לדבר בלי רגשות אשם: FairPhone - הטלפון ההומני הראשון

רכישת טלפון סלולרי לא נתפסת כמעשה בלתי מוסרי, אך ייצורו מעורב למעשה בסבל אנושי רב: מתעשיית כריית המתכות ליצירת הסוללות והמוליכים שמעסיקה עובדים בניצול מחפיר באפריקה, ועד עובדי ההרכבה במפעלי הייצור בסין שמועבדים בפרך מספר שעות כפול מהמקובל ביחס למפעלי המערב.

לכן היה זה רק עניין של זמן עד שיגיע הטלפון המוסרי הראשון אל העולם - ה-FairPhone, מיזם הולנדי ללא כוונות רווח, שנועד להשקיט את ייסורי המצפון שברכישת טלפון על ידי הגברת השקיפות וההגינות סביב תהליך ייצורו. הטלפון, בעל מפרט שכולל מסך בגודל 4.3 אינץ', מעבד בן ארבע ליבות, זיכרון פנימי של 16 גיגה-בייט, מצלמה אחורית של 8 מגה-פיקסל ומערכת הפעלה אנדרואיד, ניתן לרכישה ב-325 דולר.

לא הטלפון הזול שהייתם מצפים לו, אבל כזה המאפשר לארגון המרכיב אותו לפקח על מפעלי ההרכבה בסין ועל אתיקת העבודה של הספקים שלהם, לחבור למפעלים האתיים ביותר, ואפילו לאגד מיוזמתו צוותי כרייה עצמאיים באפריקה.

25 אלף יחידות נמכרו

רוז ואן דה ווירד, מנהלת ההסברה של הפרויקט, מספרת בראיון מיוחד ל"כלכליסט" שנערך בכנס המובייל בברצלונה שהסתיים בסוף השבוע שעבר, שעד כה נמכרו 25 אלף טלפונים כאלה. כולם הוזמנו בעת הקמת המיזם.

סדרת הייצור הבאה, שכוללת 25-30 אלף מכשירים נוספים, תישלח למזמינים בתוך כמה חודשים. את ערכי הקוד הפתוח שימרו מארגני המיזם גם לעיצוב גמיש וחכם: הוא ניתן למיחזור, כולל סוללות הניתנות לשליפה ולהחלפה, ובקרוב אף ישלב מערכות הפעלה פתוחות כמו פיירפוקס ואובונטו.

"אנחנו לא יכולים לבדוק בדיוק את כל החומרים שנכנסים לתהליך הייצור, וגם מתקשים לבחון את כל שרשרת ספקי הרכיבים להרכבת הטלפונים, אבל אנחנו בהחלט מציגים מודל שונה שבו הצרכנים יכולים להיות שותפים ליצירת הטלפון שלהם", מסבירה ואן דה ווירד. "זאת כחלק מתהליך המאופיין בקוד פתוח, אשר לצרכנים יש כוח להשפיע על עיצובו ולהפוך אותו לכזה המתחשב בערכים של הגינות. אנחנו לא מעוניינים במקסום הרווח או הצמיחה, אלא רוצים לייצר השפעה חברתית ולבנות תהליך ייצור שלא ייעשה על גבו של מישהו".

לדברי ואן דה ווירד, "הבעיה מתחילה בעובדה שאינך יודע מה יש בתוך הטלפון שלך ומה הוא עבר בדרך", היא אומרת. "אנחנו רוצים לפתוח את התהליך הזה בפניך ולהפוך אותו לשקוף. לומר לך בדיוק מהו הנזק שאתה גורם בכל קנייה של טלפון. כבר התרגלנו לרכוש בכל שנה מכשיר חדש חזק יותר ומהיר יותר, וליצור ערימות ענק של פסולת אלקטרונית מזיקה. קיימת גם בעייתיות עם המתכות והמינרלים שמרכיבים את הטלפון שלנו - 80% מהם מגיעים מקונגו השסועה, וכל עוד החברה שממנה רכשת את הטלפון לא מתעקשת לשנות את המצב, הוא יימשך כפי שהיה, והצרכנות הזו תמשיך להזין מלחמות מקומיות. המטרה שלנו היא סך הכל לספר לאנשים את הסיפור שמאחורי הטלפון שלהם".

שכר זעום עבור ק"ג

הסיפור שמאחורי הטלפון הסלולרי שאתם מחזיקים ביד הוא עגום. הסוללה שיש בו, למשל, היא דוגמה מצוינת: היא מכילה קובלט, מינרל שחיוני לפעילות הסוללה אשר מגיע רובו ככולו מאפריקה. מקורה של מחצית מתפוקת הקובלט העולמית במחוז קטנגה שברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, מינרל שנחצב בדרך כלל בידיים חשופות במכרות שבנויים מפירים בקוטר מטרים בודדים ובעומק של 30 מטר מתחת לפני האדמה.

הכורים, שמספרם מגיע לכמעט 100 אלף, שוהים בפירים אלה במשך ימים שלמים. הם מועסקים בדרך כלל בתנאים מחפירים על ידי מנהלים שמקבלים לידיהם 50% מכלל הרווח, ומתוגמלים בשכר זעום של דולרים בודדים לכל ק"ג של מחצב. ואן דה ווירד מספרת כי צוותי FairPhone אמנם לא יכולים לפקח יומם וליל על תהליך הכרייה, אבל יש כמה ארגוני זכויות אדם שמאתרים את המכרות ההומניים יותר ואף מעודדים יזמות הומנית מקומית.

קובלט אינו המינרל הבעייתי היחיד. הטלפונים הסלולריים שלנו מורכבים ממחצבים נוספים שמקורם באזורי עימות באפריקה ובהם גם זהב, פח וטנטלום, המשמשים לקבלים אלקטרונים, הולכה, בידוד וציפוי המכשיר. סוכנות IPIS פרסמה לאחרונה את סקר מינרלי הקונפליקט המקיף ביותר עד כה, ולפיו ב-200 מתוך 800 מכרות מעורבות קבוצות חמושות וב-200 נוספים מעורב צבא קונגו.

המאבק בין קבוצות החמושים לצבא גבה עד כה 5 מיליון קורבנות במלחמה מתמשכת בת עשרות שנים במאבק על יהלומים, טנטלום וזהב. סמסונג כבר הודתה שהשתמשה במחצבי פח שנכרו מהאי בנגקה שבאינדונזיה, אשר בהם מועסקים ילדים, וכ-150 קורבנות משלמים בהם בכל שנה בחייהם כתוצאה מתנאי בטיחות ירודים.

FairPhone מתחייבים לשלב בטלפונים שלהם מרכיבים שעברו פיקוח מסוים, או לפחות ליידע את המשתמשים היכן ובאיזו דרך נכרים המחצבים העיקריים: הם עושים זאת באמצעות חבירה לארגוני זכויות אדם כגון Conflict free Tin Initiative, Solutions for Hope, Fairtrade שמעוררים מודעות למצוקת עובדי כריית הזהב והכסף, ו-ILO שמעודד כורים ועובדי כפיים להתאגד כדי להתמקח על קבלת שכר טוב יותר.

בשיתוף עמם איתרה FairPhone מכרות קובלט הומניים בקונגו ובזמביה, והחברה כבר הודיעה כי בקרוב תשיק שיתוף פעולה גם עם מכרה זהב הומני. FairPhone גם משתפת פעולה עם מכרה פח הומני בבנקה שבאינדונזיה בשיתוף עם ארגון Friends of the Earth. מכרה שאיתו עובד המיזם בדרום קיבו שבמזרח קונגו יותר מהכפיל את השכר המשולם לכורים מ-2 דולר לבין 4 ל-6 דולר לק"ג תוצרת. כתוצאה מכך, השכר הגבוה אפשר ליותר אנשים בסביבת המכרות למכור לכורים ציוד ומזון, מה שהגדיל את רווחת כלל התושבים. הכורים והמכרות רוכשים ציוד בטיחותי יותר באמצעות השכר הגבוה יותר, למשל קורות עץ שיתמכו בפירי הכרייה כדי שאלה לא יתמוטטו.

48 שעות עבודה בשבוע

הניצול לא נגמר בכריית המחצבים ונמשך ממש עד שלב הייצור וההרכבה של הטלפונים. לא מעט סיפורים שכאלה כבר הגיעו לידי הציבור, כגון העסקת ילדים ושעות עבודה חריגות באורכן במפעלי פוקסקון, ו-HEG בסין, שמייצרת רכיבים וטלפונים ליצרניות כמו אפל, סמסונג ו-LG.

"עיקר הפעילות שלנו בתחום הזה היא בסין", אומרת ואן דה ווירד. "שם אנחנו משתדלים להתקשר עם מפעילים שמעסיקים בתנאים הוגנים ושומרים על שעות עבודה הגיוניות. כמו כן אכפת לנו מעוד סוגיות כמו עבודה בישיבה, גובה המשכורת והבטיחות. לגבי חלק מהנושאים האלה אנחנו צריכים לגבש קו אדום, כיוון שתנאי עבודה שנשמעים לנו נמוכים מדי לא נתפסים ככאלה על ידי העובדים עצמם במזרח, בהתאם לערכים שלהם".

"בעיה נוספת שקיימת במזרח הרחוק היא ריבוי הספקים וחוסר שקיפות. מצלמה סלולרית, למשל, מיוצרת על ידי שרשרת ארוכה של ספקים שלרובם לא מובן ערך השקיפות בתנאי ההעסקה. אבל אם אתה בונה מערכת יחסים של ערכים משותפים עם יצרן, אתה יכול להגיע ולגלות על הערכים שמעניינים אותך".

FairPhone חתמה הסכם ייצור עם מפעלים שמעסיקים עובדים בתנאים הוגנים, למשל שבוע עבודה של עד 48 שעות שבועיות בערים צ'ונג'צינג ושנזן, זאת בניגוד לממוצע של 80 שעות עבודה שבועיות במפעלים אחרים."עדיין לא ממש סופרים אותנו בתעשיית הסלולר", מודה ואן דה ווירד. "אנחנו עובדים בפרופיל נמוך, אבל מייצגים התחלה של תחושה שקיימת בקרב צרכנים - תחושה שאומרת שעלינו לשנות את המערכת שאותה אנו הורסים, אשר מביאה אנשים רבים לשנות ולקחת את ההתנהגות הצרכנית שלהם בידיים".