הורדת כפל דמי הניהול? בעיות דה לוקס של החיסכון הפנסיוני

דורית סלינגר לא בחרה את המאבק הראשון שלה עם מינויה למפקחת על שוק ההון והביטוח. הוא נכפה עליה, שכן אם לא תטפל בסוגיית כפל דמי הניהול בהשקעות הפנסיוניות, הם יירדו לאפס במסגרת הוראת השעה מ־2008. סלינגר כן בחרה לעלות על מסלול ההתנגשות כשהחליטה לקבוע את תקרת דמי הניהול על 0.25%.

כיוון המהלך נכון, והפחתת דמי הניהול בחיסכון הפנסיוני היא מטרה ראויה, אבל לחוסכים הפנסיוניים יש בעיות דחופות יותר. כך למשל, נתוני הסקר החברתי של הלמ"ס מגלים כי לכשליש מהציבור כלל אין חיסכון פנסיוני. הם לא מוטרדים מכפל דמי הניהול שנגבה מהם, כי הם פשוט לא שמים שקל אחד בצד לטובת קיום סביר לעת פרישתם. אלה שכן חוסכים, לא תמיד יודעים במה מושקע הכסף וכמה הם משלמים.

דורית סלינגר. בחרה לעלות על מסלול התנגשות | צילום: אבי אוחיון, לע"מ

המלחמה הנוכחית היא טיפול בבעיות דה לוקס של החיסכון הפנסיוני. נושא כפל דמי הניהול נוגע ברובו לקצה העליון של ההשקעות המתוחכמות ביותר, ומדובר באחוזים בודדים בלבד שמושקעים היום על ידי הגופים המוסדיים במה שנקרא "מכשירי השקעה אלטרנטיביים". היתרון המהותי עבור החוסך הוא עצם האפשרות להיחשף להשקעה בקרנות כאלה, שכן לרוב הן חסומות בפני "בני תמותה" רגילים, ומקבלות כסף רק מאנשים אמידים שיכולים להזרים באופן פרטי סכומים של מיליון שקל ויותר בהשקעה נקודתית. החיסרון בעלות הגבוהה בהשוואה להשקעות "רגילות" בתעודות סל או קרנות נאמנות.

קרנות ההשקעה יסתדרו כמובן גם ללא כספי הפנסיונרים הישראלים, אך השאלה היא למה לקחת מהחוסך את האופציה לתבל ולו במעט את התיק הפנסיוני ולהקריבה על המזבח הקדוש של דמי הניהול. כדאי לסלינגר לשקול פתרון לבעיה אקוטית יותר, והוא יצירת כמה מסלולים פנסיוניים נפרדים.

אחד לחוסכים שמעוניינים בהשקעה בסיסית צמודת מדדים מרכזיים, שתבטיח להם את תשואת השוק ובדמי ניהול מינימליים. שני לחוסכים שמעוניינים בהשקעה מסוכנת יותר, אך ייתכן גם מתגמלת יותר, עם מסלולים ייחודיים שמפנים חלק מכספם להשקעות אלטרנטיביות ובהתאם גם גובים דמי ניהול גבוהים יותר. תפקידה של הרגולציה הוא להיות חכמה ולא גורפת.