גרוניס סופד לאדמונד לוי: "חד, מדויק, בלתי מתפשר, אך מלא חמלה"

"בצער גדול מאוד עומד אני כאן ומספיד שופט משכמו ומעלה, איש משפחה למופת, משפטן חריף מחשבה, איש המעשה והתיאוריה, חבר לדרך. רק ביום שישי האחרון שוחחתי עימו, ושמחתי לשמוע ממנו שמצבו טוב. והנה, אתמול, הוכינו כולנו בתדהמה", כך ספד היום (ד') נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס לשופט העליון אדמונד לוי שהובא למנוחות בבית העלמין ברמלה.

בכירים רבים מעולם המשפט, בני משפחה וחברים הגיעו ללוות את השופט לוי בדרכו האחרונה, בהם שרת המשפטים ציפי לבני ונשיא העליון בדימוס, אהרון ברק ודורית ביניש שגם ספדו לו.

"מערכת המשפט והחברה בישראל איבדו אתמול שופט חשוב, מקצועי ואמיץ", ספד גרוניס. "אדם שטיפס במעלות המשפט מתפקידי מינהלה בבית משפט השלום ברמלה ועד לבית המשפט העליון. והכל, בזכות ולא בחסד".

הנשיא גרוניס תיאר את העבודה היומיומית לצידו של השופט לוי בבית המשפט העליון, את סגנונו הייחודי בניהול דיונים ואת יכולתו לעבד בפרק זמן קצר כמויות אדירות של חומר משפטי, לדבריו. "סגנונו הייחודי", אמר גרוניס, היה "חד, מדויק, בלתי מתפשר, אך מלא חמלה. עורכי הדין שהופיעו בפניו ידעו שהוא מכיר כל אחד ואחד מהתיקים שנשמעו בפניו מלפני ולפנים".

גרוניס הוסיף: "כל מי שהכיר את השופט לוי, זכרונו לברכה, התוודע לאישיותו המיוחדת. דמותו הקרינה אצילות וכך התייחס לכל הסובבים אותו. עוצמתו הרבה הייתה בשקט שהפגין. הוא היה אדם חריף, דעתן ומהיר מחשבה. הוא עמד על עקרונותיו, ונותר לא אחת, כידוע, בדעת מיעוט. לא תהא זו גוזמה לומר שחלק מדעות המיעוט המהדהדות שלו תרמו לעיצוב המשפט הישראלי לא פחות מפסקי הדין בהם הוביל את דעת הרוב".

בסיום ההספד התייחס הנשיא גרוניס למוצאו של השופט לוי, מי שעלה לארץ מעיראק בשנות החמישים והתגורר עם הוריו במעברה. לדבריו, הוא מעולם לא נפוף בדגל הזה, אך רגישותו החברתית ניכרה בכל אחת מפסיקותיו. "אדם הוא תבנית נוף מולדתו, וכך היה גם השופט לוי", אמר גרוניס בסוף דבריו.

"היה בו, בשופט לוי, ניגוד", ספדה גם הנשיאה בדימוס ביניש. "הוא היה אדם סגור ומופנם בכל עניין אישי, אך היה פורץ דרך, גלוי ואמיץ כשנלחם על עקרונותיו כשנתן ביטוי לדברים שבערו בעצמותיו. הוא כאב מה שקרה בחברה בישראל, ביטא ביקורת על השחיתויות, ביטא דעתו על תופעות חברתיות וכעס רב כנגד הפלייה. הוא היה רגיש לסבל ולמצוקה של כל אדם וזה היה הקו המנחה בדרכו השיפוטית – אהבת אדם וצדק".

הנשיא בדימוס אהרון ברק התייחס גם הוא לרגישותו החברתית של השופט לוי. "הוא נלחם ללא כחל וסרק על שוויון, סגירת פערים וקיום בכבוד", אמר, "קולו היה ייחודי. הקול הזה נדם. האיש המיוחד הזה איננו עוד – ועל כך אני בוכה".

שופטת העליון אסתר חיות, שהייתה חברתו הקרובה, ספדה לו גם היא: "מעולם לא זכית באור מן ההפקר, כל מה שהשגת – השגת בעבודה קשה. היית איש מאמין וירא שמים אך ניתן לומר עליך כי שפיטתך אומנותך. אהבת את מלאכת השפיטה והפרישה ממנה הייתה קשה לך. אכן היית רב אומן כשופט. פענחת את סוד הקיצור בכתיבה מבלי שייחסר בהחלטותיך דבר הדרוש להכרעה ובלא שייגרע משהו מן החמלה האנושית ומאהבת הבריות שכה אפיינו אותך".

שופט העליון בדימוס אדמונד לוי נפטר אתמול בפתאומיות בגיל 72. לוי פרש מכהונתו כשופט באוקטובר 2011 עם הגיעו לגיל 70 ובניגוד לנוהג סרב כי ייערך לו טקס פרישה. עמדותיו החברתיות מצאו את מקומן בכמה מהפסיקות החשובות והמשמעותיות שיצאו מבית המשפט העליון.