אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חקר ביצועים: השבוע של דיסני, פול קרוגמן ואמיר לוי צילום: עומר מסינגר

חקר ביצועים: השבוע של דיסני, פול קרוגמן ואמיר לוי

ראש אגף התקציבים הטרי הוכיח השבוע שחוק ההסדרים יכול להראות אחרת, דיסני קטפו את האוסקר ופול קרוגמן מעניק לעולם שיעור בכלכלה

06.03.2014, 07:29 | כתבי כלכליסט

אוסקר לסרט המצליח של דיסני

"לשבור את הקרח" ("Frozen") נהפך השבוע לסרט המצליח ביותר של דיסני, עם הכנסות של יותר ממיליארד דולר, ונכנס לרשימת 20 הסרטים המצליחים ביותר בהיסטוריה. על הדרך הוא קטף את האוסקרים לסרט האנימציה הטוב ביותר ולשיר הטוב ביותר, על הלהיט המוצדק מאוד "Let It Go". אלה בשורות משמחות לא רק כי הן מעידות על עידן מצליח חדש של דיסני אחרי כמעט 20 שנה חלשות, כפי שמסבירים הפרשנים. הצלחת הסרט משמחת כי "Frozen" הוא בו זמנית סמן לשינוי תרבותי וסוכן המקדם את השינוי הזה. הגיבורות הן שתי נסיכות עצמאיות ופעילות, שאחראיות בעצמן גם לנפילות שלהן וגם להצלחות שלהן. בסוף הן אמנם נדרשות לאהבת אמת כדי להינצל, אבל מתברר שזו אהבת האמת שביניהן. אין שם רשע זדוני, ויש שם איש שלג טוב לב שמצליח להמיס גם את גדולי הציניקנים. מתברר שיש לזה הרבה קהל, ומתברר שיש בזה הרבה כסף. אולי באמת מדובר בעידן חדש.

אדוה קיזלשטיין

קרוגמן מעביר שיעור בכלכלה

חתן פרס הנובל פרופ' פול קרוגמן, מבכירי הכלכלנים בעולם, עומד לעזוב את אוניברסיטת פרינסטון היוקרתית לטובת CUNY, האוניברסיטה הציבורית של ניו יורק. קרוגמן התבדח שהוא רוצה להיות קרוב למסעדות של מנהטן, אמר שהמעבר מניו ג'רזי לניו יורק יקרב אותו לאולפני הטלוויזיה ולמעגל מקבלי ההחלטות, וגם הסביר שהוא רוצה להתמקד בחקר האי־שוויון, נושא מרכזי ב־CUNY. בעצם האקט הזה הוא לא רק חוקר את האי־שוויון, הוא גם עושה שינוי בחייו כדי לצמצם אותו. ואת השיעור הזה של קרוגמן אי אפשר ללמוד בשום מאמר.

אורי פסובסקי

פרופ פרופ' פול קרוגמן. חתן פרס הנובל מפתיע | צילום: רויטרס פרופ

אגף התקציבים מתחדש

מתברר שאפשר לנהל את אגף התקציבים אחרת, כפי שמוכיח לאחרונה ראש האגף הטרי יחסית אמיר לוי. השבוע התברר כי חוק ההסדרים עתיד להיות רזה מבעבר, ולכלול בעיקר רפורמות שבאמת קשורות לתקציב המדינה, והאגף יעלה לאתר שלו מידע שקוף, נגיש ובזמן אמת על כסף שהוא מבקש להעביר בתוך תקציב המדינה. אלה אמנם שני צעדים קטנים, אבל הם מעידים על כוונה גדולה לשפר את המקצועיות והשקיפות. עכשיו לוי צריך לתרגם את הכוונה הזאת גם לצעדים גדולים: לספר לציבור בדיוק איך הולכת להיראות השנה הבאה, לאן ילכו כספי המסים (אם הם שוב יופנו, למשל, לתוספות לפנסיה של עובדי חברת החשמל) ומה יקרה לכיס של הציבור אם התחזיות לגבי הצמיחה והכנסות המדינה יתבדו. אם לוי יעשה זאת, הוא יתגלה כמשרת ציבור אמיתי.

שאול אמסטרדמסקי

אמיר לוי. אגף התקציבים מתחדש, צילום: עומר מסינגר אמיר לוי. אגף התקציבים מתחדש | צילום: עומר מסינגר אמיר לוי. אגף התקציבים מתחדש, צילום: עומר מסינגר

בדרך לעיכוב בעסקת נוקיה

ההשפעה של סין על עולם הטכנולוגיה הסתכמה בעבר בהיותה כר לייצור זול של מוצרים רשמיים ושל חיקויים המוניים. אבל בשנים האחרונות היא הופכת לשחקן משפיע מאוד בתחום הטלפונים החכמים, בין היתר משום שלרגולטור הסיני ניתנה סמכות להתערב בכל מיני עסקאות ענק שעשויות להשפיע על התחרות בתוך המדינה. והוא נהנה מהכוח הזה. את עסקת גוגל־מוטורולה, למשל, הוא תקע חודשים, על רקע היחסים המתוחים בין סין לגוגל באותה התקופה. כעת מבקשות גוגל וסמסונג מבייג'ינג לעכב את עסקת נוקיה־מיקרוסופט, כדי לוודא שמחירי הפטנטים שבידי נוקיה לא יוקפצו. מהצד זה מאפשר לנו לצפות בניסוי כלכלי מעניין למדי: מה קורה לכוחות השוק המהוללים, ועוד בחזית הטכנולוגיה, כשענק קומוניסטי עם אינטרסים משלו צועד לזירה בכל כובד משקלו?

דור צח

איזו פנסיה דוחפים לנו

סוכני הביטוח אמורים לשווק לנו את אחד המוצרים החשובים ביותר, הפנסיה שלנו. כיוון שזה תחום שאנחנו בדרך כלל מבינים בו מעט מאוד, אנחנו משכנעים את עצמנו שהסוכן מבין בו כמו שצריך, רוצה בטובתנו ומתאים לנו את המוצר הטוב ביותר. זו כמובן לא המציאות. כמו כל איש מכירות, חלק מהסוכנים מנסים לדחוף לנו מוצר של חברה מסוימת משיקולים שלעתים קשורים לאינטרסים שלנו רק באופן רופף. בשבוע שעבר, למשל, חשף "כלכליסט" שחברת הביטוח הראל מציעה בונוסים של עד אלפי שקלים וחופשות בחו"ל לסוכנים שימכרו את מוצרי הפנסיה שלה בדמי ניהול גבוהים. משרד האוצר אמנם מוביל חקיקה שמתנה את הבונוסים בשביעות הרצון של הלקוחות, אבל החקיקה הזאת מקודמת שנים, ונתקעת שוב ושוב בלחץ לשכת סוכני הביטוח. עכשיו תורה של המפקחת דורית סלינגר להוכיח שהיא, בניגוד לקודמיה, יכולה לא להתקפל.

רחלי בינדמן

דורית סלינגר. איזו פנסיה דוחפים לנו, צילום: אבי אוחיון, לע"מ דורית סלינגר. איזו פנסיה דוחפים לנו | צילום: אבי אוחיון, לע"מ דורית סלינגר. איזו פנסיה דוחפים לנו, צילום: אבי אוחיון, לע"מ

יו"רים חדשים־ישנים

מזל טוב לאלי אייל, שנבחר השבוע לכהונה רביעית כיו"ר ועד עובדי רשת מגה. מזל טוב גם לשלמה כפיר, שעתיד להיבחר היום (חמישי) לכהונה נוספת כיו"ר הוועד של בזק, תפקיד שבו הוא מחזיק מאז 1986. אייל וכפיר נחשבים לראשי ועד טובים, אבל הם גם דוגמה לאחד החוליים הקשים של ההסתדרות, שאינה מגבילה את מספר הקדנציות של ראשי הוועדים. אלה עלולים לפתח תחושה של "לשלטון בחרתנו", צוברים כוח מוגזם ומפתחים שכבות של סיאוב (ראו ערך אלון חסן). אם יו"ר ההסתדרות עופר עיני רוצה לחתום את הכהונה שלו בצעד חשוב אחרון, כדאי שיגביל את התפקידים האלה לשתי כהונות.

מיקי פלד

מענק לרוכשי דירות

השבוע חשף "כלכליסט" תוכנית חדשה להקלת מצוקת הדיור מבית מדרשו של שר האוצר יאיר לפיד - כל זוג צעיר שקונה דירה ראשונה יקבל מענק של 100 אלף שקל. זה נראה כאילו לפיד התייאש מהניסיון להוריד את מחירי הדירות, לבנות ולהגדיל את ההיצע, ובהצעה הנוכחית שלו אין הקלה של ממש. מי שייהנו מההטבה הם זוגות מהעשירון השמיני ומעלה עם הון התחלתי סביר, שחסר להם קצת כדי להגיע לדירה - מעמד הביניים שלפיד כל כך דואג לו. לאנשי העשירונים התחתונים 100 אלף שקל לא ישנו דבר, חסר להם הרבה יותר מזה כדי לקנות דירה. בעצם, 100 אלף השקלים האלה רק יחמירו את מצבם, כי הם יגדילו את הביקושים של מעמד הביניים ויזינו את המשך עליית המחירים. כך בדיוק מחמירים את הבעיה במקום לפתור אותה.

גבי קסלר

לפיד. הפוך, יאיר, הפוך, צילום: עמית שעל לפיד. הפוך, יאיר, הפוך | צילום: עמית שעל לפיד. הפוך, יאיר, הפוך, צילום: עמית שעל

חוק הפונדקאות הורחב

לרגל יום האשה הבינלאומי, שיחול בשבת, קיבלו נשות ישראל השבוע מתנה מיוחדת - הרחבת מעגל הזדמנויות התעסוקה שלהן. זה קרה עם השינויים בחוק הפונדקאות: התהליך יתאפשר עכשיו גם לזוגות חד־מיניים וליחידנים, האפשרות לשמש פונדקאיות נפתחה גם בפני נשים נשואות, והגיל המרבי עלה ל־38. הפונדקאיות, אגב, ילוו בידי עובדת סוציאלית ויזכו למנגנון תגמול ראוי, אבל אלה עדיין לא מבטיחים שהכסף יישאר בידי הנשים ולא יילקח למשל בידי קרוביהן, ובעיקר לא מחפים על העובדה שלפחות חלק מהפונדקאיות נדחקות לתהליך הסבוך והקשה הזה מתוך מצוקה כלכלית. בסוף הן הרי רק שבבים שעפים בשם המאבק של אוכלוסיות מסוימות על שוויון, שגם הוא מתאפשר בעיקר בזכות האינטרס הדמוגרפי הגדול, העמוק, של המדינה הזאת.

גלית חמי

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות