הבית היהודי לא ניהלה חשבונותיה לפי הוראות המבקר ונקנסה ב-380 אלף שקל

שמונה מפלגות לא ניהלו את חשבונותיהן לפי הנחיות מבקר המדינה בתקופת הבחירות, ובראשן "הבית היהודי", כך עולה מדו"ח שמפרסם היום (ד') מבקר המדינה, יוסף שפירא. הבית היהודי אף נקנסה בשל כך ב-380 אלף שקלים.  

שפירא מפרסם היום שני דו"חות בהן נבחנה התנהלות המפלגות. בדו"ח שבו נבחנה ההיערכות לבחירות לכנסת ה-19 וניהולן, נמצאו שורת ליקויים בשורה של נושאים, בינהם ליקויים בנושאי תכנון התקציב וביצועו, גיוס כוח האדם וניהול ההצבעה. כמו כן נמצאו מקרים בהם נפטרים "קמו לתחייה" והצביעו בכמה קלפיות ברחבי הארץ. בדו"ח מפורטת שורה ארוכה של ליקויים שגילה מבקר המדינה בבדיקה שערך במשך כחצי שנה, ושהחלה כחודש לפני קיום הבחירות בינואר 2013.

בדו"ח בו נבחנה התנהלות הסיעות על פי חוק מימון מפלגות נמצא, כאמור, כי שמונה מפלגות ובהן: ה'בית היהודי', 'בלד', 'התנועה', 'עוצמה לישראל', 'עם שלם', 'כולנו חברים נ נח', 'צדק חברתי' ו'חיים בכבוד' – לא ניהלו חשבונותיהן לפי הנחיות מבקר המדינה.

בנט. מתוך דו"ח המבקר על התנהלות הבית היהודי: "הסיעה לא הציגה אסמכתאות בקשר לחלק ניכר מהוצאותיה בסך של כ 9.6 מיליון שקלים" | צילום: טלי מאייר

9.6 מיליון שקל ללא אסמכתאות

בעניינה של סיעת 'הבית היהודי' שיצאה לדרך במערכת הבחירות עם 12 מיליון שקל וסיימה את מערכת הבחירות עם 12 מנדטים, אך גם עם גרעון של קצת יותר מ-6 מיליון שקלים, כותב המבקר: "הסיעה לא ניהלה חשבונותיה במערכת הבחירות לכנסת ה-19 בהתאם להנחיות מבקר המדינה. הדבר התבטא בעיקר בכך שהסיעה לא הציגה אסמכתאות בקשר לחלק ניכר מהוצאותיה בסך של כ-9.6 מיליון שקלים בגין שירותים שקיבלה ופרסומים שהוזמנו על ידי וחלק מהאסמכתות שהוצגו היו חלקיות בלבד. לפיכך לא היה ניתן לוודא כי מלוא ההוצאות נכללו בחשבונותיה. לפיכך הדו"ח על חשבונות הסיעה אינו חוקי". בצעד יוצא דופן בוחר שפירא לשלול מהסיעה סכום של 380 אלף שקלים המהווים כ-20% מסכום השלילה המרבי הקבוע בחוק.

יוסף שפירא, מבקר המדינה | צילום: עמית שאבי

במקרה של מפלגת 'התנועה' החליט מבקר המדינה לקנוס אותה ב-140 אלף שקלים וזאת מכיוון שהוצאות הבחירות שלה חרגו מהמותר.

גם סיעת 'בלד' נקנסה בסכום של 160 אלף שקל, וזאת מכיוון שחרגה מהוראות המבקר: "הדבר התבטא בעיקר בכך שהסיעה לא הקפידה על שמירת אסמכתות לגבי הוצאות בסך של כ-2.5 מיליון שקלים בקשר לשירותים שקיבלה ופרסומים שהוזמנו על ידה וכן בקשר לכנסים שערכה ולמטרות ששכרה. לא היה ניתן לזהות את ההוצאות של הסיעה הקשורות בבחירות ולוודא כי מלוא ההוצאות נכללו בחשבונותיה שנרשמו כחוק".

  ישראל ביתנו ספגה הערה בגלל ההופעה של שרית חדד

באשר למפלגת 'הליכוד-ישראל-ביתנו' נמצא כי התנהלותם הכלכלית הייתה על פי הכללים. המפלגה יצאה לדרך בתחילת מערכת הבחירות עם קצת יותר מ-50 מיליון שקלים וסיימה עם גירעון של קצת יותר מ-21 מיליון שקלים. עם זאת, מוצא המבקר לנכון להעיר על כנס בחירות שערכה הליכוד ישראל ביתנו שעלותו הסתכמה ב-1.247 מיליון שקל מתוכם 80 אלף שקל ששולמו לזמרת שרית חדד, ששרה שלושה שירים, וכ-347 אלף שקל רק עבור שירותי ההפקה של הערב: "גם במסגרת מערכת בחירות אין מקום להפקת כנסים בפאר ובראוותנות שעלותם מצטברת לכדי סכומי עתק על חשבון כספי ציבור ובמימון משלם המסים", כותב שפירא בדו"ח וקורא למחוקק לטפל בסוגיה באמצעות חקיקה.

בנימין נתניהו ואביגדור ליברמן, ראשי הליכוד ביתנו | צילום: אלכס קולומויסקי

תושבי נתיבות תרמו 66 אלף שקל ל'הליכוד-ישראל-ביתנו'

בבדיקתו מצא מבקר המדינה כי מרבית הסיעות סיימו את הבחירות עם גירעונות. הגירעון הגדול ביותר נוצר בסיעת 'הליכוד-ישראל-ביתנו'. הגירעון הגדול השני נותר אצל סיעת ש"ס שהחלה את הבחירות עם 16 מיליון שקלים וסיימה עם גירעון של קצת יותר מ-12 מיליון שקלים.

רק חמש מפלגות הצליחו לסיים את מערכת הבחירות בלי חובות: יש עתיד, העבודה, מרצ, חדש, וקדימה. מבקר המדינה קובע בדו"ח כי הגירעונות שנוצרו אצל חלק מהסיעות עלולים לסכן את איתנותן הפיננסית ואת המשך פעילותן. "אין לי אלא לחזור ולקרוא לסיעות לנהוג בחסכנות ובריסון בכספי המימון הממלכתי המשולמים להם ולהשתמש בכספים אלה למטרות להן יועדו".

דו"ח המבקר מפרט את רשימת נותני התרומות של מעל 500 שקלים ב"תקופות השוטפות" (השנה הקודמת לבחירות) למפלגות השונות. כך מעניין לגלות שתושבי העיר נתיבות תרמו בהמוניהם לליכוד ישראל ביתנו - 66 תורמים מתוך 104 שפורטו בדו"ח הם תושבי העיר הדרומית, וביחד תרמו 66 אלף שקלים.

702 ישובים לא דאגו לנגישות לנכים בקלפיות

בדו"ח שעסק בהיערכות לבחירות מצא המבקר שורה של ליקויים שעל רובם הצביע כבר בדו"חות קודמים.

המבקר מתריע על כך שהפעולות התקציביות של ועדת הבחירות המרכזית אושרו בחתימת חשב הוועדה בלבד, אף שמדובר באישור פעולות של עשרות מיליוני שקלים. "חשב הוועדה אישר לשלם לחברה (חברת המחשוב ששימשה את מערכת הבחירות) חשבוניות בסך של 3.1 מיליון שקלים בגין שירותי מיחשוב אף שהחשבוניות לא כללו פירוט של כמותם ומחירם של השירותים".

בידי הוועדה לא היו האסמכתאות בדבר קבלת כל ציוד מחשב שהוזמן והתקבל. המבקר מציין גם בדו"ח זה כי מעמד עובדי הסגל הקבוע של המטה המינהלי של ועדת הבחירות המרכזית הוא כמו של עובדי מדינה אך עד כה הדבר לא הוסדר ומוסד.

עוד מצא המבקר כי חלק גדול ממזכירי ועדות הקלפי שעבדו ביום הבחירות קיבלו את התפקיד אף שלא ניגשו והתמודדו עליו על פי הנהלים.

המבקר מותח ביקורת על כך שסוגיית הקלפיות הנגישות לבעלי מוגבלויות לקתה בחסר. כך ב-702 יישובים לא הוצבה קלפי נגישה, לרוב כיוון שלא נמצא מבנה נגיש לפעול בו. ב - 158 יישובים אחרים הייתה קלפי נגישה אך היא לא נרשמה והוגדרה ככזו ועל כן בעלי מוגבלויות ששהו באותם יישובים ביום הבחירות ונרשמו מבעוד מועד להצבעה בקלפי נגישה, כלל לא יכלו לעשות זאת.

בדיקה שערכו אנשי המבקר בבתי הכלא ביום הבחירות העלתה כי לא פעם סוהרים חתמו בשם אסירים כי אינם מעוניינים להצביע, אף שכלל לא שאלו את האסיר לעמדתו.

וכמו אחרי כל מערכת בחירות גם הפעם אותרו בוחרים שנפטרו לפני יום הבחירות אך בכל זאת הצביעו. כך נמצא כי 72 בוחרים זכו לחזור לחיים ליום אחד בינואר ולהצביע. אך לא רק מתים זכו להצביע, גם 5,007 בוחרים שרשום היה כי שהו מחוץ לישראל ביום הבחירות "הצליחו" להצביע.

המבקר מציין כי כבר בסיום מערכת הבחירות הקודמת לכנסת ה-18 הכין מטה ועדת הבחירות המרכזית טבלה שריכזה את הליקויים שהתגלו, ואולם עד כה "לא הביא המטה לדיון את הליקויים וההצעות הראויים לבחינה".

לסיכום כותב המבקר כי "הוועדה המרכזית, הוועדות האזוריות והמטות המנהליים פעלו תוך השקעת מאמץ ראוי לציון לארגון הבחירות ובדרך כלל התנהלו הבחירות כסדרן. עם זאת בביקורת הועלו ליקויים, חלקם מהותיים. בתיקונם יש כדי לאפשר לרבים יותר ליטול חלק מעשי בבחירות, למזער את הפגיעה בטוהרן ובכך לתרום להגשמת רצון הבוחר ולחיזוק הדמוקרטיה"