"אירופה תהיה חזקה יותר ממה שאפשר להעלות כיום על הדעת"

"כולנו תוצאה של מה שהמוח שלנו עושה, וזה עוזר לי לפענח את מה שצריך להוביל את הארגון. מובן שצריך יכולות אנליטיות, אבל בסופו של דבר זו רשת. אמנם לא רשת נוירונים, אבל עדיין רשת".

כך מסביר מנכ"ל דויטשה פוסט DHL פרנק אפל את הקשר בין הכשרתו כנוירוביולוג לבין התפקיד שהוא ממלא כיום בחברה שמעסיקה כ־420 אלף עובדים ברחבי העולם. לדבריו, למקריות היה תפקיד מפתח בדרך שלו מהעולם המדעי לעולם הלוגיסטיקה והשילוח. "כשעזבתי את האוניברסיטה רציתי לעבוד בתחום הפרמצבטיקה, אבל מצאתי עבודה בחברת הייעוץ מקינזי, ואחרי שייעצתי לדויטשה פוסט כמה שנים הציעו לי לעבור לעבוד שם", הוא מספר.

פרנק אפל. "זה צודק שבעלי החברה יחליטו על המשכורת של הבכירים" | צילום: אריאל שרוסטר

אפל, שביקר בישראל בחודש שעבר, התחיל לעבוד בחברת הדואר הגרמנית בשנת 2000, שהיתה גם השנה שבה החברה הופרטה והפכה להיות חברה ציבורית. במקביל, באותה השנה העמיקה החברה את אחזקתה בענקית השילוח DHL והפכה לבעלת השליטה בה.

הפרטה דורשת סבלנות

כיום ממשלת גרמניה עדיין מחזיקה בנתח של 21% בדויטשה פוסט DHL, אבל החברה פועלת כחברה פרטית לכל דבר, ומתמודדת עם תחרות הן בעסקי השילוח הבינלאומיים והן בעסקי הדיוור בתוך תחומי גרמניה. הרווח הנקי של דויטשה פוסט DHL עלה אשתקד ב־28% בהשוואה ל־2012, והגיע ל־2.1 מיליארד יורו.

מה חשוב לדעתך כדי שהפרטה של רשות דואר תהיה מוצלחת?

"הרבה רשויות דואר בעולם עברו תהליכי הפרטה, והמכנה המשותף של כולן הוא שניתנה להם הזדמנות לבצע ארגון מחדש של העסק. אצלנו היה גם כן ארגון מחדש מסיבי. אחד הדברים שעשינו היה למכור את הנדל"ן - לרשויות דואר תמיד יש את הנדל"ן הכי טוב בכל מקום -ולהשתמש בכסף כדי לייעל את השירות. היו גם שינויים בכוח האדם, זה דבר שלקח שנים כי היתה תוכנית של פרישה מוקדמת. אבל הדבר החשוב מכל הוא להביא צוות ניהול שיוכל לקבל החלטות בחופשיות בדיוק כמו הנהלה של חברה פרטית".

אפל נכנס לתפקידו כמנכ"ל דויטשה פוסט DHL רגע לפני המשבר הכלכלי שהחל ב־2008 וגרר מטה גם את גוש היורו. המצב הרגיש שאליו נכנס הגוש הפך את גרמניה, שכמעט לא נפגעה מהמשבר, לנותנת הטון בתוכו. הקנצלרית אנגלה מרקל התוותה מדיניות צנע כלכלית ביבשת שהפכה אותה להיות מושא נאצה עבור מדינות שנקלעו למיתון חריף כמו ספרד ויוון. כמו כן, גרמניה ספגה ביקורת קשה על כך שהכלכלה מכוונת היצוא שלה מכבידה על גוש היורו, ועליה לעודד את האזרחים לצרוך יותר כדי למשוך מעלה כלכלות אחרות בגוש.

כשהוא נשאל על כך, אפל דוחה את הטענות הללו על הסף. "אם אתה קורא את הסטטיסטיקה של העשור האחרון, הצריכה הפרטית בגרמניה גדלה בקצב גדול מהיצוא. אבל המשק הגרמני הוא עדיין מכוון ליצוא. המנטליות הגרמנית היא של חשיבה לטווח ארוך, של נטייה לחסוך".

"דבר נוסף הוא שמדינה מצליחה חייבת להיות תחרותית. אלה שאומרים שגרמניה צריכה לייצא פחות ולהיות פחות תחרותית מדברים שטויות. הם שוכחים שחלק גדול מהרכיבים למוצרים שגרמניה מייצאת מגיעים ממדינות אחרות באירופה. אז אם היצוא הגרמני לסין או לארה"ב יירד, כל אירופה תסבול".

מה לדעתך צופן העתיד עבור אירופה של אחרי המשבר?

"הרבה מדינות באירופה עשו את הדבר הנכון כשנכנסו להידוק תקציבי, אי אפשר לבזבז את הכסף של הדורות הבאים. חייבים לשמור את התקציב תחת פיקוח, ורוב מדינות אירופה עשו את זה ולכן לדעתי אירופה מצאה בסיס חדש לצמוח ממנו". "אני לא מאמין ביציאה מבעיות בעזרת בזבוז יתר. הפתרון האמיתי הוא להגיד לאנשים אנחנו לא יכולים לבזבז יותר מדי, יש גבול לכסף וחייבים לעשות סדר כדי לצמוח".

מל"ט של DHL. לא ביומיום | צילום: אימג'בנק, Gettyimages

אפל סבור שגרמניה היא דוגמה טובה לסדר חדש מסוג זה. "לפני 15 שנה גרמניה היתה האיש החולה של אירופה, אבל עשינו רפורמות קשות, נעשינו תחרותיים והפכנו חזקים. אני מאמין שבתוך חמש עד עשר שנים אירופה תהיה חזקה יותר ממה שכל אחד מעלה על הדעת כיום משום שיש לנו חינוך מצוין, יש לנו תשתיות טובות. בדיוק כפי שגרמניה הפכה להיות כוח מוביל, כך גם תהיה יתר אירופה".

אתם פועלים גם בשווקים המתעוררים שעברו טלטלה, לאן הם הולכים?

"המגמה של מעבר הכוח למדינות המתפתחות תמשיך פשוט מפני שהן מאוד מאוכלסות. אם תסתכל על המצב בעולם לפני 200 שנה, 60% מהתוצר העולמי היה באסיה. למה זה היה ככה? כי מרבית הכלכלה התבססה על חקלאות ורוב האנשים בעולם חיו באסיה ועסקו בחקלאות. אבל, עם המעבר לעידן התעשייתי המדינות במערב הקדימו את אסיה ומרבית התוצר עברה אליהן. עכשיו המשקל חוזר שוב לאסיה כי הם עוברים תהליך של תיעוש, ומרבית אוכלוסיית העולם עדיין מרוכזת שם. הגלובליזציה תמשיך עד שאסיה תקבל את החלק היחסי המגיע לה בתוצר בעולם המתועש וזה דבר טוב לעולם. אין שום סיבה לחשוב שמישהו באסיה צריך לחיות פחות טוב ממישהו בישראל או בגרמניה".

יש הרבה תסיסה אזרחית בעולם כיום, איך אתם מתמודדים עם זה?

"ראשית כל צריך לזכור שאנחנו חיים בתקופה שבה מספר המלחמות הוא הנמוך ביותר בהיסטוריה. בכל מקרה אנחנו תמיד מנסים להמשיך להפעיל את העסק מכיוון שאנחנו רואים את עצמנו כעמוד השדרה של כל כלכלה.

שים לב גם שבחלק מהמקומות שבהם יש תסיסה אזרחית, היא באה ממעמד הביניים. זאת מכיוון שזה המעמד שמרוויח כסף ומשלם מסים והוא מוחה נגד דברים שעושים בכסף שלו. הם מבינים שהעולם שונה ויש להם כוח".

דווקא יש המון חשש לעתידו של מעמד הביניים, עניינים כמו אי־שוויון ופערי שכר נמצאים בכותרות.

"במונחים גלובליים, אי־השוויון בין ארצות דווקא מצטמצם. אבל אי־שוויון הוא עדיין אתגר עבור העולם המערבי. אם אי־השוויון גדול מדי, הכלכלה היא לא בת־קיימא.

עם זאת, הרבה אנשים רואים עצמם כשייכים למעמד הביניים, אבל מנגד אומרים שמעמד הביניים הולך ונעלם. יש כאן סתירה. לגבי פערי שכר - בגרמניה כבר ארבע שנים ששכר המנהלים בחברות הציבוריות נקבע בישיבת בעלי המניות השנתית. בעלי המניות חייבים לאשר כל שינוי במשכורות. אני חושב שזה נכון שבעלי החברה יחליטו מהי המשכורת של המנהלים בה".

עוד לא צריך להתכופף

בשלהי השנה שעברה נודע כי דויטשה פוסט DHL בוחנת שימוש במל"טים לחלוקה של חבילות. אבל בניגוד לענקית הקמעונאות האמריקאית המקוונת אמזון, שהודיעה על הניסויים שהיא עושה בשימוש במל"טים בקול תרועה רמה, אפל מעדיף לשמור על איפוק בעניין.

"אני נלהב מהרעיון אבל אני ריאלי - האתגר הוא לא המל"טים עצמם אלא האופן שבו אנשים יקבלו את נוכחותם. כדי להטיס מל"ט צריך מצלמת וידיאו ואנשים ישאלו את עצמם, 'איך אני בטוח שהם לא יטוסו מעל הגינה שלי וירגלו אחרי מה שאני עושה שם?'. בשעת חירום, כדי לשנע ציוד לאזורי אסון, זה מצוין, אבל ביומיום אנשים יתקשו לקבל את זה. אולי בעוד עשר שנים לדור הבא כבר לא יהיה אכפת. במקרה הגרוע, אם אני טועה, זה יהיה מעולה לעסק".