רוח גבית למלם-תים במאבק נגד "סחטנות" של בעל מניות מיעוט
באיגוד החברות הציבוריות רוצים להצטרף לערעור נגד המחוזי שסירב לפסול הצבעה של בעל מניות מיעוט ומקווים שהעליון יטפל ב"תופעה האופורטוניסטית"
איגוד החברות הציבוריות הגיש בשבוע שעבר לבית המשפט העליון בקשה להצטרף כ"ידיד בית המשפט" לערעור שהגישה מלם־תים נגד בעל מניות המיעוט מאיר ליפשס. השופטת רות רונן מהמחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב דחתה ביולי 2013 את תביעת מלם־תים להכריז על ליפשס, לשעבר יו"ר מלם־תים, כ"בעל עניין שלילי" בחברה.
טענת החברה היתה שליפשס פעל בסחטנות כשהתנגד לאישור הבונוס לבעל השליטה שלמה אייזנברג. "הטענה שליפשס סחט את החברה או ניסה לקשור בין אופן הצבעתו לבין בקשותיו לא הוכחה", כתבה השופטת וחייבה את מלם־תים בהוצאות משפט של 30 אלף שקל.
"בחסות הרגולציה"
לטענת עורכי הדין עמיחי פינקלשטיין ואיוור קרומהולץ מעמית פולק מטלון, המייצגים את האיגוד, "פסק הדין קובע הלכות חדשות ומציב רף גבוה במיוחד בפני חברות ציבוריות הנחשפות להתנהגות אופורטוניסטית וסחטנית של משקיעים המחזיקים מניות מיעוט, ומבקשות בשל כך למנוע את השתתפותם של אותם משקיעים בהצבעה באסיפה הכללית".
מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות אילן פלטו אף טוען ש"צריך לשים סוף לתופעת הסחטנות בחסות הרגולציה מצד בעלי מניות מיעוט". פלטו מסביר את הבקשה להצטרף לדיון כדי שבערעור הזה "תוגדר לראשונה מסגרת משפטית שתגן על חברות ציבוריות מפני בעלי מניות מיעוט שמנצלים את מעמדם לרעה. במצב המשפטי כיום, הופר האיזון בין עניין אישי של בעלי מניות הרוב לבין עניין אישי שלילי של בעלי מניות מיעוט באופן שפוגע ביכולת הניהול של החברה. בעלי מניות מיעוט הם שותפים לדרך, אך זכותם לפעול במסגרת האסיפה הכללית חייבת להיות אך ורק לטובת החברה ולא מתוך דאגה לאינטרסים זרים".
פסק הדין של רונן מחזק את תיקוני חוק החברות שחיזקו את כוחו של המיעוט. "עולה החשש שבעלי מניות מקרב המיעוט יעשו שימוש לרעה בכוח הרב המוקנה להם כעת, וינסו להשיג טובות הנאה על חשבון החברה ועל חשבון בעלי מניות אחרים", נכתב בבקשה של איגוד החברות. הבקשה מציינת שהאיגוד ראוי להצטרף לערעור "בגלל מעמדו", ומכיוון ש"ידוע לו שהתנהגות זו אינה ספורדית אלא תופעה שכיחה המכבידה על שוק ההון".
הפסיקה בארץ אמנם מכירה ב"עניין אישי שלילי" המאפשר לפסול הצבעת בעל מניות מיעוט, אולם השופטת רונן קבעה שיש לנקוט "זהירות יתר" ועל המבקש מוטל להוכיח קשר סיבתי סובייקטיבי בין הזיקה אישית העודפת של בעל מניות המיעוט לבין הצבעתו ולהוכיח שהזיקה האישית "השפיעה" בפועל על הצבעתו.
סחטנות מרומזת
התנהגות סחטנית של בעל מניות מיעוט, טוען האיגוד, נעשית במרומז ואינה מותירה עקבות קלות לזיהוי. לכן לשיטתו מבחן רונן מציב "רף בלתי אפשרי שעלול להחריף את התופעה". האיגוד מציע מבחן מקל יותר: "חשש מהותי" להטיית שיקול הדעת, כלומר שיהיה די בקיום ניגוד עניין כדי לאפשר את הפסילה. הערעור, באמצעות משרד פישר בכר חן וול אוריון, צפוי להישמע בעליון רק בנובמבר 2014.
3 תגובות לכתיבת תגובה