הוועדה למלחמה בעוני בונה על הכסף שיצטבר בקרן הגז

הוועדה למלחמה בעוני בוחנת להשתמש בהכנסות הצפויות של המדינה ממיסוי הגז לצורך יישום המלצותיה, כך אמר יו"ר הוועדה אלי אלאלוף במהלך דיון בנושא בכנסת.

אלאלוף התכוון בדבריו לכסף שייצבר בקרן למיסוי רווחי הגז, שצפויה להתחיל לפעול בסוף שנת 2018 ושימוש ראשון בכספיה לא יתאפשר לפני 2020. לפי הערכות חברת דלק קידוחים, מבעלות השליטה במאגרי תמר ולווייתן, היטל המיסוי שיועבר לקרן הגז יעמוד בשנת 2018 על 100 מיליון דולר מתמר בלבד.

כספי הקרן מיועדים לצורך מימון מערכת החינוך והרווחה, אך בכל מקרה הם לא יוכלו לממן את כל העלויות המסתמנות של הוועדה, שעשויות להגיע ל־10 מיליארד שקל בשנה. על פי מתווה ההמלצות שנחשף השבוע ב"כלכליסט", החל משנת 2017 יוקצו 7 מיליארד שקל בשנה להעלאת הקצבאות השונות וכן לצורך הגדלת מס ההכנסה השלילי. 3 מיליארד שקל נוספים מיועדים למימון יום חינוך ארוך במערכת החינוך, למלגות שכר לימוד באוניברסיטאות לסטודנטים ממשפחות במצוקה ועוד.

אלי אלאלוף. מציע גם תקצוב שונה לרשויות | צילום: אסף לב

מקור תקציבי אחר עשוי להגיע ממיסוי של קצבאות הזקנה והילדים. כיום לא מוטל מס על הקצבאות, למעט 196 שקל שמנכה הביטוח הלאומי מקצבת הזקנה. כיום משולמות קצבאות הזקנה והילדים לכלל האוכלוסייה ללא קשר לרמת ההכנסה, כחלק ממה שמכונה "קצבאות אוניברסליות".

לאחרונה הציע שר הרווחה מאיר כהן להפסיק לשלם קצבאות זקנה וילדים לשני העשירונים העליונים, ובכך לחסוך יותר ממיליארד שקל בשנה. בשל הקושי ליישם טכנית את ההמלצה, צפוי מיסוי הקצבאות להיות מהלך מעשי יותר, ובפועל לשמש כמס דיפרנציאלי נוסף.

בדיון בוועדת הכספים חשף אלאלוף שהוועדה צפויה להמליץ לשנות גם את אופן חישוב שיטת תקצוב לשכות הרווחה העירוניות על ידי משרד הרווחה. כיום דורש המשרד שכל רשות תשתתף ב־25% מהתקציב. התוצאה היא שלעתים לרשות ענייה אין מספיק משאבים כדי לזכות בתמיכה ודווקא רשויות עשירות יותר זוכות בתקצוב. אלאלוף לא ציין מהי שיטת התקצוב החדשה שנבחנת.