אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"אבי האמן השאיר את הטיפול בבית ובפרנסה לאמי, ואמר: "הציור חשוב לי יותר מהילדים" צילום: עמית שעל

"אבי האמן השאיר את הטיפול בבית ובפרנסה לאמי, ואמר: "הציור חשוב לי יותר מהילדים"

אוריאל לדרברג, מנכ"ל עמותת פעמונים: "הניכור בין הוריי היה קשה. אבא דיבר על הגשמת חלומות ומימוש עצמי, ואמא אמרה שקודם צריך להביא פרנסה ולשלם חשמל"

27.02.2014, 09:12 | דיאנה בחור ניר

"אבי דב היה נער פרחים אמריקאי שחזר בתשובה ועלה לבד לישראל בשנות השישים. בארץ הוא פגש את אמי, דבורה, ילידת הונגריה, בת להורים ניצולי שואה, שהיתה אחות טיפת חלב במשך כל חייה. היינו חמישה ילדים בבית דתי ירושלמי לאבא צייר, שלא היתה לו פרנסה סדירה. חוויות לא נעימות כמו ניתוק חשמל או מים בגלל אי־תשלום והסתייעות כלכלית בסבא הן חוויות שאני מכיר מקרוב. זו אחת הסיבות שהתחלתי לעבוד והפכתי עצמאי כלכלית לפני גיל 13.

"אמא היא אדם חם ורגשן. היא עבדה כאחות ותמיד עשתה את כל המאמצים להיות מדודה כלכלית; את כל ההכנסות וההוצאות רשמה בפנקס שהלך איתה כל הזמן, ואת הפרטים העתיקה בבית למחברת. עול הבית, אחזקתו והדאגה לנו בכל התחומים היה מוטל כמעט רק על כתפיה, כשהיא מפרנסת יחידה.

1973. אוריאל לדרברג (מימין) עם אחיו התאום נתנאל ואמם דבורה, בביתם בירושלים, צילום רפרודוקציה: עמית שעל 1973. אוריאל לדרברג (מימין) עם אחיו התאום נתנאל ואמם דבורה, בביתם בירושלים | צילום רפרודוקציה: עמית שעל 1973. אוריאל לדרברג (מימין) עם אחיו התאום נתנאל ואמם דבורה, בביתם בירושלים, צילום רפרודוקציה: עמית שעל

"אבי הוא אינדיבידואליסט ואין לו צורך בפידבק מהחברה. אני זוכר שכשהייתי בכיתה ב', במקום לקנות ציוד לסוכה כמו כולם, הוא בנה אותה מאוסף מקרי של שיירי קרשים ובדים. אנחנו כילדים התביישנו בה, אבל לאבא לא היה אכפת, כי כך הוא חי. הוא לא התייחס לקודים חברתיים כאל משהו מחייב. כשהיה חילוני באמריקה לא מצא את עצמו בחברה, וכשהגיע לארץ כחב"דניק לא מצא את עצמו בחב"ד. הוא אדם מוכשר, כנראה עמוק מאוד, אבל לא בהכרח האדם הכי משפחתי. המפגשים שלי איתו היו רק כשרצה שנלמד תורה יחד. היחס שלו לאמנות לווה באמירות חריפות מאוד, כמו 'הציורים חשובים לי יותר מהילדים'.

"עם אמא זה היה הפוך. הייתי הבן היקיר שלה. היא שיתפה אותי בכל, עד שהפכתי ליועץ בנוגע ליחסיה עם אבא. הם התגרשו בפועל כשמלאו לי ולאחי התאום נתנאל 18; אני מניח שעיתוי הגירושים לא היה מקרי ונבע משיקולים של תשלום מזונות. אבל הניכור בין הוריי כבר היה הרבה קודם לכן. הם גרו יחד, אבל אלה לא היו חיים טובים והלחץ הכלכלי לא סייע. עד כיתה ח', שבה התחלתי ללמוד בפנימייה, הייתי עד לשיחות ביניהם, שבהן אבא דיבר על חשיבות הגשמת חלומות ומימוש עצמי, ואמא אמרה שקודם כל צריך להביא פרנסה ולשלם חשבונות חשמל. הפער הזה בבית היה מעצב ומשמעותי מאוד עבורי.

"במסגרת פעמונים, עמותה שמדריכה להתנהלות כלכלית אחראית, אני פוגש לא מעט משפחות שמרחמות על עצמן ואומרות לי 'מה אתה מבין בכלל?'. אלה משפחות שבבתיהן מעולם לא נותק החשמל בגלל אי־תשלום. רכשתי ניסיון חיים רב בתחומים הנוגעים להתנהלות כלכלית במשפחה. מעט אנשים מצליחים לתרגם את סיפור חייהם למעשים, אני מקווה שהצלחתי".

תגיות