר שנים שבהן ניסה איגוד לשכות המסחר לשנות בהידברות את תת־הייצוג של היבואנים, אך ללא הצלחה, לפי טענתו.

"במקום שבו הרכב המוסדות נתון בידי מוסדות המכון עצמם, נוצר תמריץ חזק לשמר את יחסי הכוחות הקיימים. באופן טבעי, המגזרים המיוצגים במכון חפצים לשמור על כוחם ועל השפעתם ויתנגדו להקטנת ייצוגם או להגדלת ייצוגו של מגזר אחר על חשבונם". כך מפרשים כרמלי ולויה את התמריצים הנוכחיים ואת העובדה שהמכון "גורר רגליו זה שנים בכל הנוגע לטיפול בייצוג לשכות המסחר".

העתירה של האיגוד לבג"ץ מבקשת שזה ישתמש בסמכותו ויוציא צו על תנאי נגד המכון להגדלת ייצוגו של האיגוד במוסדות המנהלים ובוועדות.

כמו כן, העתירה תובעת משר הכלכלה נפתלי בנט, "להפעיל את סמכותו כדי להציע למכון שינויים ותיקונים בתקנונו ובכלליו, שעניינם הגדלת ייצוג איגוד לשכות המסחר במוסדות מכון התקנים ובוועדותיו".

השר נפתלי בנט. היבואנים דורשים שיתערב, צילום: טלי מאייר השר נפתלי בנט. היבואנים דורשים שיתערב | צילום: טלי מאייר השר נפתלי בנט. היבואנים דורשים שיתערב, צילום: טלי מאייר

העתירה טוענת ל"חוסר סבירות קיצוני" בעצם הייצוג החסר שפוגע בחופש התחרות של היבואנים, שהיא פגיעה חוקתית בחופש העיסוק שלהם.

מכון התקנים ביקש שלא להגיב לכתבה. גורמים מטעמו של המכון מסרו שהסמכות לשינוי ההרכבים של הוועדות המקצועיות נמצאת בידי הדירקטוריון שמוסמך לשנות את התקנון, ולא בידי המנכ"ל.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



10 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

10.
שמשרד התמ"ת יתן פטור מתקן כנגד אישורים
צריך לעבות את כוחו של משרד התמ"ת כך שיתן פטור מתקן כנגד הצהרות ואישורים. ולצמצם את מכון התקנים, או להפנות את משאביו לבחון דברים שצריך לבחון, מרפסות שנופלות וכו'. לבדוק משהו שבגרמניה וקנדה מקבלים בהסתמך על בדיקות מעבדה מוסמכת זה שערוריה. שחיתות מובהקת
אופיר  |  26.09.15
8.
חוזר ובודק
3 שנים ייבואן מייבא את אותו מוצר. אותו מוצר בדיוק ללא כל שינוי. בייבוא הראשון הייבואן הציג תעודת בדיקה ממעבדה הכי מוכרת באירופה. הבדיקה באירופה ערכה 3 ימים המוצר קיבל אישור לכל ארצות השוק. מכון התקנים לא קיבל את התעודה ולקח לו ארבעה חודשים ועוד 12350 ש"ח לפני שהוציא אישור. הייבואן ממשיך לייבא את אותו מוצר ללא כל שינוי ומכון התקנים ממשיך לבדוק מדגמית כל משלוח ומשלוח כי בסופו של דבר הייבואן לבטח שקרן, היצרן באירופה מייצר סדרות מיוחדות בשביל לדפוק את הישראלים ומכון התקנים עומד על המשמר ומציל את המדינה. אין ברירה, צריך לסגור אותם, שום גולדשטיין ושום וכטל לא יכולים להשתנות.
מכונאי , דרום  |  06.03.14
7.
לא רק ייבוא
לא רק ייבוא חוסם המכון. בטענה של שמירת הציבור המכון: - גובה מיליוני שקלים מכל מי "שמאולץ" (ע"י תקינה מיותרת) להזדקק לשרותיו. - מעכב שחרור סחורות, ממלא את מחסני הנמל, גורם נזק לייבואנים, מייקר את המוצרים. - מעסיק מעל 1200 איש, משכורות עתק, רכבים, חופשות, ימי כיף כולם בים, כשכל זה מיותר כי אפשר גם בלי. - עבריין בניה. - גורם לנו לבושת פנים בעיני יצרנים מהמעלה הראשונה בארה"ב ובאירופה. - יושב על חלקת קרקע מהייקרות בארץ. הצעה: לסגור את המכון, לפתוח אחד חדש בנגב (ברוורמן מה עשית בוועדה שישבת בראשה תראה הישג אחד) , למכור את הקרקע לשלם פיצויים לכל הפרזיטים ולהתחיל לעבוד יעיל הגיוני ובעיקר נקי.
ייבואן מנוסה  |  03.03.14
לכל התגובות