צילום: רויטרס
הסיכון הגיאו־פוליטי: כבר לא שיקול משני בכדאיות עסקית
העימות באוקראינה הוא השיא בסדרת חיכוכים שפקדו את העולם מאז 2008, והמגזר העסקי כבר הפנים שסיכונים כאלה עלולים להשפיע לאורך זמן. בלב השינוי התודעתי: השפעות המשבר הגלובלי וירידת קרנה של ארה"ב כמעצמת־על
בשבועות האחרונים ניצבת אוקראינה במוקד תשומת הלב העולמית: המהומות שהתחילו במדינה בנובמבר בעקבות ביטול הסכם הסחר המתהווה עם האיחוד האירופי התגלגלו להדחתו של הנשיא ויקטור ינוקוביץ', לפלישה של צבא רוסיה לשטח חצי האי קרים ולסף משבר בינלאומי שהשפיע על השווקים בכל העולם.
קראו עוד בכלכליסט
האירועים באוקראינה הם רק חוליה אחת בשרשרת ארוכה של התרחשויות, ואת נקודת ההתחלה שלה אפשר לציין במשבר הכלכלי העולמי של 2008. מה שהתחיל במחאה האזרחית בארה"ב, אירופה, ישראל והעולם הערבי, הסלים בשנה האחרונה למהומות בברזיל, טורקיה, תאילנד, ונצואלה ומקומות נוספים. התסיסה הפנימית הזו עטופה באזורים מסוימים גם במתיחות בין־מדינית, כמו במקרה של סין ויפן, שנתונות זה שנים במחלוקת על השליטה בים סין המזרחי.
משחק משיכת חבל בינלאומי
סקירה של האירועים הללו מובילה למסקנה בלתי נמנעת שסיכון גיאו־פוליטי כבר אינו יכול להיחשב כמשני בחשיבותו עבור המגזר העסקי, אלא כסיכון שעלול לצוץ בטווח זמן קצר מאוד ולהותיר את חותמו לאורך זמן.
עם זאת, הקשר בין טלטלות פוליטיות, מדיניות וחברתיות לבין תמורות כלכליות הוא קשר שקשה לפרוט לפרוטות. ריבוי השחקנים בעולם הכלכלי מחד ואינספור הגורמים שמשפיעים על מצב גיאו־פוליטי ומדיני מאידך יוצרים פקעת כמעט בלתי ניתנת להתרה של סיבות ותוצאות, שכל אחת מהן יכולה להיכנס לשיקולים של עשיית עסקים במדינה זו או אחרת. המקרה של אוקראינה מבהיר עד כמה מתיחות פנים־מדינית עלולה להידרדר למשחק משיכת חבל בינלאומי.
התסיסה בברזיל, שתארח השנה את משחקי גמר אליפות העולם בכדורגל, ממחישה את הדברים.
ביוני האחרון פרצו במדינה מהומות רחבות היקף שתחילתן בהפגנת מחאה על העלאת תעריפי התחבורה הציבורית בערים הגדולות. בתוך זמן קצר הקיפה המחאה קבוצות שונות של האוכלוסייה שיצאו למחות על מגוון רחב של נושאים ובהם ההאטה הכלכלית, ההוצאה הממשלתית המוגזמת על אירוח משחקי הגביע העולמי והאלימות הקשה של המשטרה.
"קשה לאמוד במדויק השפעה של אירועים כאלה. קשה לתכנן ולדעת איך להגיב", אומר ירון ליטן, מנכ"ל איתוראן בברזיל, בשיחה עם "כלכליסט". עם זאת, ליטן מציין ש"אין ספק שלמהומות היתה השפעה. אנשים התקשו להגיע לעבודה בגלל חסימת דרכים, מכירות נפגעו ובהרבה מקרים האלימות גדלה".
הנגיעה הישירה של ליטן בתחום גניבות הרכב מביאה אותו להציג נקודת מבט הפוכה על ההשפעה של האלימות על העסקים. "עבור איתוראן זה דווקא טוב מפני שגניבות הרכב בברזיל עלו בשנה האחרונה בכ־50% וצפויה עלייה נוספת בשנה הבאה, אז מובן שיותר אנשים ירצו להתקין מכשירי איתור".
כשהוא מתייחס למונדיאל הקרוב שיתקיים בברזיל, ליטן מביע מידה רבה של ספקנות לגבי חשיבותו עבור הסביבה העסקית לטווח הארוך ומותח ביקורת חריפה על כך. "אתה יכול לראות שכל האתרים העתידיים של האולימפיאדות ושל המונדיאל הולכים למדינות לא דמוקרטיות כמו רוסיה או קטאר", מציין ליטן. "לגבי ברזיל, שלושת המונדיאלים הקודמים עלו פחות מזה שייערך כאן, נזרק כאן המון כסף והוא מגיע גם לידיים הלא נכונות".
אבל הבעיה החמורה ביותר בברזיל, כפי שמעיד ליטן, היא השחיתות השלטונית. "היא לא רחבה כמו ברוסיה או בהודו, אבל היא מערערת את היציבות במדינה. כמה ואיך? קשה להעריך", הוא פוסק.
כדי לאמוד את היקף הסיכון ואופיו, בברוקר הביטוח הגדול בעולם Aon פרסמו בראשית השנה מפה שמנסה להצביע על השינויים בחשיפה של ענפי התעשייה השונים לסיכון, לאור המגמות הגיאו־פוליטיות והחברתיות. המפה מתעדכנת מדי רבעון במטה לזהות שינויים אפשריים בסיכונים מהר ככל שניתן.
סכנה לחדלות פירעון
בשל ריבוי המשתנים בשדה העסקי, ב־Aon הוסיפו לצד דירוג הסיכון הכללי, גם דירוג בתשעה היבטים מובחנים: מכשולים רגולטוריים ומשפטיים; אלימות פוליטית; חדלות פירעון ממשלתית; יציבות מערכת הבנקים; התערבות של הדרג הפוליטי; ביטול תמריצים; סיכון לעשיית עסקים; הפרעה לשרשרת האספקה והעברת כספים. בהתאם לדבריו של ליטן, בשתי הקטגוריות האחרונות הועלה דירוג הסיכון של ברזיל מבינוני־נמוך לבינוני, עקב אירועי הקיץ.
באוקראינה הצביע Aon על חלק מהגורמים שהביאו לעימות מול רוסיה. החברה העלתה את רמת הסיכון לחדלות פירעון של המדינה מגבוה לגבוה מאוד, כמו גם את הסיכון להיתקלות במכשולים חוקיים ורגולטוריים. דירוג הסיכון הכללי של המדינה הועלה מגבוה־בינוני לגבוה.
הסכנה לחדלות פירעון היא שעמדה ברקע המהומות שפרצו בקייב בנובמבר, וביטול הסכם סחר עם האיחוד האירופי - שהיה אמור להסיר מגבלות רבות על תנועת סחורות ואנשים - הביא להפגנה הראשונה בכיכר מיידן בבירה האוקראינית, שעל שמה נקראה בסופו של דבר המהפכה.
"לאחר שורה של רפורמות רגולטוריות שנעשו כתוצאה מ'המהפכה הכתומה' של שנת 2004, תהליך השינוי נעצר וההתערבות המסיבית של הדרג הפוליטי השתמרה", כתבו החוקרים של Aon, שהתייחסו גם לזגזוג הפוליטי של הממשלה ביחסיה עם האיחוד האירופי ועם רוסיה, שהעלתה את הסיכון לשרשרת האספקה במדינה.
בחברה הדגישו במיוחד את סכסוכי הגז בין רוסיה לאוקראינה, שהביאו בעבר להפסקת האספקה ועלו שוב לכותרות.
אחד הגורמים להסלמה המבהילה בקצב התפתחות משברים הוא הדעיכה במעמדה של ארה"ב כמעצמת־על. בראיון ל־CNBC, אמר היועץ האסטרטגי ג'ון רוטלדג' מחברת ההשקעות הבינלאומית ספאנאד כי שורשי העלייה בסיכון הגיאו־פוליטי נעוצים במשבר הכלכלי, אבל "בראש ובראשונה זהו תוצר של הנסיגה היחסית במעמדה הבינלאומי של ארה"ב". רוטלדג' מציין גם את השינוי העמוק שחל במאזני הכוח העולמיים, שינוי שלדבריו יפגע בביטחון העסקי היחסי שהיה קיים עד כה. "אנו נפרדים מעולם שבו קיים רק כוח דומיננטי אחד ועוברים לעולם שבו אין אף כוח דומיננטי. מטבע הדברים, עולם כזה הוא פחות יציב".
תגובה אחת לכתיבת תגובה