למה שעיר גדולה תארח מרתון? התשובה הפשוטה היא יח"צ. במיוחד כשמדברים על עיר כמו ירושלים, שהיא אחת הערים העניות בישראל. יח"צ עושים בלי סוף בירושלים, למשל קיום "מירוץ" שהוא בעצם לא מירוץ של מכוניות פורמולה 1, בעלות של 18 מיליון שקל. ואולם, אירועי יח"צ כאלה, על פי אנשי עיריית ירושלים, לא עולים הרבה לעיר עצמה מכיוון שהם ממומנים בעיקר על ידי חסויות ומבקרים שבאים לעיר ומחזירים את הכסף שהעירייה כן משקיעה.
וזו כנראה התשובה לשאלה למה ירושלים מארחת מרתון. כי זה מכניס הרבה מאוד כסף. לא ברור כמה כסף וכמה החישובים האלה נכונים, אבל בחישובים פשוטים וגם בחישובים מסובכים יותר, ההערכות הן שאירוע כגון מרתון מייצר אימפקט כלכלי חיובי לעיר.
בניו יורק, למשל, הטענות הן שהאימפקט הכלכלי של המרתון השנתי בעיר עומד על 340 מיליון דולר. זה לפי מחקר של חברת הייעוץ AECOM מלפני כמה שנים. כ־50 אלף איש משתתפים במרתון הזה. כ־2 מיליון איש משתתפים באירוע כצופים ויש עוד כמה אלפי מתנדבים ועובדים שמתפעלים את המירוץ.
על פי הערכות, הרצים מוציאים בסביבות ה־1,800 דולר כל אחד על רכישת דמי השתתפות, מזון, לינה ועוד. הכנסות ממסים במירוץ - מספונסרים, ממשתתפים ומפעולות מסחריות הקשורות למרתון - מניבות לעיר כמו ניו יורק בין 10.8 מיליון דולר ל־11.2 מיליון דולר. 24.3 מיליון דולר נאספים למען צדקות בעיר. מכיוון שרוב המשתתפים במרתונים הם ממעמד סוציו־אקונומי גבוה ומרביתם בני 40 פלוס, אז בארה"ב, למשל, חלה עלייה ניכרת במחירי ההשתתפות במרתונים. בחצי העשור האחרון, למשל, מחיר ההשתתפות בניו יורק עלה מ־150 דולר ל־255 דולר. בבוסטון המחיר עלה מ־110 דולר ל־150 דולר וכו'.
הספונסרים משלמים הרבה מאוד כסף כדי להיות מזוהים עם מרתון יוקרתי כמו בניו יורק והחשיפה האדירה שהוא מביא. בנק ING שילם יותר מ־4 מיליון דולר בשנה במשך יותר משמונה שנים עבור החסות, וההערכות הן שהספונסר החדש, TCS, ככל הנראה משלם כ־25% יותר להסכם לשמונה שנים.
לא רק ניו יורק מכניסה מאות מיליונים מהמרתון (אף שב"פורבס" מעריכים את האימפקט הכלכלי נטו בכמה עשרות מיליונים). האימפקט הכלכלי של מרתון שיקגו עומד על כ־243.6 מיליון דולר. לפי מחקר של אוניברסיטת אילינוי, הפעילות העסקית בעיקר במהלך שבוע המרתון עולה ב־11%. תעשיית התיירות נהנית מהעלייה הגדולה ביותר בהכנסות, אבל גם שאר העסקים נהנים מהאירוע - שמוציא מאות אלפים לרחובות. מאות אלפים שמבלים יחדיו וקונים משהו כדי לשתות ולאכול. "המרתון מביא אנשים יחדיו", הסביר רם עמנואל, ראש העיר של שיקגו. "והוא נותן לעיר שיקגו הזדמנות להראות לאמריקה ולעולם את המלונות, המסעדות ואזורי הבילוי והבידור שלנו".
קשה לאמוד את האימפקט השיווקי של מרתון לעיר כלשהי. אבל גם ערים קטנות יותר נהנות מאימפקט כלכלי משמעותי מאוד. המרתון בקליבלנד, למשל, ייצר לטובת העיר סכום של 18.25 מיליון דולר ב־2012. המרתון של סקרמנטו, בירת קליפורניה, ייצר עבור העיר סכום של כ־7.4 מיליון דולר.
גם בישראל מעריכים שמרתונים הופכים לעסק משתלם עבור ערים מארחות. בירושלים בונים על המותג 'ירושלים' שיביא עוד ועוד רצים מדי שנה. בשנה שעברה נבחר המרתון כאחד מעשרה מירוצי האביב הבינלאומיים הטובים בעולם על ידי מגזין הריצה הבריטי "Women's Running Magazine".
הרבה בזכות ההצלחה התדמיתית הזאת בירושלים מעריכים כי ההכנסות לעיר מהמרתון שייערך ב־21 במרץ יעברו את רף 10 מיליון השקלים - עלייה מ־6.5 מיליון שקל בשנה שעברה. זה חישוב ההכנסות המינימלי ביותר, לפי הרשות לפיתוח ירושלים.
בעייריית ירושלים מדגישים כי בשל מיקומו הייחודי, המרתון מושך אליו רצים ממגוון מדינות. לצד אלפי הישראלים שישתתפו במרתון, ירוצו רצים מכל רחבי אירופה, אמריקה הצפונית והדרומית, אפריקה והמזרח הרחוק. השנה ניכרת עלייה משמעותית של רצים מארה"ב, ברזיל ודרום אפריקה. מדינות נוספות עם נציגויות משמעותיות הן צרפת, גרמניה, הונגריה איטליה והולנד. כמו כן, השנה לראשונה יגיעו רצים מאזרבייג'ן, איי בהאמה, הודו והפיליפינים. ב־2013 נרשמו 1,730 רצים מ־ 52 מדינות בעולם במרתון ווינר ירושלים. השנה צפויים להשתתף 2,300 רצים מחו"ל מ־54 מדינות. בסך הכל יתחרו כ־25 אלף משתתפים.
חישוב ההכנסה של 10 מיליון שקל נעשה בעיקר סביב ההוצאה של תיירי המרתונים. בין 2,000 ל־2,300 תיירי מרתון יגיעו לירושלים, ועל פי הערכות הם ישהו בעיר כמה ימים באחד המלונות. כמו כן, ההערכות הן שכל אחד יוציא לפחות 100 דולר על תחבורה, מסעדות, אטרקציות וכו'. זה ללא חישוב עלויות הטיסה. עוד כרבע ממספר התיירים מתווסף ונספר כמלווים לתיירים (בני זוג, חברים וכו').
המרתון השנה הוא הרביעי במספר המתקיים בירושלים. הוא מקבל חסות מווינר, ומנוהל על ידי אגף הספורט בשיתוף הרשות לפיתוח ירושלים ותמיכה וסיוע של המשרד לירושלים והתפוצות במשרד התיירות.
עלות המרתון, על פי מארגניו, עומדת על 11 מיליון שקל. 1.8 מיליון שקל מושקעים על ידי המערכת העירונית, בעוד 7 מיליון שקל מגיעים מנותני חסויות מסחריות כגון ווינר, ולא מסחריות כגון משרד התרבות והספורט, המשרד לירושלים
והתפוצות ומשרד התיירות. 2.2 מיליון השקלים הנוספים מגיעים ממשתפי המרתון, שמשלמים בין 60 שקל ל־280 שקל.
אז האם תקציב של 11 מיליון שקל והכנסות של 10 מיליון שקל שווים את זה? אם מוסיפים את השווי השיווקי של העניין אז נראה שכן.
כאמור, בשנה הקודמת השאירו התיירים בעיר סכום כולל של כ־6.5 מיליון שקל עבור לינה, מסעדות, מוסדות תרבות, אתרי תיירות, תחבורה ועוד. ראש עיריית ירושלים ניר ברקת, שגם השנה ירוץ בעצמו במרתון, התייחס לנתונים ואמר: "השנה נשבור את שיא המשתתפים שמגיעים מיותר מ־50 מדינות בעולם. כולם מרוויחים מכך, שוחרי הספורט בעולם מקבלים חוויה בנופי ירושלים ההיסטוריים, וירושלים מרוויחה מנוף כלכלי תיירותי משמעותי שמעלה את קרנה של העיר בעולם".
צילום: עטא עוויסאת
תגובה אחת לכתיבת תגובה