אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עד מתי ריבית נמוכה?

עד מתי ריבית נמוכה?

ריבית של 0.75% היא ריבית למצבי חירום. ולבנק ישראל צריכות להיות סיבות מיוחדות כדי להצדיק אותה

04.03.2014, 12:40 | אלכס זבז'נסקי

הורדת הריבית האחרונה של בנק ישראל הפתיעה. לא שבנק מרכזי חייב לעמוד בציפיות - כדאי אפילו שמדי פעם הוא ישאיר את המשקיעים פעורי פה. אולם, מדיניותו צריכה להיות מובנת ועקבית. הנתונים הכלכליים האחרונים, ההסברים של בנק ישראל להחלטות הריבית הקודמות ודבריהם של בכיריו שנאמרו בחודשים האחרונים שציינו שרק התדרדרות במצב המשק תצדיק המשך הורדות ריבית, יוצרים תמונה מבלבלת. 

קראו עוד בכלכליסט

ריבית של 0.75% אינה שגרתית. זוהי ריבית למצבי חירום. לצד השפעות חיוביות היא טומנת סיכונים רבים ולכן צריכים סיבות מיוחדות כדי להצדיק אותה. אם עד לפני חצי שנה הריבית הנמוכה הייתה מוצדקת נוכח אי בהירות בכיוון הכלכלה העולמית, כעת התחזיות של כל הגופים הבינלאומיים החשובים השתפרו. עצירת ההתדרדרות באירופה ואף סימני ההתאוששות בה ושיפור ניכר בצמיחת המשק האמריקאי מעניקים תקווה שלמרות הסיכונים הרבים, המשק העולמי נמצא סוף סוף על התוואי היציאה מהמשבר. גם בכלכלה הישראלית מופיעים סימני "הדבקות" מהשיפור בעולם. האינדיקאטורים האחרונים של היצוא והייצור מראים זאת בצורה ברורה. למעשה, המצב הכלכלי לא מצדיק הורדת ריבית דווקא עכשיו אם בנק ישראל לא עשה זאת לפני חודש או חודשיים.

ניסיון להחליש את השקל שהיה אחת הסיבות העיקריות להורדות ריבית הקודמות ודרכו, על פי טענתו של בנק ישראל, פועלת בעיקר השפעת הריבית, גם הוא מעלה סימני שאלה. לא צריכים להתפלא ששלושה ימים אחרי הורדת הריבית השקל דווקא התחזק. למעשה, ניסיון של השנה האחרונה היה צריך ללמדת את בנק ישראל שלהורדות ריבית אין כמעט השפעה על השקל. 

קרנית פלוג נגידת בנק ישראל ויאיר לפיד שר האוצר, צילום: דוברות משרד האוצר קרנית פלוג נגידת בנק ישראל ויאיר לפיד שר האוצר | צילום: דוברות משרד האוצר קרנית פלוג נגידת בנק ישראל ויאיר לפיד שר האוצר, צילום: דוברות משרד האוצר

הורדת ריבית בישראל הייתה כמעט בשיעור הגדול ביותר בעולם בשנה האחרונה ולמרות זאת, השקל היה אחת המטבעות החזקים ביותר בעולם. הסדר הטבעי התהפך. לא הריבית משפיעה על שערו של השקל, אלא שהשקל מכוון את הריבית. תנועות הון אל ישראל נובעות בעיקר מהשקעות ישירות בחברות ואינן רגישות לפערי הריביות. לעומת זאת, הורדת ריבית מובילה כסף חם של הזרים אל שוק האג"ח בציפייה לרווחי הון ושוב גורמת להתחזקות השקל אשר "במעגל קסמים" מובילה להורדת ריבית ומזינה מחדש את המעגל.

בנוסף, בנק ישראל היה צריך ללמוד מניסיון המדינות שהתקרבו לתחתית הריבית. הבנקים המרכזיים בשוויץ, צ'כיה וגם הבנק המרכזי האירופי ראו שכאשר הריבית מתקרבת לרצפה, לחצים להתחזקות המטבע דווקא מתגברים. הכסף החם שמסתובב בעולם מבין שלבנק מרכזי לא נותרו "כדורים במחסנית" ומגביר התקפות על מטבע. התוצאה בשוויץ ובצ'כיה הייתה הצבת רצפה לשער החליפין ע"י הבנקים המרכזים. גם הורדת ריבית האחרונה של בנק ישראל דווקא עלולה להגביר צורך ברכישות מט"ח ע"י בנק ישראל.

 

וכעת לסיכונים. למרות הדעה הרווחת, לאו דווקא האינפלציה ניצבת כסיכון ראשי של הריבית הנמוכה, האמת שהעולם המערבי לא חווה משברים אינפלציוניים כבר עשרות שנים. המשברים באו כתוצאה התפוצצות של בועת הנכסים. אפשר להזכיר בועת הנדל"ן בארה"ב, בספרד או אירלנד, בועת מניות טכנולוגיה בתחילת שנות האלפיים ועוד מקרים רבים שגרמו נזק אדיר לכלכלות. ריבית נמוכה הינה אחד הגורמים העיקריים ש"מזינה" התפתחות משברים מסוג זה.

בישראל סיכון זה של עליות מחירים חדות בשוק הדיור די ברור, ידוע ואף זכה להתייחסות מיוחדת בדוח האחרון של קרן המטבע. הורדת ריבית האחרונה של בנק ישראל אינה מסייעת להפחית את הסיכון. בנוסף, שוק אגרות חוב קונצרניות מראה סימנים של התחממות יתר, גם כתוצאה מהריבית הנמוכה.

תועלת לא כל כך ברורה של הורדת הריבית לעומת הסיכון הברור והידוע הופכים את ההחלטה האחרונה לא רק ללא צפויה אלא גם ללא מובנת, מה שעלול לפגוע ביכולת ניהול מדיניותו של הבנק המרכזי בעתיד.

הכותב הוא הכלכלן הראשי של מיטב-דש בית השקעות. 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות