אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ועדת גרמן רוצה להגדיל ב־50% את מספר הרופאים החדשים צילום: עמית שעל

בלעדי לכלכליסט

ועדת גרמן רוצה להגדיל ב־50% את מספר הרופאים החדשים

הוועדה הציבורית תציע להעניק 1,400 רישיונות מדי שנה, זאת על רקע פרישה צפויה של אלפי רופאים שעלו מרוסיה בשנות התשעים. עוד על הפרק: תוכנית להחזרת מוחות רפואיים לארץ, יצירת תפקיד של עוזר רופא ומתן אפשרות לעבוד אחרי גיל פרישה

25.02.2014, 07:05 | שאול אמסטרדמסקי

מהפכה בתחום כוח האדם במערכת הבריאות. זו תמונת המצב שעולה מההמלצות המסתמנות של הוועדה הציבורית בראשות שרת הבריאות יעל גרמן אשר פועלת לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית.

קראו עוד בכלכליסט

בשבועות האחרונים הוצגו בפני חברי הוועדה ההמלצות הראשוניות בתחום כוח האדם, שמהווה את אחת הבעיות המרכזיות שהמערכת מתמודדת איתן כבר היום, ותתמודד איתה ביתר שאת בשנים הקרובות. ההמלצות המסתמנות מבקשות לענות על האתגר הגדול ביותר למערכת הבריאות הציבורית: מספר לא מספיק של רופאים ואחיות שמוכשרים מדי שנה, ביחס לגידול באוכלוסייה (ובמיוחד ביחס להזדקנות מהירה של האוכלוסייה).

גרמן. תוסיף על הוועדות הקודמות, צילום: חיים צח גרמן. תוסיף על הוועדות הקודמות | צילום: חיים צח גרמן. תוסיף על הוועדות הקודמות, צילום: חיים צח

הרופאים מהעלייה פורשים

לפי טיוטת ההמלצות, הממשלה תקבע יעד ולפיו מדי שנה ייכנסו למעגל הרופאים כ־1,400 רופאים חדשים. חלק הארי שלהם יהיה סטודנטים ישראלים לרפואה שלומדים את לימודי הרפואה בישראל - כ־1,000 בשנה. עוד 400 רופאים יהיו רופאים ישראלים שקיבלו את ההכשרה שלהם בחו"ל.

לשם השוואה, כיום מסיימים את לימודי הרפואה בישראל כ־900 רופאים בלבד, מספר שהוא כשלעצמו מהווה הגדלה מהשנים הקודמות. שיעור הרופאים שמצטרפים למעגל הרפואה בישראל עומד על 4.1 רופאים חדשים לכל 100 אלף ישראלים, לעומת שיעור יותר מכפול במדינות ה־OECD (שם היחס עומד בממוצע על 10.4).

ההמלצה הזו נועדה כדי להביא את שיעור הרופאים ביחס לאוכלוסייה בישראל להתייצב על רמה של כשלושה רופאים לכל 1,000 ישראלים. כיום שיעור הרופאים הנוכחי ביחס לגודל האוכלוסייה גבוה יותר - 3.2 רופאים לכל 1,000 נפש נכון ל־2012 - אבל הוא נמצא בירידה מתמדת בעשורים האחרונים (בשנת 2000 היחס עמד על 3.71 רופאים לכל 1,000 ישראלים).

חמור מזה, הרופאים שעלו לארץ מחבר העמים בגל העלייה של שנות התשעים פורשים בשנים אלה לפנסיה, ולכן שיעור הרופאים ביחס לאוכלוסייה יורד בשיעור חד (למשל, ירידה של 12% בין 2011 ל־2012 לבדה). אם לא תינקט שום פעולה להגדלת היצע הרופאים, המשמעות תהיה ירידה של שיעור הרופאים ביחס לגודל האוכלוסייה. במילים אחרות, פחות זמן לכל מטופל.

כדי להגדיל את היצע הרופאים בישראל ממליצים בוועדה גם לנקוט שורה של צעדים כדי להחזיר לישראל סטודנטים שלומדים רפואה בחו"ל או עובדים בחו"ל. בין היתר מומלץ ליצור קשר יזום עמם, לאפשר להם בחלק מהמקרים לסיים את לימודיהם בישראל, ולהכין אותם למבחנים שהם נדרשים לעבור בישראל כדי לקבל את רישיון הרופא. במקביל מומלץ להקים תוכנית להחזרת מוחות רפואיים לארץ, בדומה לתוכנית של המל"ג להחזרת מדענים ישראלים.

כדי להתמודד עם הפרישה של הרופאים שעלו לישראל בתחילת שנות התשעים, ממליצים בוועדה לאפשר לרופאים לעבוד גם מעבר לגיל הפרישה הקבוע בחוק, גם אם בחצי משרה.

המלצות נוספות שמסתמנות כעת נוגעות ליצירת תפקידים משיקים לתפקידי הרופאים כדי להוריד מטלות מהרופאים. כך למשל, מציעים בוועדה ליצור תפקיד של "עוזר רופא" ולהרחיב את סמכויות הפרמדיקים והאחיות.

כמו כן ייתכן שהוועדה גם תמליץ לשנות במשהו את מסלולי ההתמחות של הרופאים כדי לעודד מסלולי התמחות שהיום נמצאים במצוקה (משום שהרופאים מעדיפים להתמחות במקצועות רפואיים שיש בהם יכולת לעבודה פרטית), למשל לעודד התמחות של רופאים לעבודה בקופות החולים. במקביל יומלץ להעניק תמריצים כלכליים - כלומר תוספות שכר - לטווח ארוך, לרופאים שיבחרו להתמחות בהתמחויות עם מצוקת כוח אדם קשה (למשל מרדימים, רופאי פגים וכדומה), תוך הבטחת מסלול תעסוקה ששכרו בצדו.

כמו כן נשקלת האפשרות לקצר את משך ההתמחויות או את משך לימודי הבסיס בפקולטות לרפואה, הכל בשביל להגדיל את היצע הרופאים.

בעיה גם אצל האחיות

מלבד צעדים להגדלת היצע הרופאים, בוועדה ימליצו במקביל איך להגדיל את היצע האחיות משום שהבעיה שם חריפה לא פחות. כיום שיעור האחיות שמסיימות את לימודי הסיעוד ומצטרפות למעגל התעסוקה עומד בישראל על כ־11.4 אחיות חדשות לכל 100 אלף ישראלים. השיעור הזה הוא רבע(!) ביחס לממוצע במדינות ה־OECD (שעומד על 42.8 אחיות חדשות לכל 100 אלף נפש).

כדי להתמודד עם הבעיה ממליצים בוועדה ליצור מדרג מקצועי של אחיות, שיאפשר לאחיות אפשרויות קידום מקצועי (כמו גם עלייה בשכר לאורך השנים). לשם כך ייווצר מעמד של אחות מעשית, שיעסוק בתפקידי הסיעוד הבסיסיים ביותר (שנחשבים ל"עבודות השחורות" של עולם האחיות).

מעליהן יועסקו אחיות בעלות תעודת אחות, מעליהן יועסקו אחיות בעלות הכשרה אקדמאית, ומעליהן יהיו עוד שתי דרגות של אחיות ברמות מומחיות גבוהות יותר. נוסף על אלה ימליצו בוועדה ליצור תפקידים "תומכי אחיות", בין היתר על ידי הסתמכות על בנות שירות לאומי ואוכלוסיות נוספות. באופן זה מקווים להגיע לאוכלוסיות נוספות שייכנסו למעגל התעסוקה של האחיות.

היסטוריה של ועדות: המלצות של ועדות קודמות לא יושמו

ההמלצות בתחום כוח האדם שעולות בוועדת גרמן מבוססות למעשה על עבודתה של ועדה מקצועית אחרת במשרד הבריאות, שהוקמה בתחילה ב־2007 והמשיכה את עבודתה לסירוגין, תוך שחלק מחבריה מתחלפים, עד שפרסמה את מסקנותיה ב־2010.

חלק מהמסקנות אכן יושמו, כמו פתיחת הפקולטה החדשה לרפואה בצפת להכשרת רופאים נוספים. חלק גדול מההמלצות, כמו בתחום האחיות, נותרו על הנייר - בין היתר בגלל מאבקים פוליטיים או בגלל הצורך להשיג תקציבים מתאימים ממשרד האוצר, או את הסכמת ההסתדרות לשינויי כוח אדם מרחיקי לכת. כך למשל, הסתדרות האחיות התנגדה נחרצות ליוזמה להרחיב את מקצוע האחיות ולהזרים למעגל התעסוקה של האחיות עובדים ועובדות פחות מקצועיים, מחשש לשחיקה במעמד האחות (מקצועית ומבחינת השכר גם יחד).

אגב, משנת 2000 מונו לא פחות מארבע ועדות שונות לעסוק בנושא כוח האדם במערכת הבריאות והירידה הצפויה עד 2020–2025 בכוח האדם ביחס לגודל האוכלוסייה, אך לממשלות לוקח זמן רב ליישם את המלצותיהן אם בכלל. זאת אף שהכשרת כוח אדם במערכת הבריאות, בעיקר רופאים, לוקחת שנים ארוכות.

תגיות

48 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

46.
הצעה גאונית !!! שתי ציפורים במכה אחת. כנסו
כידוע הבעיה עם האחיות חמורה יותר, לכן הפיתרון שלי יועיל לשתי הבעיות. הפתרון: צריך לאפשר לאחיות מוכשרות עם נסיון מעל 10 שנים להמשיך ללימודי רפואה. כיצד זה יפתור את הבעיה ? א. ברור שכך יהיו יותר רופאים ב. הרבה יהיו מוכנים ללמוד לימודי סיעוד בהנחה שבעתיד יוכלו להתקדם (ולא רק להיות עבדים של הרופאים) *** בחוצפתם, כיום הם חסמו את האפשרות של אחיות מוסמכות להוציא תואר במסלול השלמה לתואר, למרות שזה הפוך לכל הגיון בסיסי וכל זה רק בשל אינטרסים צרים של המל"ג השליט הבלעדי.
אריק , ירושלים  |  26.02.14
45.
כמה הערות לנושא מהיבט של ישראלים שלומדים בחו"ל
1. בניגוד לכתוב, לא רק שמדינת ישראל לא שמה עליהם קצוץ הם גם מתאכזרת אליהם באופן עיקבי. 2. הערה ל"גאון" מהטכניון, יש לי מספר חברים שלומדים רפואה בטכניון, רמת הלימוד, הקושי הלימודי, העבודות והמבחנים, הדרישות למעבר משנה לשנה לא מתקרבים ממייל לרמה הנילמדת לכמה מהאוניברסיטאות הניבחרות באירופה, ועד דבר, צניעות מעולם לא הזיקה לאיש. 3. סקנדינביה, גם בסקנדינביה יש מחסור אקוטי ברופאים ובתי ספר לרפואה, אבל בניגוד למדינת ישראל, הסקנדינבים ממנים ביד נדיבה סטדנטים שמוכנים ללכת ללמוד במדינות כמו הונגריה למשל. 4. צה"ל, מסתבר הצה"ל נוקט במדיניות של התעמרות בסטודנטים לרפואה בחו"ל ובלוחמים עד כמה וכמה, צה"ל מסרב לפלוט אותם לר"מ 70, מפציץ אותם בזימוני מילואים, מאיים במשפטים ומאסרים על סטודנטים שלומדים רפואה בחו"ל, וכמו כן מסרב לתת להם את דמי הפיקדון למען לימודיהם בחו"ל. 5. וזה הכי חשוב, הדיבור הצפוף ביותר בין הסטודנטים לרפואה בחו"ל הוא, שזה ביזבוז של החיים לחזור לעבוד בישראל, ורבים פשוט מוותרים על ישראל כאופציית מחיה ועבודה. 6. ציידי כשרונות, אמריקה, אוסטרליה וחלק ממדינות אירופה לא מחכות לישראל, מגלי כשרונות מטעמם מחפשים רופאים עתידיים עם רקורד של הצטיינות בבתי ספר לרפואה באירופה ומנסים לפתות אותם לעבור לעבוד במדינתם.
יעקב  |  26.02.14
44.
אולי פשוט תתנו הזדמנות למי שרוצה ללמוד רפואה?
אנשים צעירים, רובם מבריקים וחדורי מוטיבציה, הולכים ללמוד רפואה בחו"ל ומשלמים על כך ביוקר, מכיוון שהממשלה לא מוכנה שהאוניברסיטאות שלנו יכשירו יותר סטודנטים. אחרי שהם מוציאים את מיטב כספם בחו"ל, המדינה נזכרת לקרוא להם בחזרה. איפה הייתם עד היום? אני במקום הסטודנטים והרופאים הצעירים שלמדו בחן"ל לא הייתי טורח לחזור למדינה שלא רצתה אותי.
נעלב , תל אביב  |  25.02.14
לכל התגובות