אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
צועדים לאט לעבר מצוקת דיור לקשישים צילום: שרון בר טוב

צועדים לאט לעבר מצוקת דיור לקשישים

מספר הקשישים בישראל צפוי לזנק בעשור הקרוב, ולפי הביקוש הקיים כבר כיום, הדבר יוביל למחסור של 12 אלף יח"ד בבתי הדיור המוגן ושל 16 אלף מיטות בבתי האבות. המדינה לא משווקת מספיק קרקעות, וכתוצאה מכך המחירים צפויים לזנק ולהותיר רק את העשירון העליון עם פתרונות

11.03.2014, 08:52 | דותן לוי

מספר הקשישים בישראל צפוי לגדול בצורה משמעותית בהשוואה לגידול במספר המיטות והחדרים המיועדים להם במגוון פתרונות דיור. כך עולה מעבודת ניתוח של חברת הייעוץ והמחקר צ'מנסקי בן שחר, אשר הוכנה על ידי האנליסט איתי שפרן והגיעה לידי "כלכליסט".  

קראו עוד בכלכליסט

וגר סטודנט עם קשיש תוכנית: סיוע לקשישים בפיצול דירות בשנה הראשונה הדירה תושכר לסטודנטים והם יקבלו אותה בדמי שכירות מופחתת דותן לוילכתבה המלאה

לפי נתוני החברה, בתוך 11 שנה (עד שנת 2025) יתווספו למעגל הקשישים 470 אלף מבוגרים מעל גיל 65, ובעקבות זאת ייווצר מחסור של 12 אלף יח"ד בדיור מוגן ו־16 אלף מיטות בבתי האבות - זאת בהנחה שרק 7% מכלל הקשישים שיתווספו עד אז יפנו לפתרונות הללו. כיום מתוך 833 אלף קשישים בישראל רק 3.5% נמצאים במסגרות של דיור מוגן, 3.5% במסגרות של בתי אבות ו־2% מתגוררים עם מטפל.

היקף אוכלוסיית המבוגרים הלך וגדל עם השנים הן במספרים מוחלטים והן ביחס לכלל האוכלוסייה בישראל. בעוד ב־1983 חלקם באוכלוסייה עמד על 8.4%, כיום עומד חלקם על כ־10% ומספרם המוחלט גדל בכ־500 אלף תושבים. עם זאת מספרם עדיין נחשב נמוך ביחס למדינות מערביות אחרות בעולם, כאשר שלוש המדינות המובילות בהיקף האוכלוסייה המבוגרת הן גרמניה, איטליה (21%) ויפן (24%).

"אין מענה"

מהמחקר עולה כי מעבר לשיווקים בודדים של המדינה המתבצעים הן על ידי משרד השיכון והבינוי והן על ידי רשות מקרקעי ישראל, אין בשלב זה תוכנית מקיפה אשר מספקת פתרון למחסור הצפוי. עיקר העבודה של המדינה מתבצעת באמצעות תוכניות מתאר ועבודה ממול הרשויות המקומיות. לדברי מנכ"ל צ'מנסקי בן שחר, תמיר בן שחר, "אין כיום תוכניות שמספקות מענה לצורך ההולך וגובר של הקשישים בפתרונות דיור. רוב האחריות נופלת על הרשויות המקומיות או במסגרת המחוזית של הכנת תוכניות מתאר. עם זאת, עדיין מדובר בהליכים אשר אינם מבטיחים את הבנייה של אותן יחידות דיור שמסומנות במפות, בטח שלא בקצב שיידע להדביק את הביקוש".

ענף המגורים לקשישים מורכב מכמה סוגי מגורים: המגזר המוסדי, הכולל בתי אבות ובתי הורים, הוא פתרון שכיח לקשישים תשושים נפשית או כאלה שדורשים טיפול סיעודי, כאשר לפתרון מגורים זה פונים גם קשישים עצמאיים, הבוחרים גם בדיור המוגן. פתרון נוסף הוא הדיור הקהילתי, אשר נחשב לשלב שבין מגורים בבית הקשיש לבין מגורים בבית אבות או במחלקה סיעודית, צורת מגורים המתאימה לעצמאיים בלבד ותלויה ביכולתם לנהל משק בית עצמאי. פתרון נוסף הוא בתי הדיור המוגן, שנבנים הן ביוזמה ציבורית והן ביוזמה פרטית. בעוד אלה שנבנים ביוזמה הציבורית מיועדים בעיקר למוגבלים ביכולתם ומספקים מענה בעיקר לקשישים חסרי אמצעים וחסרי קורת גג, בתי הדיור הפרטיים פונים לאוכלוסיות בעלות מאפיינים סוציו־אקונומיים גבוהים יותר ומאפשרים לדיירים רצף טיפולי ארוך טווח גם אם הם הופכים לסיעודיים.

בית בכפר, דיור מוגן בגדרה, צילום: שאול גולן בית בכפר, דיור מוגן בגדרה | צילום: שאול גולן בית בכפר, דיור מוגן בגדרה, צילום: שאול גולן

אפשרויות נוספות הן דיור מוגן תומך המיועד לאנשים המבקשים להתגורר באופן עצמאי אך נזקקים לעזרה בפעילויות יומיומיות, וכן כפרי הגמלאים הפונים לאוכלוסייה עצמאית המעוניינת בדיור צמוד קרקע. פלח זה התרחב בשנים האחרונות לאור התפתחות הדיור צמוד הקרקע והנטייה לעבור ליישובים כפריים. לפי המחקר, בפלח זה נבנים כפרים הכוללים 250–300 יח"ד בעוד בתי הדיור המוגן נבנים בעיקר במרכזי הערים וכוללים כ־200–300 יח"ד. אלטרנטיבה נוספת היא במסגרת המשפחתונים, שהנה מסגרת טיפולית קטנה ל־10–12 דיירים. פתרון אחר, הישארות הקשישים בבתיהם תוך היעזרות במטפל. מהנתונים עולה שכ־80% מבני ה־65 ומעלה מחזיקים בדירה בבעלותם, יותר מכלל האוכלוסייה. כמו כן כ־2% מהקשישים (19 אלף איש) התגוררו בביתם עם מטפל, כמעט פי שניים ממספרם לפני עשור.

מהמחקר של צ'מנסקי בן שחר עולה כי בישראל יש כיום כ־30 אלף מיטות בבתי אבות ממשלתיים ופרטיים וכ־26 אלף יח"ד בבתי הדיור המוגן. היחס בין מספר המיטות ויחידות הדיור לבין מספר הקשישים הוא נמוך. בעוד בבתי האבות מדובר על יחס של 3.5 מיטות לכל 100 קשישים, בבתי הדיור המוגן מדובר על יחס של 1.8 יח"ד לכל 100 קשישים. במחוזות המרכז, תל אביב וחיפה, נמצאים 70% מהמיטות בבתי האבות וכ־80% מהיקף יחידות הדיור. למעשה, בתי האבות מספקים כיום את מספר המיטות הגדול ביותר ברחבי הארץ. הדיור המוגן הפרטי הוא פתרון שקיים בעיקר במרכז הארץ, כאשר במחוז צפון ישנן בסך הכל 137 יח"ד ובמחוז דרום 1,121 יח"ד. זאת לעומת המחוזות מרכז ותל אביב שבהם יש כ־10,000 יח"ד.

מי יכול לשלם?

 

בחלוקה למחוזות ניתן לראות כי מרבית הקשישים (48%) מתגוררים במרכז הארץ במחוזות תל אביב והמרכז, בעוד רק 27.5% מתגוררים במחוזות חיפה והצפון ורק 13.5% במחוז דרום. לנתונים אלה יש השפעה רחבה כאשר בוחנים את המקומות שבהם צפוי מחסור, במיוחד לאור נתוני המחקר ולפיהם אחוז נכבד מהקשישים מעדיפים לגור בקרבת משפחותיהם. לפי המחקר, את החברות השולטות בשוק הדיור המוגן הפרטי מובילה חברת משען המחזיקה ב־17% מהשוק וב־2,600 יח"ד.  

תמיר בן שחר: "ההליכים כיום לא מבטיחים את הבנייה של יחידות דיור שמסומנות במפות, בטח שלא בקצב שיידע להדביק את הביקוש" תמיר בן שחר: "ההליכים כיום לא מבטיחים את הבנייה של יחידות דיור שמסומנות במפות, בטח שלא בקצב שיידע להדביק את הביקוש" תמיר בן שחר: "ההליכים כיום לא מבטיחים את הבנייה של יחידות דיור שמסומנות במפות, בטח שלא בקצב שיידע להדביק את הביקוש"

אחריה ממוקמות מגדלי הים התיכון (9% - 1,350 יח"ד) ואחוזת רובינשטיין, שגדלה בצורה משמעותית מ־500 יח"ד ב־2006 ועד 1,250 יח"ד, המהווה 8% מהשוק. בעוד ההכנסה החודשית למשק בית "קשיש" עומדת על 6.5 אלף שקל ורק 15% מאוכלוסייה זו מכניסה יותר מ־11 אלף שקל לחודש, מחברי המחקר מצביעים על כך שהמספרים הנוגעים לתשלומים שלהם נדרשים הקשישים מעוררי דאגה, ובעתיד, לאור המחסור הצפוי בחדרים, מספר הקשישים שמצבם הכלכלי יאפשר להם פתרונות של דיור מוגן ילך ויצטמצם. כבר כעת חלה עלייה במחירים הנגבים בבתי הדיור המוגן במרכז (הן בדמי האחזקה והן בשיעור דמי הפיקדון) בשיעור של כ־5% בתוך כחמש שנים. לדברי בן שחר, "אחת הבעיות הבולטות מעבר למחסור בפתרונות דיור היא התייקרות משמעותית של הדיור לקשישים שנובעת גם היא מהמחסור ביחידות דיור". הוא הוסיף כי "הביטוח הסיעודי מסייע לחלק גדול מהקשישים להיקלט במוסדות, אך בעתיד לא ברור כיצד הביטוח יהיה שימושי אם לא יהיו פתרונות מתאימים".

התשלום בבתי הדיור המוגן מורכב מדמי פיקדון המשולמים עם הכניסה אל הבית ונשחקים בשיעור שנתי ממוצע של 3.5% למשך כעשר שנים ובצמוד למדד, נוסף לתשלום דמי אחזקה חודשיים. בדומה לעליית מחירי הדיור בשנים האחרונות, העלו חברות הדיור המוגן את שיעורי השחיקה ואת דמי הפיקדון, כאשר במרכז הארץ מדובר על פיקדון של עד 2 מיליון שקל ואילו בפריפריה ניתן למצוא בית דיור מוגן המחייב פיקדון של 600–700 אלף שקל. במחוזות המרכז ותל אביב דמי הפיקדון ינועו בין 1.5 מיליון שקל ל־2 מיליון שקל, בשרון 1–1.5 מיליון שקל ובפריפריה 0.8–1.2 מיליון שקל ופחות מכך. דמי האחזקה החודשיים ברשתות הממותגות יעמדו על 7,000 שקל לחודש בפריפריה ואילו במרכז הארץ מדובר על 9–11 אלף שקל לחודש, כך שמשק בית ממוצע נמצא מתחת לרף אשר יזכה לקבל שירותים אלה. בבתי האבות אשר אינם דורשים פיקדון יכול תשלום דמי האחזקה החודשיים להגיע עד ל־17–18 אלף שקל לחודש בפרטיים ועד 9–12 אלף שקל בממשלתיים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



7 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

7.
מחפשת דיור מוגן עבור אמא הסעודית
שלום מחפשת דיור מוגן לאמא שהיא סעודית. בבאר שבע ומה העלות אני במבוי סתום וחסרת אונים לא מצליחה למצוא לאמא דיור מוגן במחירים סבירים המחירים הם לשמיים שאין לי מספיק כסף להכניסה דילמה קשה לא יודעת לאן לפנות ומה לעשות אמא בת 83 עם דמנציה מתקדמת. עד היום היתה במועדון סקנדינביה ב"ש. היום מבקשים להוציאה משם למי אפנה לעזרה למי????
נורית דבן , באר שבע והסביבה  |  10.02.16
6.
דיור מוגן גם לבעלי היכולת אינו הגון!
מדוע יש צורך לרוקן את כל הכיסים בשביל לגור בדירה בת 2 חדרים בשטח שאינו עולה על 50 מ״ר ? . קחו בית מלון הכי מפואר שם שכירות ללילה אחת עם ארוחת בוקר ועם ניקיון החדר וסידור המיטה עולה פחות. כאשר עבור החוגים האלה צריכים לשלם כאשר דיור מוגן יהיה כמו שאדם הולך לבית מלום אז זה יהיה הגון. על האקסטרות יש לשלם במיוחד
אלוש פרץ , נתניה  |  17.03.14
לכל התגובות