אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הקרן לשיקום מחצבות ניצלה רק שישית מתקציבה צילום: אוראל כהן

הקרן לשיקום מחצבות ניצלה רק שישית מתקציבה

הקרן שיקמה 31 מחצבות ב־11 מיליון שקל מתוך תקציב של 63 מיליון שקל ב־2013. הסיבה: הרשויות לא ממהרות להתחייב לתחזק את האתר אחרי השיפוץ

04.03.2014, 08:33 | דותן לוי

הקרן לשיקום מחצבות השתמשה רק ב־11 מיליון שקל - שישית מתקציבה במהלך 2013, כך עולה מנתוני הקרן לסיכום השנה שהגיעו לידי "כלכליסט". תקציב הקרן לשנת 2013 עמד על כ־63 מיליון שקל.

קראו עוד בכלכליסט

לפי גורמים בקרן, הסיבה לקצב השיקום האטי נובעת בעיקרה מהיעדר שיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות. כל מחצבה שדורשת שיקום תיכנס להליך רק כאשר הרשות המקומית שבשטחה היא נמצאת מתחייבת לקחת על עצמה את תחזוק האתר לאחר סיומו של הליך השיקום המבוצע על ידי הקרן. אלא שראשי רשויות רבים מעדיפים למקד את המשאבים שברשותם בתחומים אחרים ולא תמיד נעתרים לבקשת הקרן, שנמנעת משיקום מחצבות ללא התחייבות ברורה. חלק מסירובם של ראשי הרשויות נובע ממיקומן המרוחק של חלק מהמחצבות ממרכז היישוב, כך שאינן נתפסות על ידם כנושא בוער הדורש טיפול.

פרויקטים מתעכבים

עוד ציינו בקרן כי השיקום אורך זמן רב, לעתים שנים, בשל אישורי התוכניות בגופי התכנון, תהליכי שיתוף ציבור של הרשות המקומית, ביצוע שלעתים מתעכב וסיבות נוספות. כך שאף שהקרן מגישה תקציב כולל לשנה הקרובה, קורה לא פעם שפרויקטים מסתיימים רק כעבור כמה שנים - ורק אז מציינים כמה כסף הושקע בהם.

בישראל ישנן כאלף מחצבות נטושות ששימשו במשך שנים לכריית חומרי גלם לתעשיית הבנייה ולהקמת תשתיות. לאחר שחומר הגלם במחצבה אוזל, היא ננטשת על ידי בעליה. מלבד הפגיעה בטבע ובנוף, מחצבה נטושה עלולה להפוך עד מהרה לאתר שבו משליכים פסולת באופן בלתי חוקי, או לאתר שבו מצטברים מים שיוצרים מפגע תברואתי ואפילו עלולים להרעיל את מי התהום. מחצבה נטושה היא גם אתר מסוכן שהציבור מדיר את רגליו ממנו.

מחצבת בנימינה (ארכיון), צילום: אלעד גרשגורן מחצבת בנימינה (ארכיון) | צילום: אלעד גרשגורן מחצבת בנימינה (ארכיון), צילום: אלעד גרשגורן

בנקודה זו נכנסת לפעולה הקרן שפועלת תחת משרד האנרגיה והמים ושמטרתה להחזיר שטחים שנחשבו אבודים לרווחת הציבור, על ידי שיקומם לטובת שטחי תיירות, פארקים לאומיים, מרכזי לימוד גיאולוגיים, אזורי תעשייה, שטחי ניקוז ושימושים נוספים לטובת הציבור כולו. ב־34 שנות פעילות הקרן שוקמו יותר מ־200 מחצבות וחלקי מחצבות במדינת ישראל. במהלך 2013 שוקמו 31 מחצבות וב־2014 הצפי הוא לשיקומן של 37 מחצבות. עוד לפי נתוני הקרן, 85% מהתקציב ב־2013 נוצלו לטובת פרויקטים בדרום הארץ, למשל מחצבות שפעלו בעבר בנחלים. מחצבות אלה הסבו נזק רב לאפיק הנחל ולזרימת המים בו, וגרמו להצפות ושיטפונות בחודשים הגשומים, לסגירת כבישים ולנזק למבנים, תשתיות ושדות חקלאיים.

הכספים מהתמלוגים

הקרן לשיקום מחצבות היא קרן סטטוטורית עצמאית. יו"ר הקרן הוא ראש מנהל אוצרות טבע במשרד, יוסי וירצבורגר. מקור הכסף אינו בתקציב משרד האנרגיה והמים, אלא בתמלוגים שמשלמים בעלי המחצבות עבור כל טונה של מחצבים שהם חוצבים. מתוך התמלוגים שמועברים, אחוז מסוים מתוך התמלוג (משתנה על פי המחצב) עובר לקרן לשיקום מחצבות. עקרון הפעולה של הקרן מחייב את בעלי המחצבות להעביר תגמולים במהלך כל תקופת הכרייה, מעין "ביטוח לאומי" שמבטיח להם כי בעת סיום הכרייה המדינה לא תדרוש מהם לשקם את השטח על חשבונם.

תקציב שיקום המחצבות השוטף עומד נכון לסוף 2013 על 16.3 מיליון שקל, ועוד 34 מיליון שקל כרזרבה. ב־2014 צופה הקרן הכנסות של כ־13.7 מיליון שקל.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות