אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
היועמ"ש של מחלקת החקירות ברשות ניירות ערך: "התיקים היום חמורים יותר" צילום: אוראל כהן

היועמ"ש של מחלקת החקירות ברשות ניירות ערך: "התיקים היום חמורים יותר"

לדברי עו"ד ציפי גז שדיברה בכנס בת"א: "תיק השימוש במידע פנים של צביקה רבין וגיא פן שבו הם הורשעו, היה חמור ביותר מבחינת היקף ושיטה". על האכיפה המינהלית: "החוקרים לא מגיעים לאף אחד בשש בבוקר ודופקים בדלת"

26.02.2014, 11:22 | תומר גנון
"רמת החקירות השתפרה בשנים האחרונות, ויש גם מחלקה כלכלית בבית המשפט המחוזי בת"א שמתמקצעת בעבירות ניירות ערך. מגיעים אליה כל התיקים החמורים, ולכן רף הענישה גבוה יותר ואחיד יותר. אבל גם צריך לזכור שהתיקים היום הם חמורים יותר. למשל תיק השימוש במידע פנים של צביקה רבין וגיא פן שבו הם הורשעו, היה חמור ביותר מבחינת היקף ושיטה", כך אמרה היום (ד') עו"ד ציפי גז, היועצת המשפטית של מחלקת החקירות של רשות ניירת ערך, בכנס אכיפה בשוק ההון של המכון להשתלמות עורכי דין של לשכת עורכי הדין שנערך בתל אביב. את הכנס מרכזת עו"ד יעל גרוסמן.

קראו עוד בכלכליסט

גז. "יו"ר הרשות לא מוציא אצבע מהחלון ולפי כיוון הרוח מחליט לאן לנתב תיק", צילום: אוראל כהן גז. "יו"ר הרשות לא מוציא אצבע מהחלון ולפי כיוון הרוח מחליט לאן לנתב תיק" | צילום: אוראל כהן גז. "יו"ר הרשות לא מוציא אצבע מהחלון ולפי כיוון הרוח מחליט לאן לנתב תיק", צילום: אוראל כהן

עו"ד גז דיברה במסגרת פאנל שעסק במסלולים לטיפול בהפרות בשוק ההון, על השוני בסמכויות שיש למחלקת החקירות בין מסלול מינהלי לפלילי. "בהליך פלילי הסמכויות של החוקרים הם כמו שיש לשוטר - חיפוש, גם על הגוף, מעצר ועיכוב. בהליך מינהלי הסמכות מצומצמת יותר. אין מעצר ועיכוב. החיפוש מצומצם. רק במשרד ולא במקום מגורים. החוקרים לא מגיעים לאף אחד בשש בבוקר ודופקים בדלת. אין אלמנט הפתעה כמו בחקירה פלילית, שבה יש חשש לעיתים לשיבוש. בהליך מינהלי בסך הכל מזמנים במכתב. זה הליך של קבלת מסמכים".

עו"ד גז נשאלה על ידי עו"ד נתי שמחוני, שיעמוד בקרוב בראש מחלקת הצווארון הלבן של משרד הרצוג, פוקס נאמן, האם האזנות סתר שמושגות בחקירה פלילית יכולות לשמש גם בהליך מינהלי. "האזנת סתר היא כלי חודרני ואנחנו עושים בו שימוש בתיקים חמורים בלבד - רק כשאין דרך אחרת לאסוף ראיות. האזנה זה רק בחשד לעבירת פשע. אנחנו מביאים בפני יו"ר הרשות תמונה מגובשת אחרי שאספנו ראיות ואז מחליטים על ניתוב – פלילי או מינהלי. עד היום לא נדרשנו לשאלה שלך. זאת נקודה למחשבה, אבל לדעתי התשובה היא חיובית. זה אפשרי".

לעניין מכלול השיקולים בניתוב תיקים אמרה עו"ד גז: "יו"ר הרשות לא מוציא אצבע מהחלון ולפי כיוון הרוח מחליט לאן לנתב תיק. זה עניין של השיטה, התחכום, תשתית הראיות, האם צריך חיקורי דין בחו"ל, האם יש קושי באיתור עדים, מה מדינות האכיפה של הרשות ועוד המון שיקולים".

אילוסטרציה. עו"ד ציפי גז: "רמת החקירות השתפרה בשנים האחרונות", צילום: shutterstock אילוסטרציה. עו"ד ציפי גז: "רמת החקירות השתפרה בשנים האחרונות" | צילום: shutterstock אילוסטרציה. עו"ד ציפי גז: "רמת החקירות השתפרה בשנים האחרונות", צילום: shutterstock

"במקום שבו קיימות ראיות מספיקות יעמידו אדם לדין"

מנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), עו"ד אורלי דורון, התייחסה בפאנל להחלטות שבסמכותה – הגשת כתב אישום או סגירת תיק מותנת, כפי שקרה בתיקו של מנכ"ל בית ההשקעות פסגות לשעבר, רועי ורמוס, שהסתיים בתשלום כופר של חצי מיליון שקל. "הכלל המוביל הוא שבמקום שקיימות ראיות מספיקות יעמידו אדם לדין, אלא אם אין עניין לציבור. אבל תנאי ראשון לסגירה מותנת של תיק גם הוא ראיות לכאורה להעמדה לדין וסיכוי סביר להרשעה".

עו"ד דורון הסבירה את ההליך: "הפרקליטות קודם מזמנת לשימוע. אחרי דחיית הטענות אפשר שיהיה הסדר מינהלי. כאן צריך לבדוק שההסדר יביא למיצוי האינטרס הציבורי. סגירה מינהלית תבוא תמיד לאחר שתהיה פנייה מצד החשוד. שגרת העבודה היא שאנחנו לא מציעים. היו עד היום 4 מקרים של תיקים שנותבו לסגירה מותנת. חשוב להדגיש שאם אין ראיות תיק נסגר. אנחנו לא עושים אכיפת יתר וסוגרים את זה בהסדר מותנה".

תגיות