אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
התקרה שלא נגמרת: 4 סכנות בשוק החופשי מדי צילום: בלומברג

התקרה שלא נגמרת: 4 סכנות בשוק החופשי מדי

הקונגרס האמריקאי החליט להסיר את כל הגבלות האשראי, ופתח שנה פרועה שקשה לחזות את השלכותיה

26.02.2014, 08:32 | איתי להט

באמצע פברואר, מבלי למשוך תשומת לב רבה, הועבר בקונגרס האמריקאי החוק החדש לתיקון תקרת החוב האמריקאית. אחרי לא מעט פחדים ברחבי העולם מפני סחטנות מצד האופוזיציה הרפובליקנית, שתסכן את היכולת האמריקאית לעמוד בחובותיה ואף תגרום לחדלות פרעון, משכו הרפובלקנים את התנגדותם, ותקרת החוב החדשה הועברה.

אבל כמעט אף כלי תקשורת לא דיווח מהי תקרת החוב האמריקאית החדשה, ויש לזה סיבה טובה: הפעם אין תקרה. הפעם אמריקה יכולה ללוות וליצור חובות ללא הגבלה. לפחות עד 2015, עת יגיע זמנה של חקיקה חדשה. אבל הימים הפרועים שבפתח, ימים ללא הגבלת אשראי, הם גם הימים שיכריעו את עתידה של ארה"ב, שמצב החוב שלה כבר יצא ממזמן משליטה. ואם לאמריקאים מותר, אז מה יגידו הסינים שבלעדיהם לדולר אין קיום? ובכן, הסינים כבר אותתו בשבוע החולף על הסתייגות מסיבית מהדולר האמריקאי.

1. משחקים עם המספרים

17.3 טריליון דולר או 70 טריליון דולר

17.3 טריליון דולר - זה החוב האמריקאי הלאומי נכון לפברואר. מאז 1960 הקונגרס האמריקאי העלה, פרץ, תיקן והרחיב את תקרת החוב המותרת בארה"ב לא פחות מ־78 פעמים. אבל הפעם זה שונה. הפעם הקונגרס פשוט רשם לאמריקה צ'ק פתוח בלי הגבלות, כי למה להתעסק במספרים כשאפשר פשוט להעלים אותם כליל? אבל האם המספר הזה, 17 טריליון וקצת, הוא בכלל המספר הנכון? פרופסור ג'יימס המילטון מאוניברסיטת קליפורניה טוען שהממשל הפדרלי משחק בנתונים זה עשורים, והחוב הלאומי האמיתי עומד על 70 טריליון דולר.

2. הממשלה מגדילה הוצאות

הבנק הלאומי קונה את החוב הלאומי

פרופסור המילטון לא לבד: דייוויד ווקר, החשב האמריקאי הכללי לשעבר של ארה"ב, פרסם ב־2012 הערכה משלו, וגם לפיה החוב הלאומי עומד על 70 טריליון דולר ולא על 17. נתונים התומכים בהערכות של ווקר והמילטון אפשר למצוא בחלקן של הוצאות הממשלה במסגרת התוצר. אם ב־1912 הוצאות הממשל בארה"ב היוו 2% מהתמ"ג, ב־2012 הן כבר היו 23% מהתמ"ג. ומי קונה את כל החוב הזה שהאמריקאים מייצרים? סין ויפן קונות חלק ממנו, אבל חלק הארי של החוב נרכש על ידי הבנק המרכזי של ארה"ב - הפדרל ריזרב.

ג ג'נט ילן, יו"ר הפד | צילום: בלומברג ג

3. ריבית בלתי אפשרית

1,000 דולר לאזרח בכל חודש

כן, האמריקאים קונים את החוב של עצמם. אבל בוא נניח למוקש הלוגי הזה לרגע בצד, ונדבר על תשלומי ריבית. האמריקאים משלמים בממוצע 2.47% על החוב שלהם לנושים. עלייה של אחוז אחד בלבד בריבית תעלה לאמריקאים 160 מיליארד דולר יותר לשנה. אבל אם לוקחים את הנתונים המתוקנים ובודקים כמה יעלה לאמריקאים חוב של 70 טריליון,
מגיעים ל־12 אלף דולר לאזרח בשנה. מדובר בריבית שכל אזרח אמריקאי צריך לשלם 1,000 דולר בחודש כדי לתחזק אותה. האם האמריקאים באמת מסוגלים לעמוד בזה?

4. במזרח מתרחקים מהדולר

הסינים מוכרים אג"ח אמריקאיות

ועכשיו אולי הסינים מבינים שלחוב הזה, כמו לתקרת החוב עצמה, אין גבול ואין כיסוי. כבר בנובמבר הודיע הבנק המרכזי של סין כי "אין זה מהאינטרס של המדינה לצבור עוד עתודות מטבע חוץ", כלומר דולרים. בשבוע שעבר התפרסמו נתוני דצמבר של אחזקת אג"ח אמריקאיות בידי הסינים. במקום לקנות הסינים מוכרים: כ־50 מיליארד דולר מכרו הסינים באג"ח, שיא מכירות של שנתיים. עכשיו נותר לראות אם מגמה זו תימשך בחודשים הקרובים, וכיצד זה ישפיע על החוב נטול התקרה בארה"ב.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות