השירות: הקמת צבא חוף השנהב; המחיר המבוקש: 150 מיליון דולר

כשסטנלי פישר נפרד בסוף אוגוסט 2001 מתפקיד סגן יו"ר קרן המטבע הבינלאומית, הוא הקפיד לציין בנאומו את אחד מחבריו הקרובים, שעבד איתו בארגון מאז 1994. שמו של החבר הוא אלאסן אואטרה (Ouattara), שכיהן בתחילת שנות התשעים כראש ממשלת חוף השנהב, ומשם עבר לתפקיד ניהולי בכיר בקרן המטבע.

פישר החמיא לאישיותו של חברו ולמקצועיותו ועל הדרך תקף בעקיפין את הממשלה שכיהנה אז בחוף השנהב, שטרחה לחוקק חוק מיוחד כדי לסכל את ניסיונו של אואטרה לשוב ולהתמודד על תפקיד מנהיגותי במדינה, הפעם על הנשיאות.

הקונגרס בחוף השנהב העביר חוק שמתיר ריצה לנשיאות רק למי ששני הוריו הם ילידי חוף השנהב. אואטרה, היו"ר הטרי של מפלגת האופוזיציה המוסלמית RDR, נפסל כיוון שאביו נולד בבורקינה פאסו, ולפי כמה טענות גם הוא עצמו נולד שם. הפסילה היתה אחת הסיבות לפרוץ המהומות הקשות במדינה ב־2002, בין הצפון המוסלמי, שיוצג בידי RDR, לבין השלטון, שייצג את הדרום הנוצרי והעשיר.

עשור לאחר מכן, במאי 2011, הוזמן להשתתף בהשבעתו של אואטרה לנשיאות חוף השנהב. הוא אמור היה להגיע לטקס עם אשתו רודה, שמיודדת עמוקות עם אשתו של אואטרה, דומיניק, אשת עסקים יהודייה צרפתייה, אך לבסוף נשאר בישראל בשל התראות בטחוניות. התמודדות אואטרה אושרה ב־2010, ובאותה השנה הוא נבחר, אבל תפיסת השלטון התעכבה. הנשיא המודח לורן באגבו סירב לרדת מכיסאו ונכנע רק אחרי התערבות של כוחות צרפתיים. באפריל 2011 הוא נעצר, וכיום הוא ממתין בבית הדין הבינלאומי בהאג למשפטו באישום של פשעי מלחמה.

ואולם, גם אחרי שאואטרה נכנס לארמון הנשיאות הוא לא חש בטוח. הוא סבר שתומכי השלטון הקודם כבר מתכננים הפיכה נגדו ומאמנים מיליציות במדינות השכנות גאנה, בורקינה פאסו וליבריה. ביוני 2012 התארח אואטרה בוועידת הנשיא בישראל. כעבור חודש יצאה לחוף השנהב משלחת של אנשי עסקים ישראלים מתחומי המים והתשתיות, שהגיעו עם נציגי משרד החוץ כדי לדון בשיתופי פעולה עסקיים עם המדינה המערב־אפריקאית. פישר עמד בראש המשלחת, באופן חריג כשמדובר בנגיד הבנק המרכזי. הפגישות עם אנשי העסקים הישראלים נשמרו בסוד מפני התקשורת. גורמים שקשורים בהן סיפרו ל"מוסף כלכליסט" שאואטרה הרבה לשאול את אורחיו בעיקר על היכולות האסטרטגיות הישראליות. הוא רצה לדעת איך יוכל להקים מערך הגנה על השלטון ואם אפשר לחבר אותו למישהו בישראל שיכין תוכנית רפורמה לצבא הנשיאותי.

עסקים, ופוליטיקה בהפסקות

בינתיים בישראל, ארבעה חודשים אחרי אותה הפגישה, הודיע אהוד ברק על פרישתו מהחיים הפוליטיים. הוא השלים אז חמש שנים כשר הביטחון, אבל בעולם הוא היה ידוע בהרבה יותר מכך. בשבע שנות פרישתו הקודמת מהפוליטיקה, בין 2001 ל־2007, פיתח ברק פעילות עסקית שוקקת שכללה הרצאות, חברות במועצות מנהלים ואת מה שהוגדר "ייעוץ ופתיחת דלתות" — קישור בין חברות גדולות ללקוחות גדולים עוד יותר, לעתים בסדר גודל של מדינות. החברה שהקים, אהוד ברק בע"מ, רשמה הכנסות שלפי פרסומים הוערכו ב־30 מיליון שקל.

ב־2007, ערב שובו לפוליטיקה, העביר ברק את חברת אהוד ברק בע"מ לשליטת בנותיו. אך את הנכס העיקרי שלו, מומחיותו הביטחונית, קשריו והמוניטין שצבר, הוא לקח איתו בחזרה אל הקריירה השנייה והרווחית שלו. לפי מידע שהגיע ל"מוסף כלכליסט", אחת מפעולותיו הראשונות בשובו לעולם העסקים במרץ 2013 היתה בחינת האפשרות לרתום את המומחיות האסטרטגית שלו לשירותו של נשיא מדינת חוף השנהב.

באביב 2013 התקבל ברק בכבוד מלכים על ידי אואטרה, וצוות נרחב סקר בפניו את הבעיות האסטרטגיות שהנשיא הטרי ניצב בפניהן. ברק הקשיב וחזר ארצה. כעבור זמן מה הגיש הצעה להקמת מערך מודיעיני לחוף השנהב, לרבות אבטחת גבולות, אימון הצבא וייעוץ צבאי אסטרטגי. לפי מקור המקורב למגעים, הצעת המחיר של ברק היתה 150 מיליון דולר, שחלק ניכר מהם היה אמור לעבור לחברה ישראלית שפועלת במערב אפריקה, כדי שתפתח את המערך, בשעה שברק עצמו יפקח מלמעלה.

גורמים שבקיאים בפרטי המגעים סיפרו כי אואטרה התרשם מברק, ממפרט ההצעה ומהמערך הביטחוני שהציע להקים עבור הרפובליקה האפריקאית. עם זאת, היא נדחתה בגלל מחירה הגבוה. "ברק התכוון לפתח שם אופרציה ברמה הכי גבוהה שאפשר לחשוב עליה, אבל הסכום היה רחוק מזה שביקש אואטרה לשלם", אומר ל"מוסף כלכליסט" אחד המעורבים שמכיר את פרטי התקשורת בין מנהיג חוף השנהב לבין ברק.

למה דווקא ברק? "אם אתה ישראלי, אתה בוחן את אהוד ברק בהקשר הפוליטי והאישי ומדבר על חמש הדירות שקנה", אומר ל"מוסף כלכליסט" גורם שפועל בתעשייה הביטחונית הבינלאומית. "אבל אם אתה אמריקאי, סינגפורי או כל מי שמבין בתחום הצבאי, אתה יודע שמדובר באחד מהאנשים הכי מקושרים ובעלי ידע בענף. אז מובן שאתה רוצה שאדם כזה יעבוד איתך".

ברק ממשיך כיום בעסקים נמרצים וחובקי עולם. במרץ שעבר הוא הקים חברה חדשה בשם הייפריון א.ב (אהוד ברק), ובאמצעותה הוא מספק שירותי ייעוץ פרטיים לשורת גופים בינלאומיים, ובהם בנק יוליוס בר השוויצרי וחברת הייעוץ האסטרטגי ארגו.

כמו כן, לפי מידע שהגיע ל"מוסף כלכליסט"', גורמים שמכירים את ברק מתקופתו כשר הביטחון מעבירים אליו הצעות להשתתף במיזמים שונים. מיזם אחד כזה הוא פרויקט השקעות בקזחסטן, שמעורבים בו השר לשעבר שלום שמחון ושותפו, מנכ"ל משרד התמ"ת עד לפני שנה, שרון קדמי, שכיום מנהלים קרן בשם Demeter AWE, אשר משקיעה בגופים חקלאיים. לפי מידע שהגיע ל"מוסף כלכליסט", אודי שני, שבעבר מינה אותו ברק למנכ"ל משרד הביטחון ובאחרונה עזב את שירות המדינה, מתכוון עם תום תקופת הצינון להשתתף במיזם ביטחון ומחשוב שהטייקון הסינגפורי פיטר לים מתכנן להקים

בדרום־מזרח אסיה, וברק קיבל הצעה להצטרף.

ככל הידוע, ברק אינו מעורב כרגע במיזם. שני אמר ל"מוסף כלכליסט": "אני בצינון ולא עובד עם פיטר לים, שהוא חבר קרוב שלי. כשתסתיים תקופת הצינון, אעשה מה שאעשה. ברק אינו קשור לפיטר לים". ברק ושני הוזכרו בנשימה אחת באוקטובר, כשפורסם כי הם שוקלים להתמודד על רכישת תעש, שצפויה לצאת להפרטה. ברק הכחיש את הפרסומים.

"נפגשנו בכמה הזדמנויות"

בשיחה עם "מוסף כלכליסט" הכחיש ברק כי העביר למדינת חוף השנהב הצעה להקמת מערך מודיעיני או לייעוץ ביטחוני, ואמר: "ביקרתי בחוף השנהב ונפגשתי עם נשיא המדינה לפני כתשעה חודשים. פישר לא הכיר לי את הנשיא, פגשתי אותו בעבר בכמה הזדמנויות. הטענות על הקמת מערך מודיעיני ועל הצעת מחיר אינן נכונות. מדובר בשיחות פרטיות שאין לציבור עניין בהן".