כך בוטלה "הפצצת הסייבר" האמריקאית על סוריה

ואולי לא

מתחת לפני השטח, בלי ידיעת הציבור, התלבט הממשל האמריקאי האם כדאי לפתוח במלחמת סייבר נגד סוריה. הדיון נערך, באיטיות ובמנות קטנות, החל מ-2011 והגיע לשיאו בשבועיים שבהם נראה היה שארה"ב תתקוף את סוריה. זאת, עד שהפרלמנט הבריטי הבהיר שחיילים בריטים יצאו לעוד מלחמה במזרח התיכון רק על גופתו וארה"ב הבינה שהיא לבד בסיפור הזה.

לאובמה, שאישר על פי שורה של מקורות מתקפת סייבר נגד איראן בתחילת כהונתו, מתקפת סייבר על סוריה נראתה כאופציה השקטה והיעילה ביותר. מתקפה כזו תבוצע על ידי ה-NSA, שחולשת על פיקוד הסייבר ומאחר וה-NSA היא ארגון חשאי - כל הדיונים היו חשאיים בהתאם.

לנשיא הוצעו שורה של אופציות, מתקיפת סייבר על התשתיות הסוריות – בדגש על חיסול חיל האוויר הסורי והארטילריה הסורית – ועד התקפת סייבר משולבת בהתקפה של ממש, כפי שביצעה רוסיה בגיאורגיה ב-2008.

מה שהרתיע את הבית הלבן, על פי הדיווחים, הוא החשש ממתקפת תגמול. פחות מסוריה עצמה ויותר מבעלות בריתה - איראן ורוסיה. מה כבר יש לה, לארצות הברית, לפחד מהאקרים באיראן? ובכן, כשצבא איראן קונה מרוסיה נגמ"ש BMP אפשר לראותו בתצלומי אוויר של אימונים ופעילות מבצעית. אפשר להזמין קטלוג מהחברה שמייצרת אותו ולדעת מה הוא שווה; אף אחד לא יודע איך נראות רוב נוזקות התקיפה האיראניות. בנוסף, בשנים האחרונות נחשפו נוזקות איראניות מתוחכמות במיוחד.

בנוסף, אף אחד לא יודע מה יקרה מהרגע שמלחמה כזו תתחיל. מומחים הזהירו שאף שבארה"ב מתקפת סייבר נראית כמו נסיגה מהחרפה (היא נוטה להרוג פחות אנשים מהפצצה אווירית) במדינות אחרות עשויים, כמה משונה, לראות את הדברים אחרת ולראות בכך סוג של פתיחת חזית חדשה.

היו שטענו שמתקפת סייבר על סוריה עשויה להיחשב, אלוהים יודעת למה, כסוג של פעולה הומניטרית; ושככזו, היא עשויה לשפר את תדמית הסייבר של ארה"ב, שנחשבת כעת לשטן גדול בחלקים נרחבים של העולם. אחרים ציינו שכדי לעשות את זה, יהיה צורך להודות בפומבי במתקפת הסייבר, מה שיקשה על התנערות מאחריות ממנה. אחרים הזכירו שגם כאשר ארה"ב נקטה בהתקפה שאמורה היתה להיות נטולת עקבות (זוכרים את סטוקסנט?) הנושא נחשף תוך כמה שנים. אז בינתיים, לא היתה התקפת סייבר על סוריה.  

לא עשית כלום? ספר את זה למחשב

יום אחד נשמעה נקישה בדלת ביתו של רוברט מק'דניאל, תושב שיקגו בן 22. בפתח הבית עמדה מפקדת המשטרה של עירו. הוא תהה מה לעזאזל הוא כבר עשה שמשך את תשומת הלב של קצינה בכירה, כי למיטב ידיעתו הוא לא ביצע שום פשע.

והוא אכן לא ביצע שום פשע. למפקדת היה מסר חד אליו: אל תחשוב על זה אפילו. אם תבצע פשע כלשהו, אנחנו עוקבים אחריך ואנחנו נדע על זה. אז אל תחשוב על זה אפילו. כן, ממש כמו בסרט "דו"ח מיוחד".

למשטרת שיקגו יש כנראה יותר מדי כסף; היא בנתה בסיוע סוציולוגים תוכנה מיוחדת, אשר מסוגלת לבנות פרופיל – לא של פושע, אלא של פושע אלים עתידי. את הפרופיל הזה, משווה התוכנה לאזרחים ברחבי העיר, ואם מישהו מהם עונה על הפרופיל (ונמסר שיש 400 מהם) אז המשטרה שולחת אליו מישהו בכיר ומפחיד במיוחד כדי שיזהיר אותו שהפשע לא משתלם.

במשטרה אומרים שהכלי שלהם בוחן, בין השאר, את האנשים שאיתם החשוד מסתובב. אם הוא מסתובב עם האנשים הלא נכונים  - כפי שלדבריהם קרה במקרה של מק'דניאל - אז הוא מושך את תשומת הלב של התוכנה.  

אחרים טוענים שמדובר בעצם בסוג של אבחון על פי מוצא ועוני: מי שחי באזורים הדפוקים של העיר, מגיע מהמוצא הלא נכון ומה לעשות, האנשים הלא נכונים הם החברים שלו - עולה על הכוונת של המשטרה בלי שום סיבה ראויה. בשלב זה לא ניתן לגבות את הטענה הזו, משום שהמשטרה מסתירה את רוב המידע על התכנית.    

ענן אירופי בטוח? תעשו לי טובה

ריצ'רד קלארק כיהן כיועץ לענייני טרור עבור שורת נשיאים אמריקאים, האחרון שבהם ג'ורג' וו. בוש. הוא פרש מתפקידו ברעש לפני כעשור, כשהוא אומר תחת כל עץ רענן שבוש עשה שימוש מניפולטיבי ופוליטי במודיעין כדי להצדיק את הפלישה לעיראק. מאז, קלארק מוכר את שירותיו כמומחה לענייני מודיעין, אבטחה ושו-שו בכלל, ובין השאר הוא מתפרנס כבר כמה שנים ממכירת סיפורי אימה על אפוקליפסת הסייבר המתקרבת.

אז כשהוא מזהיר שכמה חברות אירופיות משתמשות בשטיק דומה, הוא כנראה יודע על מה הוא מדבר. קלארק נאם בכנס Cloud Security Alliance לאחרונה, ונעץ סיכות בטענה האירופית שאפשר לבנות ענן אירופי נפרד ובטוח. הוא ציין שאם ה-NSA באמת תרצה את המידע האירופי, ואין סיבה שהיא לא תרצה, אז היא לא צריכה שהוא יעבור דרך שרתים בתחומי ארה"ב; היא פשוט תפרוץ לשרתי הענן האירופי, איפה שהם לא ישבו.

המטרה של הענן האירופי, לפי קלארק, היא לספק הזדמנויות עסקיות לחברות אירופיות, זה הכל. הן לא באמת מסוגלות להגן על הלקוחות שלהן מה-NSA. הדברים של קלארק נאמרים על רקע השיחות בין מרקל והולנד לקראת בניית ענן אירופי נפרד, ושבועות מספר אחרי דיונים בפרלמנט הברזילאי על חוק שיאלץ חברות לשמור את המידע של אזרחי ברזיל על שרתים בברזיל.    

קצרצרים

1. פייסבוק עושה את הדבר ההגיוני ויורה לשירות המייל שלה בעורף. אה, לא ידעתם שיש לה שירות מייל? זו היתה הבעיה שלו. טכנית, לכל משתמש פייסבוק יש חשבון מייל שכתובתו היא username@facebook.com. בפועל, הדבר היחיד שהגיע לחשבונות המייל האלה היו כדורי אבק שיובאו מהמערב הפרוע. אפילו ספאמרים לא הגיעו לשם, כי אף אחד לא טרח להשתמש בתועבה. פייסבוק השיקה את הנפל ב-2010, אף אחד לא שם לב, אז היא עשתה את התרגיל הרגיל שלה – הפכה את כתובת המייל הזו לכתובת ברירת המחדל בפרופיל של המשתמשים. זה גרר ערימה של צעקות, נסיגה צרפתית - וגם אז אף אחד לא השתמש בספחת. לאחר הסגירה, פייסבוק בחרה לנתב את ההודעות שמגיעות לתיבה אל המייל שהזנתם להרשמה לאתר - כך שעכשיו, יכולים הספאמרים למצוא אתכם בתיבת המייל שאתם אשכרה משתמשים בה. כל הכבוד, פייסבוק.

2. גוגל מחריפה את המאבק בספאם בג'ימייל: אחרי שהחברה איפשרה למשתמשים לדחוף את כל הודעות הכמו-ספאם לתיקיה מיוחדת, תיקיית Promotions, היא מאפשרת מעתה להתנתק ממנויים שאתם לא זוכרים מתי הסכמתם להם, אם בכלל. מעתה, יהיה שם כפתור Unsubscribe בולט למדי. חתמתם בהיסח הדעת על הניוזלטר של ברונטוזאורים נגד שינוי אקלים בעידן היורה - ומאז כל מיני לטאות מזדקנות מעיקות עליכם על בסיס יומי? מגוגל הישועה.  

3. לינקדאין הודיעה שהיא נכנסת לסין. זו טעות קלאסית של חברות מערביות, ובקרוב היא תצטרך להתמודד עם המחיר: הצנזורה הסינית הידועה לשמצה. בקרוב, משתמשי לינקדאין יגלו שחופש הביטוי שלהם צפוי להצטמצם. מצד שני, בהתחשב בכך שרוב מה שהם עושים הוא ניפוח קורות החיים שלהם, זו כנראה לא תהיה בעיה חמורה מדי.  

4. הפתעה: סופר הצללים של ג'וליאן אסאנג' (וויקיליקס), מי שאמור היה לכתוב יחד איתו את האוטוביוגרפיה שלו, הגיע למסקנה שאסאנג' הוא אדם עם עור דק מדי, נוטה לתיאוריות קונספירציה ונרקיסיסט שיש לו בעיה עם אמירת אמת. עם זאת, כמו כמעט כל מיזם שלאסאנג' היה חלק בו, גם המיזם הזה קרס בלהבות והדברים של סופר הצללים, אנדרו או'הייגן, נכתבים לאחר שהספר בעצם לא יצא לאור.