אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
תביעה ייצוגית נגד הדואר: "81 שקל על שירות שעולה 10 שקלים" צילום: עמית מגל

תביעה ייצוגית נגד הדואר: "81 שקל על שירות שעולה 10 שקלים"

בית המשפט אישר תביעה ייצוגית נגד תעריף הדואר על בדיקת משכון רכב. לפי התביעה, הנהנית העיקרית מרוב הסכום של האגרה היא חברה חיצונית שמנהל בכיר בדואר לשעבר

10.03.2014, 07:06 | אופיר דור

השופטת שושנה אלמגור אישרה אתמול תביעה ייצוגית נגד חברת דואר ישראל הנוגעת לגביית תשלום מופרז לכאורה תמורת שירות לבדיקת משכון רכב. השירות, שמוצע בסניפי הדואר במחיר של 81 שקל, מאפשר לבדוק אם רשומים על הרכב משכונות לפני ביצוע העברת בעלות. בתביעה, שהגישו עוה"ד מיכאל בך ורון לדרמן, נטען שהתשלום אינו סביר ושהדואר מנצל את היותו מונופול בתחום העברות בעלות כדי לדרוש תשלום בלתי הוגן שאינו ראוי לחברה ממשלתית. טענת אי־הסבירות של התעריף מתבססת על כך שבדיקה כזו אפשר לבצע באתר רשם המשכונות תמורת 10 שקלים, כך שהעמלה של הדואר היא למעשה 71 שקל.  

קראו עוד בכלכליסט

לטענת התובעת, לפי הכללים המחייבים את הדואר, המחיר המרבי שהוא יכול לדרוש עבור השירות הוא 21 שקל, ולכן בכל פעם שהשירות ניתן הדואר מתעשר שלא כדין ב־60 שקל. בתגובה טען הדואר שאין מדובר רק בהדפסת מידע ממאגר קיים, אלא בשירות מקיף שכולל פענוח המידע, עיבודו והצגתו באופן בהיר ולכן הוא דורש תשתית מתאימה והכשרה מיוחדת של העובדים.

מנכ"ל דואר ישראל חיים אלמוזנינו. האם היה מכרז?, צילום: עמית שעל מנכ"ל דואר ישראל חיים אלמוזנינו. האם היה מכרז? | צילום: עמית שעל מנכ"ל דואר ישראל חיים אלמוזנינו. האם היה מכרז?, צילום: עמית שעל

מאחורי השירות בסניפי הדואר עומדת החברה הפרטית, "אין אפס מערכות מידע באינטרנט". היא שיזמה את השירות והיא שמקבלת את מרבית התשלום, 47 שקל, עבור כל בדיקה שמבצע הלקוח. התובעת הייצוגית ליאורה לבנשטיין טוענת שההתקשרות בין חברת אין אפס לבין הדואר אינה חוקית, כיוון שהחברה לא נבחרה במכרז, ואם היה נערך מכרז, מחיר השירות לא היה חורג כך מהסביר.

מנכ"ל אין אפס יובל מויסט, ששימש קודם לכן כמנהל הפיתוח העסקי באגף השיווק של הדואר, אמר בעדותו בבית המשפט שהחברה השקיעה סכום ראשוני של 1.5 מיליון שקל לצורך מתן השירות אך הוא גם הודה שהוצאותיה השוטפות של אין אפס זעומות. על כך העירה השופטת אלמגור: "אם נחלק את סכום ההשקעה ב־41 שקל (העמלה של החברה) נקבל מנה הקרובה ל־36 אלף. אליבא דמבקשת, בישראל מועברת מיד ליד הבעלות על כלי רכב כ־700 אלף פעם בשנה אחת.

עו"ד מיכאל בך. "הדואר מתעשר שלא כדין" עו"ד מיכאל בך. "הדואר מתעשר שלא כדין" עו"ד מיכאל בך. "הדואר מתעשר שלא כדין"

ההנחה השמרנית שלפיה רק ב־10% מהפעמים התבקש השירות מגלה שבחצי השנה הראשונה להפעלתו השיבו ההכנסות את הסכום שהושקע לטענת אין אפס". טענה נוספת של הדואר היתה שלקוחות שמזמינים את השירות זוכים בכרטיס הנחה בתדלוק בתחנות מסוימות והנחה בחנויות נוחות. על כך העירה השופטת ש"העובדה שהמשיבות מעניקות הטבות לא תוכל להיחשב תרופה לפגם".

מדואר ישראל נמסר: "אנחנו לומדים את ההחלטה ושוקלים את האפשרויות כיצד להגיב". 

תגיות

29 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

29.
עמלות ועידן המחשוב
כיום כמעט בכל מקום דורשים עמלות עבור פעולות שהעלות האמיתית שלהן כיום אפסית. כמה פעמים שילמתם 10 שקל בבנק עבור עשר הקלדות של פקיד? למה צריך לשלם במלון/שדה תעופה (לאו דווקא בארץ) 40 שקל לאינטרנט ליום כשעלות חיבור היא 100 שקל לאדם פרטי לחודש? למה מי שמזמין כרטיס קולנוע דרך האינטרנט משלם יותר למרות שהוא מקבל פחות שירות? מה לגבי הרשמה לאוניברסיטה, כמה כוח אדם באמת מושקע בדבר אוטומטי כזה? כמעט כל מערכת היום בנויה על ניצול של לקוחות שבויים - הגעת למסעדת יוקרה - תשלם 15 שקל על מים חמים מהברז ותיון של ויסוצקי. ביקרת קרוב בבית חולים - תשלם 30 שקל לשעה על חניה, ו-50 שקל על צהריים במסעדת "מזון מהיר". רוב המדינה מונופולים וקרטלים והקשר בין המחיר לעלות מקרי ביותר.
אסף , תל אביב  |  11.03.14
לכל התגובות