אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"אנחנו עבדים מודרניים" צילום: תומי הרפז

"אנחנו עבדים מודרניים"

איה כורם חתמה על חוזה ל־18 שנה מול חברת תקליטים ומצטערת על זה עד היום. כדי שזה לא יקרה לאחרים, היא יזמה הצעת חוק שתבקש להגביל חוזים כאלו ל־7 שנים. בקרוב בכנסת

26.02.2014, 09:09 | נמרוד צוק
כשאיה כורם חתמה ב־2005 על חוזה ההקלטות הראשון שלה, היא לא תיארה לעצמה שתשע שנים מאוחר יותר תמצא את עצמה במאבק משפטי מתמשך על האפשרות ליצור מוזיקה באופן עצמאי ולהתפרנס ממנה.

"חמש שנים לא החלפתי מילה עם האנשים האלה, והם מרוויחים 50% מכל אלבום שלי, כולל אלה שהקלטתי באופן עצמאי", היא אומרת, "אנחנו עבדים מודרניים, שיכולים לעבוד רק בשדה של בעל קרקעות אחד ואפילו לא יכולים לפדות את עצמנו, כי הסכום שנדרש הוא דמיוני". החוזה של כורם, שתביעתה לבטל אותו נדחתה באוקטובר האחרון בבית משפט, קושר אותה לחברת עננה ולבעליה, יניב דוידסון, ל־18 שנה.

(מימין) איה כורם, שמנסה לצאת מחוזה ל־18 שנה, ועלמה זהר, ששילמה כדי לבטל חוזה, צילום: תומי הרפז (מימין) איה כורם, שמנסה לצאת מחוזה ל־18 שנה, ועלמה זהר, ששילמה כדי לבטל חוזה | צילום: תומי הרפז (מימין) איה כורם, שמנסה לצאת מחוזה ל־18 שנה, ועלמה זהר, ששילמה כדי לבטל חוזה, צילום: תומי הרפז

במקביל למאבק שיגיע בספטמבר לבית המשפט העליון מנסה כורם לשנות את המצב עבור אמנים אחרים, באמצעות הצעת חוק שהיא מקדמת עם חברי הכנסת דב חנין ועמרם מצנע.

ההצעה מנסה להגביל את זמן ההתקשרות החוזית של האמן עם חברת תקליטים, מפיק או מנהל, ולתת לו כוח רב יותר להשתחרר. "הבעיה החמירה בשנים האחרונות", טוענת כורם, "הכנסות חברות התקליטים ממכירת אלבומים נמצאות בירידה, החלופות הדיגיטליות לא רווחיות מספיק, והפתרון של החברות הוא חלוקה אכזרית יותר של ההכנסות בינן לבין האמנים".

הצעת חוק ההגנה על זכויות אמנים במוזיקה, שנבדקת בימים אלה במשרד המשפטים, פשוטה למדי: היא קובעת כי התקשרות בין אמן למפיק, מו"ל, מנהל או אמרגן, תוגבל לשבע שנים, וכאשר מדובר בהסכם מהסוג שמוכר בתעשייה כ"חוזה היקף" - כזה שמטפל בכל העיסוקים האמנותיים מניבי הרווח של המוזיקאי - לחמש שנים בלבד. כל חוזה כזה יוגדר כ"חוזה לשירות אישי", כלומר הסכם בין שני אנשים שלא ניתן לקיימו בכפייה, ואפשר לבטלו בכפוף לפיצוי כספי שייקבע בית משפט, ובמקרים מסוימים שופט יוכל לבטל את החוזה.

20 חברי כנסת כבר הצהירו שיתמכו בחוק, בהם שלי יחימוביץ', זהבה גלאון, עפר שלח, מירי רגב, סתיו שפיר וחיים כץ.

"מצב המוזיקאים בלתי אפשרי, במיוחד אלה שבתחילת דרכם. כדי לצאת לדרך הם נאלצים להשתעבד למפיקים במסגרות חוזיות שהרבה פעמים הן עושקות, בלתי אפשריות ולא צודקות", אומר ח"כ חנין. "זה עוול גדול לאמנים ונזק גדול לתרבות בכללותה".

"המציאות שבה אפשר להחתים אמן או אמנית צעירים ל־18 שנה היא דבר שהדעת לא סובלת", אמר ח"כ עמרם מצנע. "אפילו זוג נשוי לא מכריחים להישאר יחד. יש פה כפייה מלמעלה להמשיך את הקשר בין האמן לאמרגן".

ח"כ עמרם מצנע: "אפילו זוג נשוי לא מכריחים להישאר יחד. יש פה כפייה מלמעלה להמשיך את הקשר בין האמן לאמרגן", צילום: עמית שעל ח"כ עמרם מצנע: "אפילו זוג נשוי לא מכריחים להישאר יחד. יש פה כפייה מלמעלה להמשיך את הקשר בין האמן לאמרגן" | צילום: עמית שעל ח"כ עמרם מצנע: "אפילו זוג נשוי לא מכריחים להישאר יחד. יש פה כפייה מלמעלה להמשיך את הקשר בין האמן לאמרגן", צילום: עמית שעל

המחוזי פסק נגדה

החוזה של כורם עם עננה ודוידסון נחתם לפני אלבום הבכורה המצליח שלה, שהפך אותה לאמנית מוכרת וכלל התקשרות לניהול, הפקת אלבומים ומו"לות, תוך התחייבות של כורם להקליט שישה אלבומים בכל תשע שנים מתוך ה־18.

אחרי האלבום השני, ב־2009, ביקשה כורם לסיים את ההתקשרות ונענתה בסירוב, וב־2011 הגישה תביעה שמטרתה לשחרר אותה מהחוזה. בית המשפט המחוזי בחיפה פסק כי עננה פעלה כראוי לקידום הקריירה של כורם וכי החוזה עדיין תקף, וחייב את הזמרת לשלם לעננה פיצויים בהיקף של 25 אלף שקל. "לא רציתי יותר כסף. הם פשוט כבר לא היו השותף המתאים עבורי, ורציתי לסיים את הקשר", היא מסבירה את ההחלטה. בזמן ההליך המשפטי אפשר בית המשפט לכורם להמשיך ולהוציא חומרים חדשים באופן עצמאי, תוך העברת חלק מההכנסות לעננה, אבל בעקבות פסק הדין היא יכולה לעשות זאת רק באמצעות חברת התקליטים - אפשרות שהפכה מבחינתה ללא מעשית, בעקבות ניתוק היחסים עם דוידסון.

מעננה נמסר בתגובה: "טענותיה של איה כורם נטענו בהרחבה בבית המשפט, התבררו כלא נכונות ונדחו כולן. לאחר שעננה השקיעה זמן, טרחה ומשאבים כדי להפוך אותה לאמנית מוכרת, ניסתה איה כורם להתנער מההסכמים שלה עם עננה ולנכס לעצמה את כל פירות ההצלחה. בית המשפט לא קיבל התנהלות שכזו, ויש לברך על כך. טענתה על כך שהחלטת בית המשפט 'מונעת ממנה להוציא מוזיקה חדשה' תמוהה, שכן עננה, כפי שהובהר לה שוב ושוב, מוכנה להמשיך לקיים את ההסכמים שבית המשפט קבע שהם בתוקף". בחברה העדיפו שלא להתייחס להצעת החוק.

"בהתחלה אתה פגיע"

כורם לא לבד בסיפור, ולא מעט אמנים מצטרפים כעת לתמיכה בהצעת החוק. "אין כמעט אמן בארץ שאין לו טראומה מחוזים עם חברות תקליטים. בכל שיחה בין מוזיקאים תמיד מגיעים לסיפורי הצלקות האלה", אומר יהלי סובול, סולן להקת מוניקה סקס. "אמן בתחילת הדרך רוצה לפרוץ החוצה, והוא פגיע מאוד בשלב הזה. מדובר בדרך כלל באדם בשנות העשרים שלו שאין לו מושג ירוק בעסקים, והרבה פעמים הצד השני מנצל את זה.

יהלי סובול: "חוזה של 15 או 18 שנה בתחום הזה הוא פשוט מאסר. זה לא עומד בשום קריטריון של יזמות או תחרות חופשית", צילום: יובל חן יהלי סובול: "חוזה של 15 או 18 שנה בתחום הזה הוא פשוט מאסר. זה לא עומד בשום קריטריון של יזמות או תחרות חופשית" | צילום: יובל חן יהלי סובול: "חוזה של 15 או 18 שנה בתחום הזה הוא פשוט מאסר. זה לא עומד בשום קריטריון של יזמות או תחרות חופשית", צילום: יובל חן

"מהאלבום הראשון של מוניקה סקס הד ארצי הרוויחו מיליוני שקלים, ואנחנו לא ראינו מזה שקל. אני לא כועס, כי זה פתח לי את הדרך. אחרי האלבום השלישי יכולתי לצאת עצמאית, ולמזלי היה לנו מנהל שהצליח להשיג לנו חוזה הגיוני. בשבע שנים אמן יכול להוציא 3–4 אלבומים, וזה בהחלט זמן ארוך מספיק כדי שהגוף שמימן אותו בתחילת הדרך יפיק רווחים הוגנים מההשקעה שלו. חוזה של 15 או 18 שנה בתחום הזה הוא פשוט מאסר. זה לא עומד בשום קריטריון של יזמות או תחרות חופשית", הוא טוען.

גם לעלמה זהר, שהוציאה בחודש שעבר אלבום עצמאי ראשון, יש הרבה ביקורת בנושא. "בחוזה שאני הייתי חתומה עליו החברה קיבלה 50% מכל ההכנסות, גם אלה שלא קשורות ישירות למוזיקה. אני עבדתי מול אנשים הגונים, הרגשתי שהחוזה הגון ויכולתי להשתחרר ממנו כשרציתי, אם כי זה היה כרוך בהליך גישור ותשלום פיצויים. אמנים בתחילת הדרך הם אנשים צעירים במצב רגשי עדין - בעל חלומות טיפש מול אדם מנוסה, שיש לו חוזים מוכנים והבנה של התעשייה".

יפעל נגד האמנים?

דוד ד דוד ד'אור. "אין פה רעים וטובים" | צילום: טל שחר דוד ד

"אני נפצעתי ושילמתי את המחיר, עד שהבנתי שאני צריך להקים חברת הפקות עצמאית. אבל כשאף אחד לא מכיר אותך קשה לקבל החלטה כזו", אומר דוד ד'אור. "אין פה רעים וטובים, זו לא סיטואציה של מפיקים עושקים מול אמנים נעשקים, זה פשוט שוק קשה, והכי קל לקחת עוד נתח מהכנסות האמן".

גורם בתעשיית המוזיקה אמר ל"כלכליסט" כי החוק רק יפגע באמנים, מאחר שחברות התקליטים משקיעות מיליוני שקלים בבניית הקריירות ובהקלטת אלבומים, אך על כל אמן שמצליח יש עשרות שנכשלים. תחימת החוזים בזמן, הוא טוען, היא צעד שגוי, שכן היקף ההשקעה של חברת התקליטים שונה בכל מקרה, ונדרש פרק זמן אחר כדי לכסות אותה. בהליקון ו־NMC הד ארצי, שתי חברות התקליטים הגדולות בישראל, העדיפו שלא להתייחס להצעת החוק.

רוני קליינפלד, מנכ"ל הד ארצי לשעבר, דווקא תומך בחוק. "כשניהלתי את הד ארצי דגלתי בכך שאמן שירצה להשתחרר יוכל ללכת. לא החזקתי אמנים בכוח גם אם החוזה אפשר לי. באמנות ויצירה, אם האדם לא מרגיש נוח והאווירה לא מתאימה לו, זה לא יעבוד", הוא אומר.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

12 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

8.
ל-1, ברור שמעולם לא היית במצב דומה
כי אחרת לא היית מכנה את כורם "בכיינית". האישה עובדת קשה מאוד למחייתה ומפרנסת את עננה כבר הרבה שנים בסכומים של מיליוני שקלים. הם מרוויחים מהכשרון שלה, ולא להיפך. היא הגיעה אליהם עם תקליט מוכן והם היו בסך הכל הצינור להוציא אותו. בשביל התענוג הזה היא צריכה להיות כבולה אליהם ל-18 שנה? הם לא רואים עין בעין, לא אמנותית ולא אישית. היא לא צריכה להיות השפחה של דוידזון ולהעביר לו חצי מכל הכנסותיה, רק בגלל שבגיל 26, כשרצתה להוציא אלבום, חשבה שהוא יהיה לה אכסניה טובה. תאמין לי שיש סיבה טובה למה הדג נחש העדיפו לשלם לאיש הזה מיליונים ולפדות את עצמם ממנו. הוא נוכל שעושה כסף על גבם של אמנים, לא מקדם אותם, לא משקיע בהם, חסר כשרון בעצמו, ואחר כך מנופף בחוזים שנחתמו תחת לחץ. אני מכירה אותו אישית וגם את הסיפור עם כורם ותאמין לי- הצדק עם האמנים. לא עם הטפיל שמוצץ את דמם וכשרונם
אוהבת מוזיקאים, לא אוהבת עלוקות  |  27.02.14
לכל התגובות