זקן נגד אולמרט – סיכונים וסיכויים

בעוד שהמשטרה מלקקת את נזקי ההתחככות ברבנים, נדמה שצמחה כעת גם סוג של ישועה מהכיוון התורני הזה: התרת נדריה של שולה זקן שלא לפגוע במיטיבה ההיסטורי והאולטימטיבי אהוד אולמרט.

לא בטוח שרק הרבנים עומדים ביסוד המפנה המסתמן בעמדתה. סביר להניח שגם אימת ואיום הכלא המתקרב וגם תחושת העלבון מאולמרט דוחפים את זקן לעבר הסיכוי המנחם בדמותו של הסדר טיעון שתמורתו תיתן למשטרה ולפרקליטות את ראשו של אולמרט.

עד שזה יקרה צריכים להתממש שני תרחישים. הראשון, הפרוצדורה המשפטית שתאפשר לגרסה החדשה להישמע. השני, נכונות השופט להקשיב ולתת לגרסה זו את המשקל המתאים.

שולה זקן ואהוד אולמרט במהלך הדיונים בביהמ"ש | צילום: אי פי אי

השלב הראשון מותנה בנכונות הצדדים – המדינה וזקן – להגיע להסדר. זה תלוי בטיב הסחורה שבידה להציע ובטיב התמורה שמוכנה המדינה לשלם. בהינתן השיקול המרכזי שמרחף על כל פרשיות אולמרט – להיטות המדינה למסמר את אולמרט לסעיפי השחיתות החמורים ביותר כדוגמת שוחד - עמדת הפתיחה של זקן היא לא רעה. והדברים אינם נאמרים לגנות הפרקליטות שחובתה לטהר את השחיתות בלשכות הבכירות ביותר ולא רק בלשכת המזכירה הבכירה.

אלא שהשאלה היא באיזו מידה יש לזקן את היכולת לספק את התחמושת הראייתית כדי להבקיע את חומת ההגנה שנבנתה סביב אולמרט. לטענת התביעה, כספי דכנר חולקו למקורבים (אורי שטרית, זקן, האח יוסי) אבל יועדו למעשה לאולמרט. מנגד, טוען אולמרט שאין לא מושג מהכספים האלה. טענתו זו נתמכת בהעדר ראיות מוחשיות לכך שהכספים נחתו בחיקו או בכספתו. השאלה היא האם זקן תספק את ההבקעה הזו.

בהנחה שהמשא ומתן יבשיל, תגיש הפרקליטות בקשה להעיד את זקן שוב והפעם עם הסבר חדש: לא מדובר בכספים שדכנר הרעיף עליה בתוקף חיבתו (האפלטונית, לדבריה), אלא בכספי שוחד עסקינן. אגב, מתוך חצי מיליון השקלים שקיבלה מהיזם, סיפרה זקן על 60 אלף שקל שהעבירה לקופאי של אולמרט, עו"ד אורי מסר, לכיסוי גירעון בחירות. אלא שהפרקליטות בחרה משום מה שלא להאשים וגם לא להעיד את מסר, למרות שפוטנציאל ההפללה שלו כלפי אולמרט גבוה מזה של זקן. זקן יכולה להגיע למסר, מסר יכול להגיע לאולמרט.

איך יתייחס השופט דוד רוזן לזקן, ואחריה לאולמרט, אם וכאשר ישובו לדוכן העדים לסיבוב החדש? מצד אחד, חייב רוזן בכל כללי הספקנות המתחייבים כלפי שינוי חזית זו, כלפי עד מדינה. מי ששיקר פעם, למה שלא ישקר שוב במיוחד כשהמניע – חילוץ עורו שלו – כה שקוף ובוטה? אבל, מצד שני, חוסר האמון של רוזן בגרסאותיה הקודמות של זקן היה שקוף ובוטה באותה מידה. במיוחד זכורה תהייתו הרועמת על כך שהסכומים ששילם דכנר הם אפשריים רק בתמורה ליחסים אינטימיים או לשוחד. עובדה זו יכולה דווקא להטות את אוזנו של השופט לגרסה החדשה. וצריך לזכור שברקע מזמזם הנראטיב שהפרקליטות והתקשורת כה מרבים לנפק: שזקן שכבה על הגדר עבור אולמרט לאורך כל הדרך. אם במוחו של השופט נטמעה התזה הזו, אזי יגבר המשקל שייתן לנכונותה המחודשת של זקן לקום מהגדר להתנער כארי ולספר את "האמת". כמובן בתנאי שה"אמת" החדשה תיתמך בסיוע חיצוני ומוגבר שנחוץ לעדות עד מדינה.

הפרוצדורה המשפטית מאפשרת את פתיחת החזית החדשה הזו מפני שהשופט עדיין לא סיים את המשפט. ברור שיינטש מאבק מקדים על עצם העדות, כדי למנוע בהמשך את המאבק העיקרי על משקלה. הפגישה של זקן עם עו"ד רועי בלכר לא צפויה להיות נעימה כלל וכלל כפי שכבר לא יכול להעיד עד המדינה הקודם שעבר חווייה דומה.

בנוסף, המניע העיקרי של זקן טמון בסיכוי להיחלץ מעונש כבד של מאסר ממושך. חשוב לזכור שבעניין זה השופט לא כבול להסכמות – אם בכלל תושגנה כאלה – בין זקן לפרקליטות. לרוזן יש סיבות טובות שלא לזכות את זקן בהנחות מפליגות – למשל ריבוי הגרסאות הסותרות שלא לדבר על עדויות השקר שסיפקה לו לאורך המשפט בקול שבור ובעיניים דומעות. אבל, אם בכל זאת יש למהלך סיכוי מבחינת הפרקליטות וזקן, הרי שהוא מצוי בחוסר אמון דומה שרוחש השופט לאולמרט. וגם את זה הוא לא הצליח להסתיר במהלך הדיונים.