טים קוק: מתנגדים לאנרגיה ירוקה? היפטרו מהמניה שלנו

לא מוצא חן בעיניך, מכור את המניה

טים קוק נתן שיעור מאלף לקבוצת משקיעים שמרנים, ה-NCPRR, במהלך פגישת בעלי המניות השנתית של אפל. הקבוצה, שהשם המלא שלה הוא National Center for Public Policy Research, התנגדה להשקעות של אפל בתחום האנרגיה הירוקה. היא גם דרשה לדעת האם המהלך תואם לחובת אפל למלא את כיסי משקיעיה בכסף.  

השמרנים הללו שייכים לקבוצה קטנה וקולנית שטוענת בעקשנות שאין התחממות גלובלית או על כל פנים שאין השפעה אנושית על ההתחממות הגלובלית, אשר על כן הם דורשים שכל האנרגיה האנושית תשען על דלק מבוסס מאובנים.

קוק בדיוק סיים הצהרה, על פיה אפל עוברת לאנרגיה ירוקה והמטרה שלה היא להגיע לכך ש-100% מהאנרגיה שלה תהיה ירוקה. השמרן שאל האם זה טוב לקו התחתון של החברה והאם אפל מוכנה להתחייב לכך שהיא תעשה רק את מה שיהיה רווחי למשקיעים.

בתמורה, וכראוי, שלח אותו קוק לחפש את החברים שלו. הוא אמר שאפל עושה לא מעט דברים שלא מונעים על ידי הקו התחתון והחזר ההשקעה (ROI): "כשאנחנו עובדים על הפיכת המכשירים שלנו לנגישים לעיוורים, אני לא מתייחס ל-ROI הארור". הוא גם אמר ששיקולים דומים מנחים אותו בתחום הדאגה לסביבה ובטיחות העובדים.

ואם זה לא מוצא חן בעיני המשקיע השמרן, הציע קוק, הוא לגמרי רשאי למכור את מניות אפל שבידיו. ה"ארור" (bloody, במקור) מעיד על כך שזו היתה התפרצות, ואצל קוק התפרצויות כאלה - בנוכחות מיקרופון, על כל פנים - נדירות מאוד.

מה עושות המרגלות בלילות

קודם כל, העובדות: האח הגדול והממזרי של ה-NSA, ה-GCHQ, נתפס בשערוריה נוספת - מסמך חדש של אדוארד סנודן מגלה שבמשך שנים, הסוכנות נהגה לפרוץ לצ'ט הווידאו של יאהו ולגנוב משם תמונות של משתמשים. במשך תקופה של חצי שנה, שמרה הסוכנות תמונות של 1.8 מיליון משתמשים. חלק מהתמונות היו מה שהעיתונות הבריטית המכובדת מכנה בנימוס "חושפניות".

כזכור, ה-GCHQ טוענת שהמעקב שלה מיועד להגן בריטניה ולשמש למאבק נגד טרור. אין ספק שה-GCHQ עושה גם את כל אלה, אבל כשהיא שולפת את התמונות של 1.8 מיליון בני אדם, קשה לטעון ברצינות שיש לזה קשר כלשהו לבטחון לאומי. גם ההערכות הגסות ביותר על מספרם של לוחמי הג'יהאד ברחבי העולם לא חורגות מעבר לכמה עשרות אלפים, והסיכוי שכולם משתמשים בצ'ט הווידאו של יאהו הוא, בלשון המעטה, קלוש.

למעשה, ה-GCHQ אספה כל כך הרבה תמונות חושפניות, שהן הפכו לבעיה: היא היתה צריכה להילחם, שוב ושוב, בנסיונות של עובדיה לקבל גישה לתמונות האלה. היא גם התלוננה, במסמכים פנימיים כמובן, שיאהו מאפשרת שידור פורנוגרפיה והעריכה ששיעור ה"עירום הבלתי רצוי" עומד על 7.1% מכלל התמונות. מה שעצבן את ההנהלה דווקא משך התעניינות ניכרת מצד העובדים, שלחשו זה לזה "חבר'ה! יש פורנו חובבים! ועל חשבון משלם המסים!".

המטרה של איסוף התמונות היתה בניית מאגר תמונות שיאפשר שימוש יעיל בכלי של זיהוי פנים. לשם כך, לסוכנות הביון לא היתה שום בעיה לחטט במידע של כלל האוכלוסיה. 

ב-GCHQ מודים בכך מפורשות: המטרה, אמר ראש הארגון לחברי הפרלמנט, היא לבנות ערימת קש שמתוכה אפשר יהיה לדלות סיכות מודיעין - כשהוא מודע לגמרי לכך ש"הערימה תכיל המון תקשורת חפה מפשע של אנשים חפים מפשע". מסתבר שחוק בריטי מ-2000 הופך את המהלך הזה ללגיטימי. 

זה מה שקורה בבריטניה. מה עושים שירותי המודיעין שלנו ביחס אליכם? בניגוד לבריטניה, כאן אף אחד לא שואל את השאלות האלה.

שליחת SMS? לא. עיון במפה? כן

בית משפט לערעורים בקליפורניה הפך את הרשעתו של אדם, סטיבן ספריגז, שבהה במפת גוגל בסמארטפון שלו בעת שהיה תקוע בפקק. שוטר ראה את ספריגז וכתב לו דו"ח, בהסתמך על חוק של מדינת קליפורניה שאוסר על נהגים לשוחח או להאזין לסלולר בעת נהיגה.

סרפיגז ערער על ההרשעה, וכאמור היא נהפכה בערעור. בית המשפט קבע שהחוק של קליפורניה אוסר על האזנה או דיבור בסלולר בעת נהיגה, אבל צפיה במפה איננה אף אחד מאלה. לפי פסק הדין, אם המחוקקים רוצים לאסור על זה, שיטרחו ויכתבו את החוקים כמו שצריך.

יצוין שהחוק בקליפורניה (שעבר אחרי שספריגז הועמד לדין ועל כן איננו חל עליו) כבר אוסר על שליחת או קריאת מסרונים תוך כדי נהיגה. עיון במפות, עם זאת, הוא עדיין בגדר לאקונה שם. ספריגז עצמו אומר שהוא בעד חוקים שאוסרים על הסחת דעת בעת נהיגה, בין השאר משום שהבן שלו נדרס על ידי אדם ששוחח בטלפון במקום להסתכל על הכביש, אבל שהוא חושב שהמקרה שלו שונה: הוא היה תקוע בפקק שלא זז ובסך הכל חיפש במפה נתיב אחר.

לא נוגעים בכן במקל

מבוכה לחברות החשמל הבריטיות: כשהן ניגשו לבטח את עצמן מפני התקפת סייבר, הבהירו להן חברות הביטוח שהן יכולות לשכוח מזה. הסיבה פשוטה: המתקנים שלהן לא ערוכים כלל להתקפת סייבר רצינית. ואם יש משהו שחברות ביטוח יודעות לעשות זה להימנע מלהכניס את הראש הבריא שלהן למיטה חולה. וזו של חברות החשמל נראית כאילו שימשה כזירת אהבים בין חולי טיפוס וצרעת.

בכירים בחברות האנרגיה הודו שחברות הביטוח - ששכרו בוחנים קשוחים מהרגיל - צודקות. מאז שכל זב ומצורע יכול להוביל התקפת סייבר מהמרתף שלו (כמו אנשי אנונימוס, למשל) עלו מחירי הביטוח והחברות החליטו ש"ביטוח לא יהיה תחליף לאבטחה".

הבעיה המרכזית היא נטייתן של חברות החשמל לחסוך בכסף. הן לא רוצות לשלם על מערכות אבטחה בריאות כי זה מצריך העסקת מומחים מסביב לשעון. הן מעדיפות לחבר את המערכות לרשת כדי שאפשר יהיה, במידת הצורך, לשנות דברים גם מרחוק: זה חוסך במשכורות.

זה גם מוסיף שורה של פרצות שהאקרים למיניהם יכולים לנצל. אחת הסיבות לכך היא הסוד הגלוי שמערכות השליטה במתקני חשמל נכתבו שנים ארוכות לפני שמישהו בכלל חשב על התקפות סייבר ועל כן לא ערוכות להתמודד איתן. עד כה, אומרים מומחים, למזל היה תפקיד גדול בכך שלא היתה התקפה מוצלחת על תשתית החשמל. וחברות ביטוח, כידוע, לא אוהבות להמר על מזל. 

קצרצרים

1. צעירה אמריקאית מיהרה לספר בהתלהבות בפייסבוק שאבא שלה ניצח בתביעה שלו נגד מעסיקיו לשעבר. לדברי הצעירה, הוא טען שפיטרו אותו מתוך אפליה על רקע גיל וזכה ב-80,000 דולר - ועכשיו היא יוצאת לחופשה באירופה על חשבון החברה. לרוע המזל, ההסכם בין האב ובין החברה כלל סעיף שאסר על האב לציין את העובדות – חברות לא אוהבות לשמוע בתקשורת שהן הורשעו בפועל באפליה. עוכר הדין של החברה מיהר להגיש התנגדות לשלם לאב את המגיע לו והפיצוי בוטל. האב גידל ילדה עם פה גדול, מארק צוקרברג גידל רשת חברתית שניזונה על אנשים כאלה.

2. לא רוצים שה-GCHQ תראה את המסרונים הפרטיים שלכם, מלווים בתמונות מביכות? רשת ההצפנה TOR (שה-NSA קיטרה על כך שהיא קשה לפריצה), עומדת להשיק מערכת צ'ט. בחדשות חיוביות נוספות, בטור ערכו שינויים ניכרים בממשק שלהם ומעתה הוא הרבה יותר ידידותי למשתמש - כשהיעדר ידידיותיות כזו, נזכיר, הוא אחד הדברים שמרחיקים אנשים משימוש בהצפנה מלכתחילה. 

3. לורנס לסיג הוא אחד המובילים בתחום המאבק על זכויות יוצרים, האיש שיצר את המושג של Creative Commons. לאחרונה, הוא נלחם את חברות ההקלטות בנשק שלהן. לסיג העלה מצגת של הרצאה שלו, שכללה קטע משיר. חברת תוכן שיש לה זכויות על השיר דרשה את הסרת המצגת מיוטיוב בשל הפרת זכויות יוצרים, וגוגל צייתה. לסיג הלך לבית המשפט, שקבע שהשימוש בשיר כחלק מהמצגת הוא מקרה קלאסי של שימוש הוגן. עכשיו לסיג תובע את חברת התוכן ודורש ממנה פיצויים על הסרת המצגת שלו. כך צריך. 

4. דיווחנו לפני מספר ימים על כך שגוגל תיאלץ להסיר מיוטיוב את הסרטון Innocence of Muslims, אחרי תביעת זכויות יוצרים הזויה מהמקובל. עוד סימן לכך שמשהו לא בסדר הגיע כשגוגל ביקשה להשאיר את הסרטון באוויר בזמן שהיא מערערת על ההחלטה; בית המשפט דחה את הבקשה. אם כל מה שיש כאן הוא הפרת זכויות יוצרים - ולא, נניח, חשש שאי אפשר להודות בו מכניעה לאיום בטרור - אז למה לא להשאיר אותו באוויר עד ההכרעה? מקסימום, גוגל תפצה את התובעת בעוד כמה אלפי דולרים. יש לה את הכסף והיא גם מוכנה לשלם. אז מה הקטע?