נתניהו יקשה על ארדן בדרך להיות כחלון

קשה לומר שהכתובת לא היתה על הקיר: רשות השידור נמצאת בתהליך התרסקות כבר זמן רב, והשידור הציבורי, בעיקר בכל הנוגע לערוץ 1, מאבד מהרלוונטיות שלו מדי יום. הדימוי של רשות השידור כגוף מסואב התחזק כל כך בשנים האחרונות עד שנראה כי ההכרזה של שר התקשורת גלעד ארדן על סגירתו ופתיחתו מחדש של גוף השידור הציבורי ביום חמישי האחרון היתה רק עניין של זמן.

למרות שהכל היה צפוי מראש, ארדן הצליח להפתיע כשהודיע גם על ביטול מוחלט של אגרת הטלוויזיה, המס השנוא כל כך על הישראלים. לאורך השנה הראשונה של כהונתו, הבטיח ארדן להפחית את האגרה, אך אף פעם לא לבטל אותה. גם בוועדת לנדס התכוונו בתחילה להפוך את האגרה ממס הנגבה ישירות מהאזרחים לכזה שנגבה באופן עקיף, בדומה לאגרת הרדיו המשולמת כחלק מרישוי הרכב.

ארדן. לא נדרש לריב עם חברות סלולר כמו קודמו | צילום: ששון תירם

יו"ר הוועדה, המפיק רם לנדס, הציע לגבות את האגרה דרך חשבון החשמל, הצעה שנפסלה על ידי נציגי הממשלה בוועדה שהבהירו לו כי לא רצוי לערבב בין בעיה אחת (רשות השידור) לבעיה שנייה, גדולה אפילו יותר (חברת החשמל). בסופו של דבר, החליטו חברי הוועדה, לאחר שקיבלו לכך גיבוי מארדן ומשר האוצר יאיר לפיד, ללכת על הפיתרון הפופולרי - ביטול אגרת הטלוויזיה. על פי המלצות ועדת לנדס, תקציב הרשות החדשה, שיעמוד על 700 מיליון שקל, יהיה בנוי מ־350 מיליון שקל שיגיעו מאגרת הרדיו, 150 מיליון שקל מתשדירי חסות ופרסומות והיתר מתקציב המדינה. אלא שהמימון על ידי המדינה יתחיל רק לאחר שהחוק יאושר (מרץ 2015), וצפוי להיכלל רק בתקציב 2016, שתהייה, ככל הנראה, שנת בחירות.

המרוויחים הגדולים

שר התקשורת

ארדן השאיר ללפיד רק פירורים כשהכריז לפניו על ביטול האגרה

אם צריך לסמן מרוויח מרכזי מהמלצות לנדס זהו ללא ספק ארדן. לפני מסיבת העיתונאים שבה הוצגו המלצות הוועדה באופן רשמי, נפוצו שמועות על סכסוך בין ארדן לבין שר האוצר יאיר לפיד סביב הקרדיט על המהלך. השמועות הוכחשו נמרצות על ידי הצדדים, ובאירוע עצמו לקח ארדן את מרבית הפוקוס כשהכריז על מותה של אגרת הטלוויזיה. ללפיד, שבלי הסכמתו לממן חלק מהוצאות רשות השידור החדשה שתקום, ביטול האגרה לא היה אפשרי - נותרו במקרה הזה רק פירורים.

ארדן הצליח לרשום את הישג השיא של כהונתו, ואולי של כל הקריירה הפוליטית שלו, דווקא בזניח מבין שלושת התיקים שהוא אוחז בהם - תיק השר הממונה על רשות השידור. כדי להגיע להישג זה לא נדרש ארדן להתקוטט עם חברות הסלולר, כפי שעשה קודמו במשרד התקשורת משה כחלון. למעשה ביטול האגרה הוא הישג פוליטי כל כך פשוט ומתבקש, עד שלא ברור איך אף אחד מהשרים הממונים על רשות השידור לא ביצע אותו עד היום.

נתניהו. מיהר להפנות כתף קרה לארדן וללפיד | צילום: אוראל כהן

לצערו של ארדן, מכאן - מרגע השיא - דברים יכולים רק להסתבך. סגירת הרשות הקיימת והקמת גוף שידור מוצלח יותר במקומה הוא תהליך מורכב הרבה יותר מהכרזה על ביטול האגרה. עמוק בתוך דו"ח ועדת לנדס, מסתתרת המלצה, שלפיה ביטול האגרה ייעשה רק לאחר השלמת כל תיקוני החקיקה הדרושים, ולאחר שהוסדרה פרישת עובדי הרשות הקיימת ועובדי הטלוויזיה החינוכית (זו תיסגר ותיפתח כחטיבה בתוך גוף השידור החדש). כלומר, ארדן סידר לעצמו ביום חמישי האחרון לוח זמנים די צפוף כשהצהיר שעד 31 במרץ 2015 כל התהליך יסתיים.

המפיקים העצמאיים

ירוויחו מאות מיליונים מרכישת תוכן על ידי הרשות

רוב תקציב הרשות אמור להיות מושקע, על פי ההמלצות, ברכישת תוכן מקומי מגופים חיצוניים, מה שצפוי לחזק מאוד את המפיקים העצמאיים בישראל.

הוועדה ממליצה כי ההשקעה השנתית בלוח התוכניות של שלושת ערוצי הטלוויזיה שתפעיל הרשות החדשה (ערוץ בעברית, ערוץ בערבית וערוץ לילדים) לא תפחת מ־260 מיליון שקל. סכום זה לא כולל הפקת חדשות שתיעשה על ידי חטיבה ייעודית עם תקציב נפרד. בניכוי ההשקעה בהפקת שידורי ספורט ושידורים מיוחדים, שייעשו גם כן בתוך הרשות, המיליונים האלו אמורים לזרום כעת לחברות ההפקה.

המפיקים העצמאיים סבלו בשנים האחרונות מכך שרשות השידור לא עמדה באופן סדרתי בדרישות החוק בנוגע להקצאת שיעור מהכנסותיה, בתחילה 36% ולאחר מכן 15%, לרכישת תוכן חיצוני. כך נוצר מצב אבסורדי שבמסגרתו הערוצים המסחריים וחברות הכבלים והלוויין מזרימים מאות מיליוני שקלים לשוק ההפקות, בעוד הרשות מסתפקת במיליונים בודדים. בזמן ששוק היצירה העצמאי חווה שגשג אדיר ומכר עשרות פורמטים וסדרות להפצה בחו"ל, ברשות השידור שקע רוב התקציב על תשלום משכורות.

מאז מונה ליו"ר הוועדה, לנדס, בעלי חברת ההפקות "קודה תקשורת" (החברה העומדת למשל מאחורי הפקת "מחוברים"), הואשם בניגוד עניינים. בעתירה שהגישה לבג"ץ אגודת העיתונאים, הארגון היציג של עיתונאי הרשות, בדרישה לבטל את הוועדה נטען כי ללנדס יש אינטרס מובהק להזרים כסף לשוק ההפקות שבו הוא מהווה שחקן מרכזי.

רם לנדס, בעת הגשת המלצות הוועדה שבראשה עמד, ביום חמישי האחרון | צילום: רפי דלויה

אולם זוהי טעות להניח שלנדס, שהוועדה בראשותו הגישה דו"ח יסודי מאוד, פעל מאינטרס כלכלי־צר. לנדס באמת מאמין שחברות הפקה מקצועיות יכולות לייצר תוכן טלוויזיוני איכותי ויצירתי יותר משניתן לעשות בגוף השידור עצמו. מבחינתו השימוש בחברות חיצוניות על בסיס פרויקטאלי, יהיה יעיל יותר כלכלית ביחס לאחזקה של מערך הפקה שכיר לאורך כל השנה ויאפשר לגוף המשדר החדש לשלוט טוב יותר על הוצאותיו.

לראש הממשלה בנימין נתניהו, שבאופן מפתיע לא השתתף במסיבת עיתונאים על רפורמה כה משמעותית, לא לקח זמן רב כדי להפנות כתף קרה לארדן, לפיד ולמהפיכה שהם מתכננים ברשות השידור.

בראיון לערוץ הראשון ששודר בסוף השבוע צינן נתניהו את ההתלהבות כשהצהיר כי הוא עדיין לא חותם על תעודת הפטירה של רשות השידור. "אני מחכה לדון עם השר ארדן על המסקנות או יותר נכון ההמלצות של הוועדה שהוא הקים", הבהיר נתניהו. "אני לא חתמתי על שום מסמך פטירה".

דברים אלו עמדו בניגוד בולט להצהרתו של ארדן במסיבת העיתונאים על כך שנתניהו מגבה את המהלך הצפוי. ארדן יוכל להתרשם כבר היום אם מצפים לו חיים קשים בדרך לאישור המלצות ועדת לנדס, כשיציג אותם בפני השרים בישיבת הממשלה השבועית כחלק מסקירת פעילות משרד התקשורת.

קשה לומר עדיין אם הכתף הקרה של נתניהו נועדה רק לגרום לארדן להזיע או שמסתתרת מאחוריה כוונה אמיתית לטרפד את המהלך כולו. נתניהו זכה בשנים האחרונות ליחס אוהד ברשות השידור, שמנהליה הואשמו לא פעם בכך שניסו לצנזר ביקורת כלפיו.

נתניהו גם מינה רבים ממקורביו להנהלת הרשות ולמליאה שלה. רשות השידור אמנם הלכה ואיבדה מהחשיבות שלה עבור הפוליטיקאים, יחד עם הירידה בנתוני הצפייה של הערוץ הראשון, אך עדיין לא ברור אם נתניהו מוכן לוותר על הנכס הזה ולאפשר יצירת גוף שידור חדש, עצמאי ואולי אפילו נשכני. העובדה ששניים מהשרים הדומיננטיים יותר בממשלתו יגזרו קופון על המהפכה ברשות, יכולה לגרום לנתניהו לטרפד את הרפורמה גם כן.

ההסתדרות

תקדים מסוכן של שבירת ארגוני העובדים החזקים במשק

נתניהו כבר שבר שתיקה והתייחס לראשונה להמלצות לנדס, אך יו"ר האיגוד המקצועי בהסתדרות אבי ניסנקורן עדיין ממלא פיו מים בנושא. ניסנקורן ויו"ר ההסתדרות היוצא עופר עיני שתקו כאשר לפיד וארדן החליטו לבטל את הרפורמה ברשות, עליה חתמה ההסתדרות, הארגון היציג של חלק מעובדי הרשות. הם שתקו גם לנוכח מינוי ועדת לנדס. השאלה הגדולה היא עד מתי תימשך שתיקה זו.

אין ספק שהמלצות ועדת לנדס יוצרות תקדים מסוכן עבור ארגוני העובדים, ובראשם ההסתדרות. רשות השידור הפכה לאורך השנים לדוגמה קיצונית במיוחד לנוקשות ועדים והסכמים קיבוציים, ואת זה מבינים כנראה גם בהסתדרות. אולם ועדת לנדס לא ממליצה רק על מתן "גמישות ניהולית", אלא על סגירת גוף שבו העובדים מאוגדים ומוגנים ועל פתיחת גוף חדש שאין בו הסכמים קיבוציים. אם ההסתדרות תאפשר מהלך כזה היא עלולה למצוא את עצמה מחר אל מול החלטה לסגור ולפתוח מחדש את נמל אשדוד או להפריט את חברת החשמל.

ביום שלישי ייפגש ניסנקורן עם הוועדים ברשות כדי להחליט איך להגיב. מצד אחד קיימת מעט מאוד לגיטימציה ציבורית וסימפטיה כלפי הארגון, ולכן קשה לראות את ההסתדרות משביתה את המשק למען עובדיו. מאידך, ההסתדרות לא יכולה להרשות לעצמה להפקיר את העובדים המאוגדים תחתיה, ולפחות תנסה לדאוג להם לפיצויי פרישה נדיבים או לחייב את המדינה לקלוט רבים מהם לארגון החדש.

זכייניות ערוץ 2 ו־10

עלולות לגלות פתאום מתחרה חדש ויעיל שינגוס להן ברייטינג

האם להמלצות אלו פיללו מנכ"ל קשת אבי ניר ומנכ"ל רשת אבי צבי? ברשות השידור נוהגים להאשים את קשת ורשת בניסיונות להביא לסגירתם, בין השאר על ידי הקמפיין שנוהל באחת מתוכניות קשת נגד האגרה, כדי להשתלט על עוד נתח משוק הטלוויזיה. אולם יישום המלצות ועדת לנדס עשוי בסופו של יום דווקא ליצור רשות שידור חדשה ויעילה יותר שתאיים ולו במעט על הרייטינג של הערוצים המסחריים וחברות החדשות שלהם.

אחד הנתונים המעניינים המופיעים בדו"ח לנדס מצביע על הרלוונטיות הנמוכה של ערוץ הטלוויזיה הציבורי ביחס לעולם. נתח השוק של ערוץ 1 נמוך מאוד ביחס לזה של ערוצים ציבוריים באירופה, ונתון זה מסביר, בין השאר, את השגשוג של ערוץ 2, שנחשב לאחד הערוצים המסחריים המצליחים בעולם. לא בקשת ולא ברשת ישמחו לראות פתאום את רשות השידור הופכת לאלטרנטיבה עבור הצופה הישראלי.

מבחינת קשת ורשת היה יכול להיות גרוע יותר, אם הוועדה היתה ממליצה לאפשר לערוצי הטלוויזיה הציבוריים לשדר פרסומות ולא רק תשדירי שירות וחסויות. בנוסף אם תהיה רשות שידור מתפקדת, שעושה את תפקידה נאמנה, עשוי הרגולטור להקטין את המחויבויות הרבות על הזכיינים בכל הנוגע להפקת תוכניות איכות יקרות, כך שלמהפכה ברשות יהיו גם יתרונות עבורם.