אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ועדת אללוף - הוועדה הנכונה במקום הנכון

ועדת אללוף - הוועדה הנכונה במקום הנכון

הביקורת על הוועדה למאבק בעוני היא חסרת יסוד והגיון. אם רוצים לקדם מהלך ארוך טווח למיגור העוני, יש לקבוע מדיניות לאומית בעלת הסכמה רחבה, היתכנות כלכלית וישימות חברתית

14.03.2014, 08:24 | אסתר (אתי) לוצאטו

הוועדה למאבק בעוני, בראשות אלי אללוף, זוכה לאחרונה למטחי ביקורת. חלק מהביקורת היא בלתי עניינית, בפרט כאשר יש אלה הטוענים כי אללוף, חתן פרס ישראל, הוא דמות בלתי מוכרת.  

קראו עוד בכלכליסט

הביוגרפיה של אלאלוף, יליד מרוקו שהגיע לישראל כבן 18 וכל חייו הם קודש לעבודה ציבורית-חברתית, היא מרשימה ביותר. הוא לקח חלק בפרויקט שיקום השכונות, עסק בפיתוח הנגב והצעיד את קרן רש"י - בראשה עמד במשך שנים - להישגים מופלאים בכל הקשור לקידום אוכלוסיות במצוקה, חינוך, רווחה ועוד.

הדבר ניכר במיוחד בנגב, ועל כך אני יכולה להעיד מכלי ראשון, כמי שמעורה היטב בנושא. הנגב לא היה נראה כפי שהוא נראה היום אלמלא עבודתו המסורה של אללוף לצמצום הפערים החברתיים באזור.

 אלאלוף הוא בעיני דמות מופת של איש המסור לעניינים חברתיים ורקע צמיחתו, גידולו ומעשיו הופכים אותו לאדם ראוי ביותר לעמוד בראש ועדה ציבורית, שאמורה לנסח פתרון ארוך טווח לבעיית העוני בישראל. 

מימין אלי אללוף, צילום: אוראל כהן מימין אלי אללוף | צילום: אוראל כהן מימין אלי אללוף, צילום: אוראל כהן

מעבר להיבט הפרסונלי, יש כאלה התוקפים את עצם הקמת הוועדה וקובעים, כי הואיל ומדובר במשימה לאומית לוועדה אין מקום. קשה להבין זאת. נכון שמיגור העוני הוא משימה לאומית, שצריכה להיות מובלת על-ידי ראש הממשלה והממשלה, אך אין ספק שלהקמת ועדה ציבורית נודעת חשיבות רבה בקידום הנושא שלשמו היא קמה.

אזכיר שלא מעט ועדות ציבוריות הצליחו להטביע חותם ובראש ובראשונה ועדת נתניהו לנושא מערכת הבריאות, שבעקבותיה קודם חוק ביטוח בריאות ממלכתי. בתחום התקשורת, אם להזכיר תחום נוסף, כמעט כל הרפורמות הגדולות והחשובות בענף קודמו בעקבות דוחות של ועדות ציבוריות. בהיעדר עבודת מטה יסודית ומפורטת, ליקוי שבו לוקות כל ממשלות ישראל, ועדות ציבוריות הן תחליף ראוי לניסוח מדיניות ציבורית ובתנאי שהדוח מיושם ואיננו הופך לאות מתה.

ביקורת נוספת, שמוטחת בוועדת אללוף, רומזת כי הוועדה מעוניינת לשנות את הגדרות העוני כדי לצמצם את תחולתו. כן נשמע קיטרוג על העסקת חברת ייעוץ ועוד כהנה וכהנה דברי ביקורת.

לדעתי, הביקורת על ועדת אללוף למלחמה בעוני נטולת יסוד והגיון. אם רוצים לקדם מהלך ארוך טווח למיגור העוני, חובה לנסח מדיניות לאומית בעלת הסכמה רחבה, היתכנות כלכלית וישימות חברתית וזה בדיוק תפקידה של ועדת אללוף.

העוני בישראל הוא בעייה אסטרטגית ופתרונה אמור להיות רב-מערכתי - כלכלי-חברתי-תעסוקתי ואף תרבותי-מנטלי, תוך שילוב כוחות בין-משרדי. כסף לבד לא יספיק וגם הוא חסר. ישראל עברה בשלושת העשורים האחרונים, ברכבת הרים, מחברה שיוויונית, אולי השיוויונית ביותר בעולם, לאחת החברות הבלתי שיוויוניות, עם שיעורי עוני מצמררים - כל ילד שלישי בישראל הוא עני. תהליכי ההפרטה גרמו לנסיגת המדינה מאחריותה החברתית, גם בתחומים הבסיסיים ביותר, והעברת הנטל לכתפיהן של עמותות אין בו כדי לפצות או לקזז על נסיגת המדינה. 

עוני בישראל, צילום: טל שחר עוני בישראל | צילום: טל שחר עוני בישראל, צילום: טל שחר

כדי לצמצם את מספר העניים בישראל יש לפעול הן ברמת המאקרו והן ברמת המיקרו. ברמת המאקרו המדינה חייבת לעצור את תהליכי ההפרטה של השירותים החברתיים, החינוכיים והבריאותיים ובד בבד לפעול להקטנת יוקר המחייה. מדובר בשני מהלכים משולבים זה בזה. יוקר המחייה מדרדר משפחות נוספות ממעמד הביניים אל מתחת לקו העוני, שכן השכר בישראל נותר קפוא בה בשעה שיוקר המחייה נמצא בקו עלייה. העלאת שכר המינימום, תוספת יוקר ומכשירים נוספים, כולל סבסוד משכנתאות, הם הכרחיים, אך אין בהם די. כדי להבטיח שהם ישמשו כמנוף לחילוץ מתרבות העוני נדרשת עבודה מאומצת ברמת המיקרו, אל מול כל משפחה ומשפחה, כדי להעלות את העניים לשכבת הביניים.

חילוץ ממעגל העוני מחייב אפוא טיפול פרטני שבמסגרתו כל משפחה ענייה תיכנס למעין "תוכנית הבראה" מקיפה, שתכלול מסגרת חיים ועבודה, לרבות בנושאים יומיומיים בסיסיים, הכשרה מקצועית והקניית מיומנויות חיים, כולל במישור הצרכנות הפיננסית, תוך טיפול תומך של אנשי מקצוע ותמיכה קהילתית.

חילוץ ילדים ממעגל העוני הוא משימה דורית. כאן מוטל תפקיד חשוב על מערכת החינוך, שכן בסופו של דבר הפתרון לטווח ארוך טמון בהכשרה למשרות עתידיות במשק שנושאות עימן הכנסה גבוהה. זה המפתח המרכזי לבעיית העוני. הפתרון צריך להיות במערך משולב והמשכי של של חינוך ותעסוקה, לצד טיפול ומעקב לאורך כל חיי התלמיד, לרבות בשירותו הצבאי ולאחר מכן בהכשרה האקדמית.

ממשלת ישראל צריכה לראות במיגור העוני פרויקט לאומי לטווח ארוך, שבמסגרתו ייקבעו אבני דרך כמותיים בכל שנתיים. זו משימה שאין חשובה ממנה ויש להסיט לשם כך משאבים מתחומים אחרים ולתעדף את המאבק בעוני. העוני הוא פצצת זמן חברתית שהתעלמות ממנה רק תחמיר את המצב ויש בה סכנה אמיתית למירקם החברתי בישראל.

הכותבת היא ד"ר, יו"ר עמותת יחדיו

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות