אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ועדת הכספים דחתה את ההצבעה על הקטנת ההוצאה הממשלתית צילום: עמית שאבי

ועדת הכספים דחתה את ההצבעה על הקטנת ההוצאה הממשלתית

סלומינסקי הודיע שיקיים את ההצבעה רק לאחר התחייבות של האוצר כי צמצום קצב גידול הוצאות הממשלה לא יפגע במשרדים חברתיים; יחימוביץ': "קבעתם הורדת תקרת ההוצאה והמצאתם נוסחה שהיא שקר"

03.03.2014, 17:18 | עמרי מילמן

ועדת הכספים דחתה את ההצבעה על שינוי כלל ההוצאה: צמצום קצב גידול הוצאות הממשלה, כבר בתקציב 2015. מדובר בשינוי שאושר לפני כחודשיים על ידי הממשלה לפי הצעתו של שר האוצר יאיר לפיד.

יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי, הודיע שיקיים את ההצבעה רק לאחר התחייבות של האוצר כי הקטנת ההוצאה הממשלתית לא תפגע במשרדים חברתיים.

מהלך זה זכה היום לביקורת קשה מצד חלק מחברי הוועדה. ח"כ שלי יחימוביץ': "קבעתם הורדת תקרת ההוצאה והמצאתם נוסחה שהיא שקר. ב-2015 תהיה עדיין עלייה בצמיחה ואחר כך תרד, אז תחכו ל-2015, 2016 ואז תשנו את כלל ההוצאה, מה בוער? יש כלל פיסקאלי קיים, תתנהלו לפיו, תבדקו את הכנסות המדינה. מה יקרה אם פתאום יהיו הכנסות גדולות מהגז? פשוט החלטתם להוריד את ההוצאה. פתאום אני מתגעגעת לשר שטייניץ שכבר העביר כלל פיסקאלי. ועדת אללוף הולכת להמליץ המלצות למאבק בעוני, מי יממן את מסקנותיה? הרי כל מסקנה זה הוצאות?".

ח"כ גילה גמליאל שאלה "מדוע חשתם את הצורך לבצע את השינויים הללו למרות שבקדנציה הקודמת כבר בוצע שינוי אצל נתניהו ושטייניץ? מה גם שאני לא סומכת על הנתונים שמגיעים לכאן, כי אישרנו תקציב על בסיס נתונים לא נכונים. אני גם לא רואה איך הכלל החדש אמור להתמודד עם יעדים ארוכי טווח חשובים לא פחות, שינויים חברתיים מחויבי המציאות, כגון הקטנת העוני".

ח"כ שלי יחימוביץ ח"כ שלי יחימוביץ'. "פתאום אני מתגעגעת לשר שטייניץ" | צילום: עמית שעל ח"כ שלי יחימוביץ

מאידך, מספר חברי כנסת תמך בשינוי זה, ובניהם ח"כ רובי ריבלין שציין כי "תקרת ההוצאה היא בנפשה של מדינת ישראל. אין ספק שצריך לסגור פערים בין עשירים לעניים, אבל גם אין אפשרות להפחית את תקציב הביטחון, כחבר בכל מיני ועדות אני יודע את זה. אנחנו צריכים לצפות פני עתיד להיזהר מהידרדרות כמו זו שהיתה כאן בשנות ה- 80'. ההנמקה של האוצר היא הנמקה מקצועית".

ראש אגף תקציבים, אמיר לוי, הסביר מטרת המהלך היא להביא מצד אחד איזון בין גידול בהוצאה שיאשר גידול ברמת החיים ומצד שני להימנע מהעלאה דרסטית של מסים. שינוי זה ימנע את הצורך בהעלאת מיסים בהיקףף של 4.7 מיליארד שקל, לדבריו של לוי. מטרה נוספת היא להקטין כמה שניתן את תשלומי הריבית על החוב הלאומי. "הריבית היא כמו זריקת

כסף לפח. תשלומי הריבים באים על חשבון מטרות אזרחיות כמו חינוך ורווחה. נכון שבמדינות אירופה ההוצאה הממשלתית גדולה יותר, אבל קרו להן דברים לא טובים בשנים האחרונות".

נגד השינוי דיבר פרופ' אביה ספיבק, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל: "שינוי הכלל הוא חזרה למה שהיה ב-2003-2002 של סד גדול על המגזר הציבורי. ניתן להוריד את היחס חוב-תוצר דרך שמירה על יעד הגירעון ולא הקטנת ההוצאה הממשלתית. אני נגד גירעון גדול, אך ניתן לטפל בו ע"י זה שניקח מספיק מיסים. האוצר היה צריך להציג גם מהן ההשפעות המיקרו כלכליות".

ד"ר מיכאל שראל, הכלכלן הראשי באוצר הזהיר כי "אם נגדיל את ההוצאה מעבר לצמיחה זה יהיה מלווה בהעלאות מיסים וזה פוגע בצמיחה. ממוצע ה-OECD כולל מדינות שאנחנו לא רוצים להגיע למצבן כמו יוון, ספרד ופורטוגל".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות